טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שידור ציבורי בשקל

תגובות

ב-1971, כלומר לפני יותר מארבעים שנה, נשלחתי על ידי רשות השידור לקורס של ניהול שידור בבי-בי-סי. כשחזרתי הבאתי אתי תדריך טרי שחובר בעבור מחלקת החדשות והאקטואליה של הרשת. חשבתי שהואיל וטלוויזיה הישראלית היא ערוץ יחיד, מונופוליסטי (וממלכתי, כהגדרת החוק), ראוי שיהיה לה קוד התנהגות דומה. ואמנם, מנכ"ל רשות השידור אז, שמואל אלמוג, הטיל את מלאכת התרגום וההתאמה של המסמך על נקדימון רוגל, ובמארס 1972 יצא לאור ה"תדריך לעובדי החדשות והרפורטז'ה רדיו וטלוויזיה ברשות השידור", הידוע כ"מסמך נקדי". המסמך עודכן ועובה מאז כמה פעמים.

עניין האיזון בשידורים מקורו בסעיף 4 של חוק רשות השידור (1965), הקובע כי "הרשות תבטיח שבשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור, ותשודר אינפורמציה מהימנה".

בארצות הברית החליטה הרשות הפדרלית לתקשורת (FCC) ב 1949 על הFairness Doctrine, לפיה בנושאים בעלי עניין ציבורי השנויים במחלוקת יש להביא בשידור את כל הדעות תוך שמירה על שוויון, איזון ואמינות. "דוקטרינת ההגינות" בוטלה ב-1987 מהסיבה הפשוטה שמערכת שידור רב-ערוצית מאזנת את עצמה וממילא מביאה דעות מגוונות.

ב-1972, הרבה לפני הכבלים והלוויינים והמחשבים האישיים והסמרטפונים והטבלטים, האינטרנט והפייסבוק, היינו ערוץ אחד עם קהל צופים שבוי, והרייטינג כלל לא נמדד כי היה חסר חשיבות. במהדורת החדשות, בשעה תשע בערב, צפתה באמת כל המדינה. גם באותם ימים האיזון לא נשמר בכל משדר ומשדר, אלא לאורך זמן, בתוכניות שונות ועל ידי אנשים שונים. אם לא היינו נוהגים כך לא היינו מצליחים, מרוב איזונים, להעביר שום אינפורמציה אינטליגנטית לציבור. ואם אז נכון היה הדבר, על אחת כמה וכמה הוא נכון בעידן הדיגיטלי הפתוח על מאות הערוצים שבו: אין שום חשיבות ושום ערך לאיזונים מיידיים.

כדי לקיים רשות שידור ציבורית איתנה, שתוכל למלא את תפקידה כפורום לאומי להחלפה חופשית של רעיונות ודעות שיעזרו לאזרח לגבש את דעתו ביום בחירות; רשות המשקפת את התרבות והיצירה המקורית הישראלית על כל גוניה; המסוגלת להתמודד עם השינויים במפת התקשורת; ארגון יציב ויעיל ובעיקר כזה שיש לו פילוסופיה שידורית - צריך שיעמדו בראש מוסדותיה הציבוריים אנשים מן המדרגה הראשונה, ומנהליה יגלו מנהיגות מקצועית וערכית.

בתנאים הקיימים אין שום סיכוי לערוך שינויים במערכת הזאת מבפנים, ובוודאי שלא מבחוץ. כל עוד הפוליטיזציה שולטת ברשות השידור לא תהיה לה תקנה, והיא לא תוכל למלא את תפקידיה הציבוריים כראוי. ראשיה ומנהליה הם ממונים מטעם. מנהל הרדיו אומר: "שיבוץ המנחים האורחים הוא זכות ניהולית", וממשיך: "וכל המלעיזים הם גורמים אינטרסנטיים העוסקים בספינים במקום לעזור לרדיו במסגרת הרפורמה למען הצלחת השידור הציבורי". אדוני מנהל הרדיו, שום רפורמה לא תעזור לרשות השידור מן הטעם הפשוט שראשיה אינם מבינים כלל שידור ציבורי מהו.

אין כל סיכוי שהשידור הציבורי במצבו היום ימשיך, באמצעות שידורי חדשות ואקטואליה, לשמש פורום לאומי, עצמאי ובלתי תלוי, המאפשר זרימה חופשית של השקפות ודעות הרווחות בציבור, ומספק אינפורמציה מאוזנת, אמינה ומדויקת על כל תחומי החיים; כזה שייתן מענה בתוכניות לצרכים תרבותיים וחברתיים, תוך שיקוף ועידוד היצירה המקורית על גוניה השונים, ויעסוק גם בתכנים שהשידור המסחרי אינו עוסק בהם די הצורך, אם בשל הרייטיג הדל שלהם, ואם משום שהם שנויים במחלוקת מדי, לטעמם של המפרסמים.

הדיון על מנחם בן וקרן נויבך הוא קרב מאסף שאין לו סיכוי. המערכת הפוליטית לא תוותר על שופרה. למה שתוותר כאשר מולה עומדים הממונים מטעמה ומכופפים בעזרת "זכות ניהולית" את הדעות לפי רצונם הפוליטי של שולחיהם. שום רפורמה לא תצלח כאשר אין רצון פוליטי לקיים שידור ציבורי אמיתי ובלתי תלוי. לכן מה שיקרה להערכתי הוא שמערכת השידור הציבורי תמשיך להתנוון. היא תהיה יותר ויותר קולו של השלטון, ואולי תופרט ותימכר בסופו של דבר לאחד המקורבים במחיר סמלי של שקל.

פרופ' צוקרמן הוא נשיא "בצלאל", ולשעבר מנהל הטלוויזיה הישראלית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות