סינדרום עסק הביש

ההתנגדות הגורפת של ראשי מערכת הביטחון לתקיפת איראן לפני הבחירות בארצות הברית נובעת מסוד. הסוד מבוטא עתה מפורשות בידי מובילי המדינה. האם במקרה של אהוד ברק לפחות, נובעת ההשמעה מהרצון שמופרכות הדברים תביא לסיכולם? אולי. הלוואי. כך או כך, הנה הדברים.

בשיחות פרטיות בנימין נתניהו וברק חוזרים על ההיגיון שביציאה בעיתוי הזה למלחמת איראן. לטענתם, מטרת המלחמה עתה היא גרירת ארה"ב לתוכה בניגוד לרצונה.

ההיגיון פשוט. לפי נתניהו וברק, הכוח הצבאי של ישראל מסוגל לעכב את פרויקט הגרעין האיראני בשנה בלבד. זו הערכה המעודכנת של הגוף האמון על כך בישראל - חקר ביצועים של חיל האוויר. בעיכוב כזה אין משמעות.

יש מי שמסוגל לעצור צבאית את הפרויקט האיראני - ארה"ב. הבעיה היא, לפי נתניהו, שהממשל אינו רוצה. הפתרון פשוט. רגע לפני הבחירות שם, כשמיט רומני - מועמד פטרון נתניהו, שלדון אדלסון - נושף בעורפו, ובעקבות הקורבנות הרבים והנזק העצום שהתגובה האיראנית אמורה לזרוע באזור ובעיקר בישראל, לא תהיה לברק אובמה ברירה אלא להורות על הצטרפות ארצו למלחמה.

לפי הימור נתניהו, אם אובמה לא יעשה כן, הוא יפסיד בבחירות. אז רומני יחליף אותו, ולאות תודה ישלים את המלאכה הצבאית. ואם ייכשל ההימור? לכך אין תוכנית גיבוי.

חובה להבין את מהות ההימור. בביטחון ישראל שתי אסכולות. הראשית, "אסכולת בן גוריון", ובמקרה האיראני - "אסכולת רבין". עיקרה, שלצורך מהלכים אסטרטגיים מתחייבת ברית ותמיכה מעצמתית אמיתית. בשבילה עושים הכל. בלעדיה לא מהמרים.

יש גם אסכולה נוספת ונדירה, "אסכולת עסק הביש". עיקרה - ניתן לכפות על מעצמה מהלכים באמצעות קונספירציה אלימה. כך בוצעו פיגועים במצרים נגד מטרות אמריקאיות, בתקווה לגרור אותה לתקיפת נאצר.

ההימור עתה גבוה בהרבה. עיתוי תקיפת איראן עתה מושם על משבצת אחת בקזינו. ואין המדובר ב"פעולה ישראלית עצמאית". מדובר בהיפוכה הגמור. כל מערכת המיליארדים של אדלסון נועדה לרגע הזה - גרירת אמריקה למלחמה להצלת ישראל. נתניהו אכן הצליח בדרכים כאלה לבלום לחץ אמריקאי לשלום. אך גרירה למלחמה בדרכי פולארד והפרוטוקולים, זו פלנטה אחרת.

הדברים מוכרחים להיאמר בבירור. לשום הנהגה אין זכות לשלוח את צה"ל - ולסכן רבבות אזרחים וחיילים - למלחמה שאין ביכולתו לנצח בה בכוחות עצמו. אין לאיש סמכות להמר כך על חיי ישראלים. עירוב ארה"ב במלחמה יכול להיעשות רק מתוך סיכום מוקדם ובאמצעות מדיניות מתונה שתאפשר את הדבר. הנהגה שכשלה בכך אינה יכולה להמר שתוכל לגרור את ארה"ב למלחמה, אם רק תקריב די ישראלים.

יהודה קן-דרור נשלח, בקרב המיותר במתלה, למשימת התאבדות. מטרתה גילוי מקורות האש המצרית שתהרוג אותו. עתה - כמטרה לאש, שאולי תגרור את אמריקה למלחמה ואולי תחליף שם שלטון - אמורים לשמש רבבות. פקודה כזאת היא הנואלת שבפקודות. הצבא והאזרחים אינם יהודה קן-דרור תחת שליט יחיד. לרמטכ"ל בני גנץ ולהנהגת צה"ל אין "אפשרות" לא למלא את השחורה שפקודות - יש להם חובה שלא למלאה. "עסק הביש" המקורי מחוויר מול הקונספירציה הגלומה כאן. פקודה כזאת אסור לתת. פקודה כזאת אסור לבצע.
 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות