רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו וברק: עולם דרך הכוונת

דווקא הרמטכ"ל קילקל את החגיגה השבוע. בעוד ראש הממשלה ושר הביטחון ממהרים להכריז כי אין מנוס כנראה, וישראל תיאלץ לתקוף את מאגרי הנשק הכימי שבידי סוריה, צינן רב אלוף בני גנץ את התלהבותם. בהופיעו לפני ועדת החוץ והביטחון הבהיר גנץ, כי תקיפת מצבורי הנשק הכימי בסוריה עלולה להביא למלחמה, ולכן יש לנהוג בזהירות ובאיפוק קודם שמחליטים להפעיל את צה"ל.

דברי הרמטכ"ל בכנסת מייצגים את האנומליה המאפיינת את תהליך קביעת מדיניות הביטחון הלאומי בממשלת בנימין נתניהו. הדרג המדיני הוא השש אלי קרב, בעוד הדרג הצבאי הבכיר מנסה למתן ולהרגיע. כשיש צורך להחליט בסוגיות בתחום הביטחון מתברר, שנתניהו ואהוד ברק מתבוננים על סביבתם בעיקר דרך הכוונת.

הפתרון הראשון שהם מציעים לכל בעיה הוא שימוש בכוח צבאי. גם כאשר ניתוח מפוכח היה מבהיר שהפעלת הצבא לא תפתור את הבעיה, או אף תחריף את המצב. כך נהגו במקרה הספינה "מאווי מרמרה", כך הם מנתחים את מערכת היחסים עם החמאס בעזה (ברק הקדים בעניין זה את נתניהו כשהוביל למבצע "עופרת יצוקה" בממשלת אהוד אולמרט), וכך הם מתבוננים בימים אלה בסוריה.

הבעיה היא, שגם את סוגיית הגרעין האיראני הם בוחנים אך ורק דרך הכוונת. השניים משוכנעים, שהדרך היחידה למניעת התגרענות של איראן היא תקיפת מתקני הגרעין שלה. נראה, שבכירי מערכת הביטחון, במיוחד אלה שפרשו ונתנו ביטוי פומבי לדעותיהם, אינם מצליחים לשכנע את ראש הממשלה ושר הביטחון שתקיפה ישראלית באיראן תוביל לקטסטרופה. מאיר דגן, אפרים הלוי ויובל דיסקין התנגדו פומבית לתקיפה באיראן, ובכירים אחרים המשרתים עדיין בממסד הביטחוני לוחשים זאת בדיונים פנימיים.

נתניהו וברק משוכנעים, כי בעקבות התקפה של ישראל באיראן לא רק תיפתר בעיית הפצצה האיראנית, אלא גם יוכח לעולם, כי הכוח הצבאי של ישראל מעניק לה אפשרות לפתור בכוח את כל בעיותיה. בתפישת העולם של נתניהו וברק אין כנראה מקום להכרה במגבלות הכוח.את הבעיה הנובעת מתפישת עולם זו של השניים מחריפה העובדה, שאין מתקיים תהליך מסודר של קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי. ההחלטה בעניין תקיפה באיראן, אם תתקבל, היא נחלת שני אנשים בלבד. רק לאחר שנתניהו וברק יסכמו את עמדתם ויקבלו החלטה בעניין האיראני, היא תובא לאישור הממשלה. במקרה כזה, ברור שהשניים ישיגו רוב לכל הצעה שיביאו לפני השרים.

בינתיים, אף על פי שהנושא האיראני נמצא על סדר היום כבר זמן רב, אין מעורבות של שרי הממשלה בתהליך קביעת המדיניות וגם אין הם בקיאים בנתונים, בעובדות ובתכנונים הצבאיים. זה מפחיד ומסוכן, אך ככה זה כאשר הצמד המגבש את המדיניות של ישראל מתבונן בעולם דרך הכוונת.

זאת ועוד, מה טוב יותר מאשר לשמור על רמה קבועה של הפחדה ואיום במלחמה מתקרבת - על מנת להסיט את תשומת לב הציבור מהבעיות האמיתיות של החברה והמדינה? את מי מעניינים בחורי הישיבות, המסים הצפויים וההתנחלויות, כאשר בכל רגע אנחנו צפויים להתכסות בענני הנשק הכימי הסורי?
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות