רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן? לא השנה

כבר שנה אנחנו מחכים לקיץ האיראני, סופרים חודשים וימים עד ל"מועד", מבלבלים את עצמנו לדעת בשאלה האם לתקוף או לא לתקוף, בטוחים שהנה, בעוד שלושה חודשים וחצי, בבחירות שקיבלנו במתנה, נוכל לקבוע אם תהיה מלחמה או לא. כשלפתע, משיכה גדולה בשטיח מתחת לרגלינו, ובמקום ממשלה מתחבטת, שכאילו מתפתלת בין אי הסכמות ומבקשת להיוועץ בבוחר, מתקדם אלינו מכבש ענק ששוקל 94 חברי כנסת. מכבש שמאיים עלינו אף יותר מן האיום האיראני. למזלנו נראה שעסקת הרוכלים שמכרו לנו שאול מופז ובנימין נתניהו, תקפה גם לגבי איראן. פוליטיקאים חפצי חיים לא יוצאים למלחמות.

האיתות הראשון ניתן כאשר שר הביטחון, אהוד ברק, רמז לפני כמה שבועות כי התקפה ישראלית צריכה להתחשב במועד הבחירות בארה"ב, מה שדוחה את ההחלטה לנובמבר. אחר כך הגיעו עוד כמה אותות. ועידת הגרעין שהתקיימה באיסטנבול הוגדרה אפילו על ידי האיראנים כ"צעד חשוב קדימה". נציגי שש המדינות שמקיימות את הדיאלוג בשאלת העשרת האורניום, בהן ארה"ב, התלהבו מן הגישה האיראנית הגמישה, מסילוקם של התנאים המוקדמים שתמיד שימשו כתיל ממעיד לכל דיאלוג עם טהראן, ומן הנכונות האיראנית לדון על היקף העשרת האורניום, עד שהסכימו מיד לקיים סבב נוסף של שיחות החודש בבגדאד. שר החוץ האיראני, עלי אכבר סאלהי, כבר מיהר להבטיח שאם "באיסטנבול עשינו צעד אחד קדימה, בבגדאד נעשה צעדים רבים קדימה". נכון, מוקדם לעצור את הנשימה, אבל דיבורים כאלה מצדה של איראן לא נשמעו זמן רב.

עכשיו הגיעו גם תוצאות הבחירות בצרפת וביוון והן מתקבלות ברגשות מעורבים באיראן. מצד אחד, מדיניותו של פרנסואה הולנד מתנגדת להתערבות צבאית באיראן, הגם שהוא חזר והצהיר שהוא מתנגד לכך שאיראן תחזיק בנשק גרעיני. לעומת ניקולא סרקוזי השמרן, בעל בריתה של השמרנות האמריקאית נוסח ג'ורג' בוש, המנהיג שדחף את מהלך התקיפה נגד לוב, הולנד מאמין ביחסים רגועים בין האיחוד האירופי לבין איראן. עם יועציו הפוליטיים נמנים כמה אישים יוצאי איראן, וככלל הוא מתנגד למדיניות האגרסיבית של סרקוזי, לה שותפה גם קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. בחירתו של הולנד עשויה גם לסמן את תחילת השסע במדיניות החוץ של האיחוד כלפי איראן.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

מנגד, הן הבחירות בצרפת והן אלה ביוון גרמו להפסד כלכלי אדיר לאיראן - מחיר הנפט ירד השבוע בשלושה דולר לרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר, החודש שבו איימה איראן לסגור את מצרי הורמוז. המשבר ביוון, יחד עם תחזיות התעסוקה בארה"ב, עלולים לכווץ עוד את מחיר הנפט, ובכך לכרסם בתקוותה של איראן לקזז את הקיצוץ במכירותיה בגלל הסנקציות, ברווחים נאים בזכות מחירו הגבוה של הנפט.

במערכת הכלים השלובים שבה זורם הנפט, מה שרע לאיראן טוב לאירופה, ומחיר נמוך של נפט הוא הבשורה הטובה היחידה שלה יכולה יוון, ועמה האיחוד האירופי כולו, לצפות במאבק הצפוי על הכלת המשבר הכלכלי באירופה. וכך, בעוד שאיראן היתה ודאי רוצה שישראל תמשיך לטלטל את המערכת הסייסמית האזורית ולאיים במלחמה שתעלה את מחיר הנפט, הדבר האחרון שחסר עכשיו לעצביה המרוטים של אירופה הוא הודעה ישראלית על קביעת מועד להתקפה על איראן.

אם גרעין איראני הוא איום קיומי על ישראל, מחירו של הנפט הוא איום אסטרטגי על כלכלת אירופה, שתצפה מאובמה להרגיע את בעלת בריתו. הרי אין מדובר כאן בזוטות כמו תהליך מדיני או הפסקת הבנייה בהתנחלויות. יציבותו של העולם, כלומר של הבורסות שלו, תלויה עכשיו במה שתאמר איראן ובמה שתעשה ישראל. פירמידת השיקולים הזאת היא שתציב בפני ישראל את הקשה בדילמות: האם לא לתקוף את איראן ולא לחסל חלק מן האיום הקיומי שעל עצם תקפותו מתקוטטים בכיריה, או לתקוף ולהפוך בעצמה לאויבת העולם. את ההחלטה היא ממילא תצטרך לדחות לקיץ הבא. אבל אם יוחלט על דחייה, אולי באמת אין איום קיומי בהול? אולי זה רק תעתוע?



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות