טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חולדאי, הדרום בוער

תגובות

נדמה כי מאז השיק ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, את הקמפיין נגד מסתננים (יחד עם שישה ראשי ערים נוספים) - הותר הרסן. "עליך לקחת אחריות על המציאות הקשה מנשוא עימה תושבי עירי מתמודדים", כתב חולדאי לראש הממשלה, בנימין נתניהו. "חבית נפץ, תרתי-משמע, מתפוצצת לנגד עינינו. באין יד מכוונת, גורמים קיצוניים מנצלים כל מצוקה, והאזור כולו מתדרדר למעשי אלימות, גזענות ופשע". ואכן החבית התפוצצה. הקמפיין השיג את מטרתו - הציבור וראש הממשלה הפנו את תשומת ליבם. ובתוך כל הרעש וההתלהמות של פוליטיקאים, תושבים ופעילים, ההתקוטטות, סביב נושא המהגרים/הפליטים/המסתננים מאפריקה, מתבקש כבשירו של נתן זך, לבקש, רגע אחד, שקט בבקשה.


הקמפיינים התקשורתיים שהפכו לכלים מרכזיים בכלכלה הגלובלית התחרותית, מתבססים על תורת הצמצום, שבמסגרתה מרחב שלם נתפס דרך מימד אחד, המוצג באור חיובי או שלילי (תלוי במטרה). במקרה שלפנינו הקמפיין של חולדאי שתרם לדמוניזציה של המהגרים/הפליטים/המסתננים יצר זהות מוחלטת בין הנושא לאזור דרום תל אביב, וכתוצאה מכך - גם נזק ממשי. בעיני רבים, ועתה גם בקרב התושבים הישראלים המתגוררים בו, אזור דרום העיר נתפס כמרחב מאיים ומסוכן שיש להתרחק ממנו. חור שחור.


מה השיג הקמפיין? התעוררת ציבורית סביב השאלה האם לגרש או לא לגרש - מוסרי או לא מוסרי. הבחירה להתמקד בשאלה זו היא פופוליסטית וחיפוש המענה כמוהו כהטמנה של הראש בחול. הסוגיה המרכזית שעומדת על הפרק היא קידום של מדיניות לאומית-עירונית בנושא של הגירה. התמודדות וחשיבה על שתי הזירות בו זמנית, המדינה והעיר, שכל אחת מהן מושכת בכוחות הפוכים. מדינת הלאום, המבקשת לשמר את הגבולות הטריטוריאליים, ותל אביב המזוהה עם הקפיטליזם הגלובלי, המבקשת לטשטש אותם. בעולם שבו המהגרים הם חלק בלתי נפרד מהעיר הגלובלית ואלו שמספקים לה את השירותים, הקונפליקטים סביב הנושא לא יעלמו (גם אם יוגרשו המסתננים) אלא רק יתחזקו.


כך ובהנחה שישראל אינה יכולה להתקיים ללא מהגרים, ובשל היותה צומת דרכים בין הצפון לדרום הגלובלי, חשוב לקדם מדיניות הגירה מדודה, שקופה ומבוקרת. ישראל צריכה לענות על השאלות: כמה מהגרים היא מבקשת לקלוט בשנה? באלו תנאים? אלו ערים תקלוטנה את המהגרים? איזו תמיכה וסיוע ערים אלו יקבלו מן הממשלה? אלו מנגנונים יתמכו באוכלוסיה זו? צמצום המתחים והיצרים בעיר תלויים במבנה והזדמנויות הפוליטיות שיש לתושבים ולמהגרים. אך חשוב להוסיף, הבעיה אינה רק בעיה של מדיניות ממשלתית אלא גם של מדיניות עירונית (ולא רק של תל אביב). מהם המנגנונים שהעיר תייצר על מנת לפזר את המהגרים בשטחה? מהם המוסדות והארגונים שיתמכו בקליטת אוכלוסיה זו? האם ערים יצליחו לייצר מצב בו למשל תושבי העיר המבוססים, אשר נהנים משירותים של מהגרים, יגורו עימם בכפיפה אחת? האם יסכימו לעמוד עימם בתור לקופת חולים?


לכן, כאדריכלית ומתכננת עירונית, עצה לי אליך ראש העיר, רון חולדאי. במקביל ללחץ על הממשלה, קדם מדיניות עירונית, המתמודדת עם סוגיית המהגרים. זום קמפיין אחר, כזה המסתכל על היתרונות במגורים בשכונות הדרומיות. שנה סדרי עדיפויות, צא בהצהרה כי השכונות הדרומיות הן הפרויקט החשוב והמרכזי ביותר בעיר, והשקע את כל המשאבים בשנים הקרובות במקום הזה. מתג מחדש את המקום, צור תוכניות למשיכת אוכלוסיה של צעירים, שיקדמו תמהיל של אוכלוסיה של מהגרים ותושבים, הגבר את הבטיחות ברחובות. צור מלאי חדש של מגורים בשכונות, הקם ועדות לקידום של פרויקטי מגורים בהליכים מזורזים, צור מגוון של אירועים עירוניים שימשכו קהלים ממקומות שונים. הסט את מסיבות הרחוב משדרות רוטשילד, לתחנה המרכזית הישנה. קדם מצבים בו חלק מהמהגרים יתגוררו בשכונות אחרות. אל תזרוק את הבעיה לפתח דלתו של ראש הממשלה. כי גם אם הממשלה תקדם מדיניות הגירה, עדיין כל עיר תצטרך לקדם מדיניות משלה בנושא. התווה דרך לערים אחרות.


ההיסטוריה התכנונית של הערים בעולם מלמדת, כי הזנחה של ריכוזי עוני ואלימות, של אוכלוסיה הומוגנית וחלשה לא היטיבו עם שום עיר. אלו נוצרים בקלות אך קשה יותר למגרם. אנו חיים בעידן של שינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים התורמים להאצת ההגירה, לעלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, להתגברות כנופיות עירוניות, להאמרה של ערכי נדל"ן. אלו הופכים את סביבות המגורים שלנו ל"פצצות מתקתקות" המתפרצות מידי פעם למצבי אלימות. עם זאת, יש להיזהר מלנתח את מצב העניינים העכשווי כאפוקליפטי; אלימות ואגרסיות בסביבות המגורים, הם רק עוד שלב בהתפתחות של חיי העיר העכשוויים.


אזור דרום העיר תל אביב והמסתננים אינם רק בעיה לאומית אלא גם עירונית. המתנה לגיבוש מדיניות ממשלתית יכולה להסתבר כמאוחרת מידי ובוודאי שלא תפתור את המהות.

ד"ר טלי חתוקה היא ראש המעבדה לעיצוב עירוני, אוניברסיטת תל אביב ותושבת דרום העיר.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות