ביבי נגד ביבי

פוליטיקה? פוליטיקה. בנימין נתניהו הוא פוליטיקאי. פעם הוא היה פוליטיקאי גרוע, ואחר כך הוא נהפך לפוליטיקאי טוב למדי. פוליטיקאים עובדים בלשרוד. הם עושים מעשים לא מזהירים, שמביאים עליהם עיתונות רעה אך מבטיחים להם תוחלת חיים ארוכה. אלה החיים. אי אפשר להלך על החבל הפוליטי המתוח מעל לתהום בלי ללהטט.

אבל גם מנקודת מבט צינית אי אפשר להבין את הסיכול הממוקד שביצע השבוע הפוליטיקאי בנימין נתניהו בשאול מופז ובוועדת פלסנר. הבחירות הבאות יוכרעו במרכז. מופז ופלסנר היו כרטיס הכניסה של נתניהו אל המרכז. מי שיקבע את זהות ראש הממשלה הבא הוא הרוב הישראלי הדומם. מופז ופלסנר היו ראש הגשר של נתניהו אל הרוב הישראלי הדומם.

כך שכאשר נתניהו הפנה עורף למופז ופלסנר ביום שלישי הוא לא רק הפנה עורף לרוב הדומם של הישראלים העובדים, היצרנים והמשרתים. הוא הפנה עורף גם לעצמו. במו ידיו שלל נתניהו מעצמו את מעט האשראי שהמרכז השפוי העניק לו. במו ידיו קידם נתניהו את האינטרסים הפוליטיים של שלי יחימוביץ', יאיר לפיד, חיים רמון וציפי לבני. נתניהו קיצר את תוחלת החיים שלו כראש הממשלה. הוא קירב את המועד שבו משפחתו תיאלץ לארוז את מיטלטליה ולעזוב את הבית ברחוב בלפור שבו היא כה אוהבת לגור.

היסטוריה? היסטוריה. נתניהו הוא חובב היסטוריה מובהק. הוא מבקש להשאיר חותם בתולדות ישראל. נתניהו יודע, שחותם של שלום הוא לא ישאיר. גם אם יאמץ מחר את מצע מרצ, הוא לא יוכל בשנים הקרובות להגיע לשלום עם שום שכן משכנינו ההולכים ומתחזקים באיסלאם. כך שהחותם היחידי שנתניהו יכול לחלום עליו הוא החותם של תיקון פנימי. שינוי שיטת הממשל, שירות לכל, גיבוש של חברה ישראלית מלוכדת וצודקת. אם נתניהו יעשה היסטוריה - זאת ההיסטוריה שהוא יעשה. אם נתניהו יעשה היסטוריה - הוא יעשה זאת אך ורק באמצעות הליכה משותפת עם מופז ופלסנר אל חזון של ישראל אחרת.

ובכל זאת, אף על פי שהוא מבין זאת, נתניהו מכה בפראות במופז ובפלסנר ובכך מכה בפראות גם בעצמו. הוא מבטל את הסיכוי שלו לחולל כאן תפנית דרמטית. הוא מוחק את שמו מספרי ההיסטוריה העתידיים. חובב ההיסטוריה נתניהו גוזר על עצמו כליה במו ידיו.

איראן? איראן. נתניהו מעריך, שבתקופה הקרובה ישראל עלולה לעמוד לפני אתגר ביטחוני עליון. נתניהו תופש את עצמו כשחקן שחמט מיומן, המשחק את המשחק האסטרטגי הגדול על קיום ישראל. במובנים מסוימים הוא צודק: אחדים ממהלכי השח שלו היו מבריקים. ואולם בסופו של דבר, את התוצאה הסופית של המשחק תקבע העוצמה של החברה הישראלית. החוסן הפנימי, הלכידות הפנימית, תחושת המשמעות. הקמת ממשלת האחדות תרמה תרומה לא מבוטלת לחוסן, ללכידות ולתחושת המשמעות. היא שיפרה מאוד את ההיערכות המדינית, הערכית והנפשית לקראת הצפוי לנו.

ואולם כעת נתניהו מנפץ את ממשלת האחדות. במו ידיו הוא משסע ומחליש חברה, אשר על פי הערכתו שלו עלולה להידרש בקרוב להקריב קורבנות קשים. בדעה צלולה הוא הולך אל העימות עם איראן כשהוא מדדה על הקביים של החרדים והמשתמטים. אי אפשר להבין מעשה נואל שכזה. אי אפשר לסלוח על מעשה מופקר שכזה. אם וינסטון צ'רצ'יל היה קם מקברו השבוע, הוא היה מתחלחל.

יוחנן פלסנר הוא אחד מנערי החלומות של הפוליטיקה הישראלית: ערכי וממזרי, איכותי ומעשי, ציוני ונאור. ועדת פלסנר היתה הזדמנות פז של הפוליטיקה הישראלית: בתוך זמן קצר מאוד היא גיבשה הצעה יצירתית מאוד, שנועדה לפתור בעיית יסוד שאתה לא התמודדנו מעולם. אם נתניהו אכן יקבור את פלסנר קבורת חמור - הוא יקבור גם את עצמו. על ההחמצה הזאת גם ההיסטוריה וגם הפוליטיקה לא יסלחו לו.

Read this article in English: Bibi versus Bibi



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5