רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינת משטרה

מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו אמר בסוף השבוע, שצריך לאפשר ואף לייצר מקומות עבודה למהגרים שנמצאים בישראל, משום שמי שעובד יוכל לשלם בעבור המחיה שלו, בעוד שמי שאינו עובד נדחף לבצע את מה שבמשרד לביטחון פנים מכנים "פשעי הישרדות". הדברים האלה מנוגדים לחלוטין למדיניות הממשלה שמבטא שר הפנים אלי ישי - "עלינו לכלוא את כולם או לגרש את כולם עם מענק עזיבה" - ולעמדת הקואליציה שמבטא ח"כ דני דנון: "מבחינה עקרונית צריך לגרש, להוציא אותם מפה ולא לחשוב איך להשאיר אותם פה".

היפוך תפקידים: מפכ"ל המשטרה, האיש שאמור לדבר את שפת האכיפה בלבד - או לפחות בעיקר - רואה את התמונה הגדולה והמורכבת יותר, את הצדדים האנושיים והתועלתניים של העניין, ואילו אלה שאמורים לראות את התמונה הגדולה, את המכלול, ולחשוב על הפתרון הטוב ביותר לכל הנוגעים בדבר, רואים רק את האופציה הקלגסית, האלימה, הכוחנית. וזאת גם כמובן באמצעות הפיכתה לבעיה ביטחונית, קיומית, המתוארת כמצב חירום - כדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "נאכוף את החוק מול המעסיקים. זו בעיה ביטחונית ואסטרטגית".

כשדנינו אמר שצריך לתת למהגרים ולפליטים רשיונות עבודה, הוא הוסיף שהמשטרה לבדה לא תוכל לפתור את הבעיה. מעניין אם הוא קרא את ספרה של הקרימינולוגית חוקרת המשטרה ד"ר אראלה שדמי, שיצא לאור זה לא כבר, "ארץ מאובטחת". שדמי מכנה את התופעה הזאת "שיטוריזם": לממשלות ישראל, בעידן הניאו-ליברלי, אין עניין במערכות רווחה, חינוך ובריאות, שלשיטתן רק "עולות לנו כסף" ואין בהן תועלת. יש רק צורך באכיפה.

בניגוד לביקורת המקובלת, שלפיה לא הוקצו די משאבים לשיטור, במציאות הוקמו משטרת ההגירה, הרשות לאכיפה ולגבייה, היחידה לאכיפת דיני המקרקעין (במיוחד נגד בדווים), הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משמר בתי המשפט, יחידת "אתגר" למניעת גניבות רכב, "להב 433" לעיבוי וחיזוק מערך חקירת העבירות החמורות, ויחידת "יהלום" לאירועי סדר. כמו כן הוקמה תחנה חדשה באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, הוקצו מיליוני שקלים לתוכנית "עיר ללא אלימות" ותקני כוח אדם נוספים למשמר הגבול ולמשטרה, והוקמו יחידות אכיפה במשרדי ממשלה.

כך, זה שנים רבות, יש פחות ופחות תקציבים לרווחה, לחינוך ולבריאות (הנפשית והפיסית), וכל בעיה חברתית נזרקת לטיפול המשטרה וזרועותיה. המשטרה נדרשת לטפל בבעיית השתייה והאלימות של בני נוער ובאלימות המינית המחמירה, הסיירת הירוקה נלחמת בבדווים/ות, משטרת ההגירה בעובדות/ים זרים, היס"מ בפליטים, בפלסטינים ובפעילי שמאל, ובאחרונה המשטרה מטפלת גם בניצני ההתעוררות של המחאה החברתית; כל מה שלא נעלם בתום שנה - מועבר לפי ההנחיה לטיפול בכוח על ידי המשטרה.

בתוך כל אלה לא נשאר זמן וכסף לתפקיד הראשוני של המשטרה: הסיור. הפוקנציה הזאת, ששומרת באמת על הביטחון האישי של האזרחיות/ים, מופרטת היום ומועברת לחברות אבטחה - לטובת מי שיש להם/ן כסף לכך. למי שאין - אין.

בהמשך לדברי המפכ"ל, הדבר שמתבקש לעשותו הוא להפסיק את סחר העבדים בעובדות/ים זרים ולאפשר למהגרים ולפליטים לעבוד כאן במקומם. לפי מחקר של ד"ר רבקה רייכמן וד"ר נונה קושנירוביץ', יש בישראל היום כ-75 אלף עובדות ועובדים זרים בהיתר, וכ-14,000 שההיתר שלהן/ם פג. מספר המהגרים והפליטים - לפי נתוני רשות ההגירה - עומד על כ-60 אלף. זה כמעט מתקזז.

אבל ממשלת ישראל מעדיפה להמשיך בהסתגרות מפוחדת ומפחידה, ובסחר בבני אדם. אחרי הכל, מה פתאום להרשות כניסת זרים? אנחנו מרשות רק כניסת זרים שיש בעלי בית שמרוויחים ממנה כסף. על הדרך נותנים עוד קצת כסף לשיטוריזם, שירדפו את השאר. ביטחון אישי? צדק? רווחה? לחברי הממשלה יש המון, תודה.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות