רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניטשה לא מכר במבצע

בימי הביניים שלטו הכנסיות במאגר הידע של העולם המערבי. רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב ולא היתה להם גישה לספרים. הכנסיות קבעו מה מותר לקרוא ומה אסור. אלא שאז, בשיא כוחן של הכנסיות, נולד הדפוס. הכנסייה התנגדה, השמרנים טענו שהספר המודפס לעולם לא יהיה יפה לעין כמו הספר המועתק בכתב יד, אבל את הנעשה אי אפשר היה להשיב עוד. הדפוס נעשה נפוץ יותר ויותר. בחלוף הזמן לא יכלו עוד הכנסיות להוסיף ולשלוט על הספרים, על הרעיונות ועל הידע, ואלה נהפכו נחלת הכלל.

כלומר, כמעט נחלת הכלל. משום שאת הכנסיות האלה החליפו מוסדות אחרים, שונים במהותם ובכוונותיהם. ה"כנסיות" החדשות, הקיימות ופועלות עד ימינו, הן הוצאות הספרים, החנויות, הספריות, המוזיאונים. אלה מחזיקים באמנות ובתוצרי התרבות והמחשבה האנושית וסוחרים בהם. וכך הלכה הספרות ונעשתה לסחורה, הספר למוצר, והסופר ל"מקצוען" המנפק ספרים כפי שהסנדלר מנפק זוגות נעליים. משום שאפשר היה להדפיס כמויות גדולות, אפשר היה גם להפיק רווחים גדולים. והנה, בשיאה של תרבות הצריכה הזאת, כשהחנויות והוצאות הספרים נהפכו למפלצות הון, נולד והתפתח האינטרנט וטרף שוב את הקלפים.

אפשרויות ההפצה של האינטרנט עולות על אלה של הדפוס עשרות מונים. לא ירחק היום ולא תהיה כל אפשרות לשמור על הידע ולסחור בו. וכך, ממש כפי שהכנסיות איבדו את שליטתן, יאבדו זאת גם ההוצאות ורשתות הספרים. הכל יהיה נגיש וחופשי.

בימים אלה מתנהל מאבק חסר תוחלת, שבו "הכנסיות" המודרניות מנסות לשמור על כוחן ולהתנגד לאפשרויות שהטכנולוגיה החדשה מציעה. הוצאות ספרים משקיעות הון עתק בניסיונות לאבטח קבצים דיגיטליים כדי למנוע את הפצתם. אלא שאי אפשר להגביל באופן מלאכותי חופש שהטכנולוגיה מאפשרת.

האם האינטרנט יהרוג את הספרות? דברו על זה בפייסבוק

סנונית ראשונה המבשרת על העתיד אפשר היה לזהות בידיעה שהתפרסמה בכמה עיתונים אמריקאיים, לפיה חטיבות של הוצאת "פן מקמילן" בארצות הברית ובבריטניה, הסירו מספריהן הדיגיטליים את מנגנון האבטחה הקרוי די-אם-אי, שנועד להגביל העברה של ספרים דיגיטליים ממכשיר דיגיטלי אחד לאחר. ההוצאות עשו זאת משום שהסופרים התלוננו שהעניין פוגם בהפצה של ספריהם והקוראים התלוננו שאינם יכולים להעביר את הספר ממכשיר אחד שברשותם למכשיר אחר.

בעקבות הסנונית הזאת יבואו סנוניות נוספות. "הכנסיות" ייכנעו. וכפי שהדפוס הפך את הספרים לסחורה, כך האינטרנט ישיב אותם למהותם הבסיסית - חלופת רעיונות בין בני אדם, שמטרתה אינה רווח ופרנסה. האם התהליך הזה יפגע בספרות? יכול להיות שבעיני מי שחושב שסופרים ומשוררים צריכים להתפרנס מכתיבתם. אבל הקשר בין אמנות לפרנסה או בין אמנות למסחר וכלכלה, הוא לא קשר בל יינתק.

התהליך הזה לא יפגע בספרות או באמנות אבל בהחלט ישנה את פניה. סביר להניח שבעולם שבו לא יהיה אפשר להרוויח הון מסרטים לא ייעשו סרטים נוסח "אווטאר", שמטרתם היחידה היא בצע כסף. אנשים לא יכתבו ספר כדי להתפרנס ממנו, הסופר המקצוען ייעלם כנראה מן העולם. יכתבו רק מי שירצו לומר דבר מה, ואלה יעשו זאת גם אם לא יקבלו על כך אגורה. מי שכתב את ספר קהלת לא מכר אותו במבצע ולניטשה לא היו שום שאיפות להתפרנס מ"כה אמר זרתוסטרא".

Read this article in English: Brave new digital world



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות