סוגיית זעירא אינה משפטית

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע בשבוע שעבר שהוא סוגר את תיק התלונה שהוגשה נגד האלוף (במיל') אליהו זעירא. וינשטיין החליט שאין מקום לפתוח בהליך משפטי בנושא זה.

זוהי החלטה נכונה וראויה, אף שאינני בטוח כי התקבלה מן הסיבות הנכונות. לו פעל היועץ נכון בעת שהוגשה התלונה, ראוי היה, לדעתי, כבר אז כי ידחה אותה על הסף: נושא תלונה זו מצוי כולו בתחום השיקולים המקצועיים והמוסריים של קהילת המודיעין. ראוי היה שהיועץ המשפטי לממשלה ימליץ בפני ועדת ראשי השירותים בקהילת המודיעין (ור"ש) ללמוד את הנושא, לחקור ולקבוע בעניין זה מסקנות תורתיות ומקצועיות.

מלחמת צבי זמיר (גם הוא אלוף בדימוס) באליהו זעירא, נסובה כולה על התפקיד שמילא המקור הבכיר, אשרף מרואן, בימים שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

לפי גרסה אחת, הוא המקור שהציל את ישראל מאסון חמור פי כמה, בזכות התרעה שנתן בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר על המתקפה הצפויה למחרת. ואילו לפי גרסה שנייה, אשרף מרואן מילא את שליחותו כסוכן שתול, והוא האשם העיקרי במחדל המודיעיני ערב המלחמה.

בדיוק כשם שאין איש מאשים את אליהו זעירא ואת קציני אמ"ן כי הערכתם השגויה נעשתה במזיד, איש גם אינו טוען כי אם המוסד אכן שגה וגייס סוכן מצרי שתול, הדבר נעשה במזיד. יתר על כן, גורמי המחקר באמ"ן היו שותפים למוסד לכל אורך הדרך, בהפעלתו השוטפת של מרואן.

שוב ושוב נערכו בדיקות וחקירות, כדי לבחון את אמינותו של המקור הבכיר הזה. אף אני יזמתי חקירה כזו סמוך לכניסתי לתפקיד ראש אמ"ן באפריל 1974. ואולם, אף לא אחת מהחקירות האלה לא קבעה קביעה נחרצת. ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, משוכנע באמינות המקור. לעומתו ראש אמ"ן לשעבר, אלי זעירא, מאמין כי היה שתול.

על רקע הטראומה שעברה על כולנו במלחמת יום הכיפורים, יש לנו עניין רב לדעת את האמת, אך חוששני כי לא תינתן תשובה לשאלה זו, לשביעות רצון המעורבים בפרשה, כל עוד לא נחשף מידע אמין ממקורות מצריים. רק המצרים יכולים לתת לנו תשובה ברורה בעניין. אני איני רואה בהלוויה הממלכתית שערכו לאשרף מרואן בקהיר משום תשובה מספקת. אישית, אני נמנה עד היום עם המתלבטים, אלה שאינם יודעים את התשובה.

ומכאן לחלקה השני של המלחמה בין זעירא לזמיר, על חשיפת זהותו של המקור: הסתרת הזהות של מקורות נחשבת לעיקרון מקודש בעבודת המודיעין. זמיר מאשים את זעירא בחשיפת זהות המקור. זעירא מכחיש זאת ומערער על פסיקתו של הבורר בעניין זה, השופט תיאודור אור.

זעירא אינו טוען זאת, אולם הפרשה מעלה שאלה מקצועית מרתקת - האומנם חובה לשמור את זהותו של מקור גם כאשר נקבע בוודאות שהיה שתול, כלומר, סוכן כפול? אכן, גם זו שאלה שיש להניח לדיון מקצועי בקהילת המודיעין. כך או כך, זו איננה שאלה משפטית ובוודאי שאיננה ראויה לדיון פלילי.

אלוף בדימוס גזית היה ראש אמ"ן

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מה שברור לכל אדם עם טיפת מוסריות הוא שזעירא אשם במותו של מרוואן כאילו זרק אותו בעצמו מהמרפסת  (לת) יוסי
  • 05:29
  • 15.07.12

02 יחידת "כידון" במוסד לא אמורה לנקום את הסגרתו לאויב של הסוכן שלנו?  (לת) מרווה משולשת
  • 05:42
  • 15.07.12

03 I have no idea who did what in this case.I do know SILENCE IS GOLDEN in the spy business.PERIOD  (לת) Old Soldier
  • 07:13
  • 15.07.12

04 הוא חשף מידע סודי - צריך להענש  (לת) ע
  • 07:17
  • 15.07.12

05 עובדה: קציני אמ"ן שלא לוקחים ללב מאריכים ימים. רמטכ"לים - הולכים לעולמם בטרם עת. גרזן
  • 07:21
  • 15.07.12

מעניין, כל קציני המודיעין ששירתו בצה"ל האריכו ומאריכים ימים (עד מאה ועשרים) בעוד שהרמטכ"לים שקיבלו את ההחלטות הלכו בטרם עת .דדו המסכן לקה בליבו, מוטה גור חלה במחלה קשה, רפול נספה בסערה בעמדו על רציף, דן שומרון לקה בארוע מוחי, משה לוי ("וחצי")חלה במחלה קשה ועוד. ואילו קציני אמ"ן - מאיר עמית (היה בן 88 במותו) ושייבדלו לחיים ארוכים יהושע שגיא, מאיר זמיר, שלמה גזית, אלי זעירא המזדקנים בשיבה טובה לא כל כך לקחו ללב את עבודתם. המסקנה: אם אתה רוצה להאריך ימים - התגייס למודיעין.

