קשה לתקן טעות?

האם קיימים ביהודה ושומרון כבישים ליהודים בלבד? האם חל איסור על נוצרים או על מוסלמים לנסוע בכביש כלשהו מעבר לקו הירוק? טענה זו, שנשמעת לא פעם במקומותינו, כולל בעיתון זה, וגוררת צקצוקי לשון לנוכח גזענותה לכאורה של מדינת ישראל, היא פשוט לא נכונה. דומה שחל בלבול טרמינולוגי שיוצר שגיאה עובדתית ומזיק לשיח ולביקורת הלגיטימית על ישראל.

להלן העובדות: המדינה אכן הטילה לפני כמה שנים מגבלות בכבישים מסוימים ביו"ש ולא איפשרה לפלסטינים לנסוע בהם, במיוחד לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. אך רוב המגבלות הוסרו כבר ב-2009 וכיום רוב כבישי הגדה פתוחים לרוב האוכלוסייה הפלסטינית. וגם בשעה שכבישים אלה הוגבלו לשימושם של ישראלים בלבד, הם לא הוגבלו לשימוש הישראלים היהודים בלבד. אותם כבישים היו פתוחים בפני כל אזרחי המדינה - מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים. מעולם לא התקיימה הפרדה על בסיס דתי או אתני בכבישי יו"ש.

למעשה, עובדה זו נראית בבירור בשטח ורק מי שנמנע מלחצות את הקו הירוק יכול להאמין לטענה שיש כבישים ליהודים בלבד. כיום רואים לוחיות זיהוי פלסטיניות מג'נין ועד חברון, בכבישים עוקפים, שלכאורה נסללו ליהודים בלבד (עוקף קלקיליה, עוקף שכם דרום ועוקף רמאללה), ובכבישים ראשיים כמו כביש 505, המוביל לאריאל, אשר כונה לפחות פעמיים בעיתון זה "כביש אפרטהייד ליהודים בלבד".

סוכנות אי-פי פירסמה תיקון בינואר 2010 ולפיו, "כבישים אלה פתוחים לכלל אזרחי ישראל, כולל ערבים, כמו גם לזרים ותיירים". תיקונים דומים פירסמו גם רשת סי-אן-אן והעיתונים "וושינגטון פוסט" ו"בוסטון גלוב". ואולם, לקיחת האחריות והמקצועיות העיתונאית שהפגינו גופי תקשורת מהמובילים בעולם לא הרשימו כנראה את התקשורת הישראלית, שממשיכה להשמיע טענה זו עד היום.

מעבר לשגיאה, טענת ה"כבישים ליהודים בלבד" מרדדת את השיח על ישראל. בעוד שניתן לנהל דיון וגם למתוח ביקורת על ההגבלות (האמיתיות), שהוטלו על פלסטינים (כל הפלסטינים, לא רק המוסלמים) במשך תקופה מסוימת בחלק מכבישי הגדה, ישראל ושוחרי טובתה נאלצים להתמודד עם טענה מופרכת על הפרדה אתנית-דתית, שכלל אינה קיימת בכבישים אלה.

העלאת הטענה הזאת דווקא בתקשורת הישראלית מעניקה לה משנה תוקף. פעילים אנטי-ישראלים, בורים ועצלנים, מנפנפים ב"נתונים" שהם מוצאים בעיתונות הישראלית שלכאורה "מוכיחים" את גזענותה של מדינת ישראל ומצדיקים את המתקפה עליה. לא בכדי טענה שקרית זו משמשת כלי מרכזי בניסיון למתג את ישראל כ"מדינת אפרטהייד".

בכך תורמים עיתונאים ופובליציסטים חסרי אחריות לעיוות השיח המקומי והבינלאומי על ישראל. כלי תקשורת רבים בעולם כבר הבינו את טעותם ותיקנו אותה. האם התקשורת הישראלית מסוגלת לעמוד בסטנדרטים מקובלים של יושרה עיתונאית?

הכותב הוא מנהל עמותת "פרספקטיבה - לדיוק ואחריות בתקשורת הישראלית"



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5