אלי ישי ואריאל אטיאס מתפוצצים מצחוק. הם מתבוננים על קרב ההשמצות ואיומי הפרישה התופסים כותרות בין בנימין נתניהו לשאול מופז - ובקושי מתאפקים מלצעוק: אינכם רואים שעובדים עליכם בגדול? הם יודעים שכל הוויכוח והרעש סביב המלצות ועדת פלסנר אינם אלא מראית עין. הכל הצגה אחת גדולה לתקשורת. הכל מיועד לכך שקדימה תוכל להציג בסוף המאבק ההרואי "הישג מכובד" - שיהיה תדמיתי בלבד, אך יאפשר לה להישאר בממשלה ולהכניס פנימה עוד כמה שרים. בשטח - ותסמכו על ישי ואטיאס - לא תזוז אפילו שערה אחת מראשי החרדים.
אם כך, מדוע יוצאים השניים בלהט רב כל כך נגד המלצות הוועדה? כי גם הם מוכרחים לשחק את המשחק. גם להם יש מצביעים המצפים לרעמים וברקים, וגם הם רוצים שנאמין שמתחולל כאן מאבק אמיתי על "שוויון בנטל".
אבל האמת היא, שהמלצות הוועדה אינן מובילות לשום שוויון ולשום צדק חברתי, הן מובילות בדיוק לההיפך: למיסוד ההשתמטות. הוועדה מדברת על חובת שירות לחרדים, אך בעצם מדובר בתוכנית למתן פטור חוקי ומסודר משירות צבאי לכל חרדי שיחפוץ בכך. לצעיר החרדי תהיה אופציה: לבחור בצבא ולסכן את גופו וחייו, או לשחק אותה בשירות אזרחי מגוחך, מיותר ובזבזני. מדוע לא לתת את האופציה הזאת גם לחילונים? אולי גם הם יעדיפו להסתובב כמה שעות במשטרת ישראל או בגן ילדים, במקום לרוץ על ג'בלאות בגולני ולהסתכן באובדן החיים בקרב?
הציבור החרדי מבין בדיוק מדוע איננו רוצה להתגייס לצה"ל. זה לא בגלל שיקולי "צניעות" או ענייני כשרות. כל זה ניתן לפתרון. הצעיר החרדי פשוט רוצה לשמור על חייו. לא מעניינים אותו אפילו דברי משה רבנו על שבטי גד וראובן, "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה" (ספר במדבר), וגם לא הדברים במשנה על מלחמת מצווה: "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
הצעיר החרדי אסיר תודה לפרנסי העדה (ח"כים ורבנים), העושים לילות כימים כדי שלוויות של חיילים ייצאו מכל מקום בארץ חוץ מאשר מבני ברק, רמת בית שמש ומאה שערים. גם האמהות החרדיות אסירות תודה לאותם עסקנים. הן רוצות להמשיך לישון בשקט בלילה, ושהציונים הטיפשים יסכנו את חייהם להגנת בניהם בישיבה.
וכדי להרבות ביזיון וקצף ממליצה ועדת פלסנר, ששירות החרדים יארך שנתיים, בעוד החילונים ימשיכו לשרת שלוש שנים. וכדי להפוך את אפשרות הגיוס לבדיחה מושלמת היא קובעת, שהחרדי יוכל להמשיך ללמוד בכולל עד גיל 22-23, ורק אז יחליט. אך אז כבר יהיה נשוי עם ילדים, והמוטיווציה שלו לעזוב את החיים הטובים והבטוחים בישיבה תשאף לאפס.
לכן שירות צבאי משמעותי לא ייצא מזה. תהיה רק התרחבות מיותרת של השירות האזרחי, שייהפך לצינור גדול להזרמת כספי מדינה חדשים לחרדים, בלי שמישהו יוכל לפקח לאן מופנה הכסף ומה באמת עושים "המתנדבים".
אבל מכל חגיגת האבסורד הזאת הרגיזה אותי במיוחד ההמלצה לפטור מדי שנה 1,500 "עילויים" מחובת שירות כלשהי. מי הם אותם "עילויים"? אלה המשננים וטוחנים שוב ושוב את מה שנלעס כבר מאות שנים במשנה ובגמרא. לעומתם, אלה שלומדים באוניברסיטה, בטכניון ובמכון ויצמן פיסיקה, אלקטרוניקה, כימיה, רפואה ומחשבים הם סתם אנשים פשוטים, שאינם ראויים לשום פטור. הם חייבים בגיוס מלא וגם במילואים; כי מה הם עושים בסך הכל? רק מפתחים, מגלים, ממציאים, מצילים חיים וגם מקבלים פרסי נובל ומשתתפים במחקרים שגילו השבוע את "החלקיק האלוהי" במאיץ בשווייץ. הם לא "עילויים". רק מי שמשנן דף גמרא הוא "עילוי".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