06 שלמה גזית מוטה לטובת זעירא צבעוני סגול
  • 07:32
  • 15.07.12

הוא שכח לספר לקוראים שהוא חברו הטוב של זעירא ושייך לקבוצת זעירא שנפגשת פעם בחודש במסעדה.

07 מה לכהן האמת והשקר בבית הקברות למחדלים מודיעיניים? שמעון מנדס
  • 08:37
  • 15.07.12

קראתי בענין רב את מאמרו של שלמה גזית, ואני תוהה מדוע הוא לא פרסם את הדברים בימים, ש"ארבעת הנעלבים" פנו ליועץ המשפטי לממשלה? או בימים שהם הסכימו להושיב על כס הבורר את השופט תיאודור אור? אנשים במעמדי (אני לא אלוף וגם לא דוקטור) דעתם אינה נחשבת. אני הרי שלחתי לעתונכם הנכבד מאמר בסוגית אשרף מרואן - ואתם סרבתם לפרסמו. אני בססתי את מאמרי בעיקר על היכרותי עם התרבות המצרית. כיום שאני חוקר את הפרשה, אני יכול לומר בפה מלא כי האלוף זעירא אכן צדק כאשר חשף את זהותו האמיתית של המרגל המצרי. מה שמצער, שזה לקח לו שלושה עשורים להגיע להחלטה זו.

הסוגיה באמת אינה משפטית. מה לכהן בבית הקברות? שכן שופט נדרש להביע דעה בנושא האמת והשקר. ואשרף מרואן לא שיקר לנו. אבל מי שאמור היה לטפל בקשר אתו ובחומרים שהוא העביר לנו, הילך כסומא באפלה כי הוא וחבריו לא הבינו דבר וחצי דבר בתרבות הערבית בכלל ובמצרית בפרט.

08 החלטה ראויה?! הרי אם זה היה סמל-ראשון או סג"מ באמ"ן שהיה חושף את מקור מתוך אינטרס אישי, הוא כבר מזמן היה נרקב בכלא, ובצדק. דודי הירושלמי
  • 10:08
  • 15.07.12

אבל במדינת ישראל, כידוע, יש דין אחד לש"ג, ודין אחר לגמרי לבכיר. יותר מזה, החבר'ה הבכירים מעודדים תופעה זו, ואף ששים לכתוב מאמרי דעה התומכים בכל מעשה נבלה או עבירה.

הכותב שואל שאלת תם: "האומנם חובה לשמור את זהותו של מקור גם כאשר נקבע בוודאות שהיה שתול, כלומר, סוכן כפול?". מדובר בשאלה מטעה. במקרה זה, שום דבר לא נקבע בוודאות, וזעירא פעל באופן עצמאי לחלוטין, וללא כל שיתוף פעולה עם גורמי המודיעין. הוא יצא במסע לניקוי שמו, והיה מוכן לשרוף ולחסל כל עקרון או אדם שיעמוד בדרכו. כתוצאה מכך, מישהו אכן חוסל.

09 חבר'ה , בואו נזוב זה כבר... עם הפנים קדימה האסונות שיביא קינג ביבי יביאו להקמת עשרות וועדות שינסו להסביר שכולנו אשמים.  (לת) הבחנה ברורה
  • 10:11
  • 15.07.12

10 אם אמנם חשף האלוף הכושל זעירא את זהותו של סוכן שפעל למען ישראל הרי שהוא מנוול  (לת) מרוואן נרצח
  • 12:36
  • 15.07.12

11 התאוריה של מנדס ישראלי
  • 15:02
  • 15.07.12

ממנדס ובמידת מה גם משלמה גזית אנו שומעים שמרואן היה סוכן כפול. לא שמענו מאף אחד מהם הסבר קונקרטי לטענה הזו. ההסתמכות של מנדס על "התרבות המצרית" או הימנותו של גזית על המתלבטים עם נטייה לכפול צריכה להיות מלווה בטיעונים שיסבירו מדוע הם חושבים כך. אבל מכיוון שהסיכוי לזה קלוש, אולי אפשר שיתנו תשובות על שלוש שאלות (ויש הרבה יותר).
1) אם מרואן היה כפול מדוע העביר את החומרים הרגישים ביותר של מצרים, במשך שנים? היום אנחנו משווים את מה שהעביר למה שהתפרסם במצרים ובברה"מ ואנו יודעים שכל שמסר היה נכון ומדויק, כולל תכניות המלחמה שביצעו המצרים בפועל
2) אם היה כפול מדוע הזהיר אותנו שהולכת להיות מלחמה ובכך תרם משמעותית לכך שמצרים לא תנצח בה? הרי היה יכול לספר לזמיר שלא הולכת להיות מלחמה
3) אם היה כפול, מדוע המשיך לעבוד עבור המוסד עד 1998, אפילו אחרי שזעירא פרסם בספרו את התיאוריה בדבר הכפלה? מה, הוא מתאבד?

נו מנדס, תרים את הכפפה ותסביר את הדברים האלה. אחר כך נשמע ברצון את התיאוריה על התרבות המצרית.

פעילות
המלצות