זאת לא מנהיגות

כאשר משווים בין מי שנחשבים למנהיגים ברמה הלאומית, יש הכרח להתייחס לא רק לתכונות האישיות שלהם, למעשיהם, להישגיהם ולכישלונותיהם, אלא גם למאפייני מנהיגות בסיסיים יותר הקובעים את מהות ויכולת ההנהגה שלהם.

על פי תכונותיו הפוליטיות האישיות, דפוסי התנהגותו והישגיו הפוליטיים עד עתה, אהוד ברק איננו מנהיג רצוי ואפשרי של השמאל-מרכז הישראלי, ובעקבות זאת של מדינת ישראל. הרקורד הצבאי והמדיני שלו (כמו הרקורד של נתניהו) דל מאוד. לא נזקף לזכותו שום הישג ייחודי בתחומים אלה.

כרמטכ"ל וכשר הביטחון לא הביא לשינוי משמעותי בצה"ל; למרות הבטחותיו שיהפוך את צה"ל לצבא קטן ויעיל, מהפך כזה לא התרחש. גם דבריו על נכונותו להגיע להסדר עם הפלסטינים התבררו כמלים ריקות. המגעים עם יאסר ערפאת נכשלו לא רק בגלל ערפאת אלא גם בגלל עקשנותו של ברק, ומעשיו האחרונים בגדה (למשל הריסת בתי פלסטינים) אינם מעודדים התקרבות בין ישראל להנהגת הפלסטינים. תפישתו החברתית-הכלכלית רחוקה מאוד מתפישה סוציאל-דמוקרטית, אפילו מתונה. לפיכך, הוא בוודאי לא יוכל לעורר ולהוביל את המרכז-שמאל, להפוך אותו לרוב בבחירות הבאות ולהדיח את נתניהו והליכוד.

ברק ונתניהו דומים מאוד זה לזה במאפייני המנהיגות הבסיסיים, שקובעים את מהות ויכולת ההנהגה שלהם. לאיש מהם - וגם לא ליתר "המנהיגים" החילוניים העכשוויים: מופז, יחימוביץ', לפיד, הנגבי ורמון - אין נתונים ויכולות של מנהיגים מעצבים ומוליכי דרך. לאיש מהם אין יכולת והשראה שתיצור מצעים אידיאולוגיים חדשים החיוניים מאוד למחנות הפוליטיים שאינם חרדיים או דתיים. כל האישים הפוליטיים המרכזיים הנוכחיים אינם מסוגלים להשתחרר מרעיונות אידיאולוגיים שאבד עליהם כלח, והגשמתם מוליכה ותוליך את ישראל לקטסטרופות ביטחוניות, תרבותיות, חברתיות וכלכליות.

בגלל תכונותיהם, האישיות שלהם והעדר בסיס תפישתי מניע, לא לברק ולא לנתניהו (וכאמור, גם לאחרים) אין את היכולת להדריך את ההולכים אחריהם כך שינהגו על פי אמות מידה דמוקרטיות. די להתבונן בשליטתם האוטוריטרית במפלגותיהם, במשרדיהם, ובעקבות זאת בחברה הישראלית כולה כדי להבין זאת. לאיש מהם אין רצון להקשיב ולהיענות לצורכי הציבור הישראלי על פלגיו השונים. איש מהם גם אינו מסוגל להתעלות מעבר לצרכים האישיים שלו ושל מקורביו, ולהתייחס בצורה נאותה למצוקה, לא רק זו הכלכלית אלא גם התרבותית, החברתית, החינוכית והמדעית של החברה הישראלית היום.

מה שמאפיין את "מנהיגינו" היום הוא שימת דגש רב מאוד על עסקאות ותגמולים מותנים, חיוביים ושליליים, ביחסיהם עם תומכיהם ומתנגדיהם. הדברים האלה מצויים בבסיסה של "ההנהגה" הישראלית כולה.

על הציבור הישראלי להסיר את תמיכתו ממנהיגים מדומים אלה, ולנסות ליצור או לעודד את יצירתה של מנהיגות אמיתית, חדשה, שונה לחלוטין.

 גבי שפר הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית
 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות