רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוליגרכיה הישראלית

נו"ן, איש צוות אוויר, סגן אלוף במילואים, בלם את מכוניתו והפשיל את חלון הנהג, בבוקר שלאחר עריקת שאול מופז לממשלה. "מדוע הם משקרים לנו?" תבע לדעת. "הרי אלה המפקדים שלנו, אלה שדורשים מאתנו אמינות מוחלטת, אלה ששולחים אותנו להילחם?" שאל, לא ציפה לתשובה ונסע לייצר את נשק המלחמה הבאה במפעל ביטחוני.

מחר, בבסיס חצור, יקבל אמיר אשל את הפיקוד על חיל האוויר מעידו נחושתן. ממפקד חיל האוויר מצפים - מעליו (הרמטכ"ל והממשלה), לצדו (אלופי המטכ"ל) ומתחתיו - ליושרה מרבית, לדיווח מלא, לתיאור המשמעויות הקשות, בלי הבטחות שווא והעלמת מסקנות קשות. טייס או טכנאי היו מודחים ונכלאים אילו אימצו את תקן ההערמה והתככים של ההנהגה הפוליטית, שהיא המפקדת העליונה של הצבא. כאשר הממשלה עשויה שקרים-שקרים, זכאי כל חייל, כל אזרח, לפקפק בשיקולים שביסוד ההכרעות הגורליות ביותר.

מאז השבוע שעבר מושלת בישראל אוליגרכיה. ברונים החולשים על נחלות וגייסות וחולקים ביניהם את השלטון. הנתינים יכולים לדבר, אבל לא להשפיע. במקום הדמוקרטיה היחידה, דמוקרטיה בנוסח "היחידה". זה גם לא ישתנה בבחירות הקרובות, שהתרחקו. אחת התוצאות ההרסניות של האכזבה העממית חסרת האונים מתעלולי הפוליטיקאים היא אדישות גוברת. שיעור ההצבעה, שהיה אמור לעלות כתרגום מעשי של תסיסה ומחאה, עלול לרדת. אזרחים רבים, אולי רבים מבעבר, חשים שאין טעם בהליכתם לקלפיות. קשה להם להזדהות עם מי מהמפלגות הקיימות, שראשיהן יחברו זה לזה בתום הבחירות, לחלוקת שלל במועדון.

המכשיר היעיל ביותר לשימור בלעדיות החברים במועדון הוא חוק הצינון. הרעיון שביסודו נכון: למנוע מבכירים בצה"ל ובארגוני ביטחון אחרים לחשב את עתידם הפוליטי באופן שיש בו כדי להטות את שיקוליהם בעודם בתפקידיהם הממלכתיים. המצב הקודם, שאיפשר לקצינים לדלג בתוך חודשים מעטים, שבועות ואף שעות (עזר ויצמן) מהצבא לממשלה או לכנסת היה בלתי נסבל.

חוק הצינון: מיותר או הכרחי למניעת פוליטיזציה בצבא? דברו על זה בפייסבוק

תזוזת המטוטלת לקוטב הנגדי, של שלוש שנות צינון - או סבב שני של בחירות מאז השחרור, מה שיבוא קודם - נועדה לתקן אך גרמה לעיוות אחר. היא משאירה על הספסל הלאומי עתודה של אישים הנחוצים לסגל הנבחרת, אך אסורים בהשתתפות עונות שלמות. מחוקקי הצינון, מהם שאילו חל עליהם לא היו נעשים בשני העשורים הקודמים לשרים או לח"כים, הצליחו למנוע מיורשיהם להיבחר אך לא לדבר. הצינון אינו בידוד: הוא מדרבן את המצוננים להתעטש ולהשתעל. הוא אף מעניק נופך נוסף של ענייניות לאזהרותיהם מפני ההנהגה הנוכחית: המזהירים אינם יכולים להיבנות בשנים הקרובות ממפלת מושאי האזהרות. המייחסים להם מניע אישי נאלצים לחפש אותו בעבר, כי האופק הפוליטי שלהם רחוק מכדי לטעון שהם צופים פני עתיד.

לקבוצה זו, שאינה מיקשה אחת של השקפת עולם, למעט הרתיעה מבנימין נתניהו ומאהוד ברק, ושלא בהכרח תגיע לבסוף לאותה מסגרת פוליטית, יש להוסיף את ציפי לבני, שגזרה על עצמה צינון חלקי וארעי. הם נמצאים עתה במצבם של יצחק רבין בפוליטיקה ומוטה גור בצבא, בסתיו 1973: בצד, נכונים לקריאה לעת אסון, שההנהגה הנוכחית תעשה ככל יכולתה לחולל. מספסל כזה חזרו נתניהו ב-2002 וברק ב-2007. במקרה ברק, גם מפני שעמיר פרץ חשש לאחר בחירות 2006 להיענות לחיזורי נתניהו המובס ולעמוד בראש ממשלת עבודה-ליכוד.

אלה שהיו שם רק אתמול ואנוסים להצטנן על הספסל הוכיחו עד כה רק מחצית מטענתם: השליטים הנוכחיים אינם ראויים. עדיין עליהם לשכנע שהם שונים ושיעמדו בפיתוי לרדת הכי נמוך כדי להגיע הכי גבוה.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות