רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאמץ המלצה אחת מדו"ח לוי

תגובות

מי שמבקש לפגוע בעתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית וכמדינת העם היהודי, לא יכול למצוא דרך טובה יותר מאימוצו של דו"ח אדמונד לוי. אם אכן תאמץ ממשלת ישראל את המלצותיו תהיה זו עדות נוספת לעיוורון המדיני ולהפניית העורף לרעיון הציוני, שהם העקרונות המנחים אותה בניהול הסכסוך עם הפלסטינים.

לשיטתם של מחברי הדו"ח, החלטת החלוקה מ-1947 איבדה את תוקפה המשפטי הבינלאומי בשל סירובם של ערביי ארץ ישראל לקבלה. לפיכך, בכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה במלחמת ששת הימים "הושב מעמדו החוקי של השטח למעמדו המקורי (ע"פ כתב המנדט מ-1922), לאמור, שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי". מחברי הדו"ח שבים ומדגישים, כי "בכתב המנדט... אין זכר לזכויות לאומיות של העם הערבי...", אך גם לא מעלימים את העובדה, כי שם "הוזכרו הזכויות 'האזרחיות והדתיות' של תושבי פלשתינה".

עובדה זו נקבעה נחרצות בהצהרת בלפור, שנכללה במלואה בכתב המנדט, כ"תנאי ברור" לתמיכתה של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי. לאמור, הבית הזה יקום רק בצורה של מדינה דמוקרטית, שבה נהנות גם "עדות לא יהודיות" משוויון זכויות. תנאי זה, במציאות שבה היהודים הם מיעוט או רוב זעום באוכלוסייה שבין הים לירדן, היה ברור למנהיגות הציונית החילונית עד בואו של בנימין נתניהו, והכתיב את מדיניותה, שהכריעה תמיד בעד גריעת השטחים המאוכלסים בערבים לטובת הבטחת הרוב היהודי והמשטר הדמוקרטי באזורים הנותרים. או כדברי דוד בן גוריון, בסוף מלחמת העצמאות, שהעניקה לישראל 78% משטחי הארץ, "בין שלמות הארץ או מדינה יהודית בחרנו במדינה יהודית".

מחברי הדו"ח, שהתחייבו "לפעול כמשפטנים שחובתם לפסוק את פסוקם בהתבסס על הדין בלבד", לא טרחו לסגור את המעגל המשפטי, שמשמעותו היא כי מימוש הזכות המנדטורית להתיישבות יהודית בכל הארץ - המתאפשר ממסקנות הדו"ח - מחייב גם את מימוש התנאי המנדטורי של שוויון זכויות לכלל תושבי הארץ. תנאי שהתוצאה שלו ברורה - אובדן הרוב והאופי היהודי של מדינת ישראל.

ממשלת ישראל לא יכולה לדון בהיבטים המשפטיים בלבד של הדו"ח, שנועדו להכשיר מציאות התיישבותית המשרתת בית לאומי אחד בלבד. נזכיר לה, כי כבר בפברואר 1947 הכריז בן גוריון, כי "בוודאי יש ליישוב הערבי בארץ זכות להגדרה עצמית ושלטון עצמי, לא נעלה על דעתנו לקפח זכות זו או להמעיטה".

הרי ביום שבו ישראל תתעשת ותבקש לחזור למשא ומתן, קביעתם של מחברי הדו"ח, כי "הקו הירוק" אינו הבסיס לגבול, תמנע ממנה להיאחז בו בהתאם להחלטה 242, ותפתח אפשרות לתביעה פלסטינית לגבול חדש המבוסס על המציאות הדמוגרפית. מציאות זו, שבה יש רוב ערבי של 77% בגליל ו-40% בעוטף באר שבע יכולה להותיר את המדינה היהודית עם הרבה פחות מ-78 האחוזים שהקו הירוק מעניק לה.

לפיכך, תהיה בכך תבונה מדינית רבה, אם ממשלת ישראל תאמץ רק המלצה זו שבדו"ח: "נדגיש כי התופעה שנגלתה לעינינו בנושא ההתיישבות הישראלית ביו"ש אינה הולמת התנהגות של מדינה שחרתה על דגלה את שלטון החוק... 'ימי חומה ומגדל' שהיו יפים לתקופה שבה שלט בא"י שלטון זר, חלפו זה כבר..."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות