מקרה הורביץ: שלא יחזור לעולם

ההרגשה הראשונה היתה פחד. המחשבה הראשונה היתה: אם כך, מה הסיכוי שיש בכלל לאזרח מן השורה? כי אם זה הטיפול הרפואי שקיבל אלי הורביץ באחד מבתי החולים הטובים ביותר בארץ, מה תהיה איכות הטיפול שיקבל אזרח לא ידוע, לא מקורב ולא עשיר?

הרי אין מי שלא הכיר את הורביץ, אם באופן אישי או דרך מסך הטלוויזיה; בכיר תעשייני ישראל, שהצליח לעשות את הבלתי אפשרי כשהפך את "טבע" הקטנה והמקומית לאימפריית תרופות גלובלית, הפועלת בעשרות ארצות עם עשרות מפעלים.

אבל כל זה לא עזר לו כאשר התאשפז במרכז הרפואי שיבא ב-21 בנובמבר 2011. הוא מת באותו היום מזיהום, ולא ממחלת הסרטן שבה היה חולה. מאז חלפו שמונה חודשים, אך רק עכשיו התברר מה באמת קרה שם.

רק לפני ימים ספורים התפרסמה תוצאת הבדיקה שערך נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' חיים הרשקו, והתוצאות היכו ישר בפנים. פרופ' הרשקו קבע, שמידע חיוני לא הועבר בין אנשי הצוות הרפואי שטיפלו בהורביץ במשך אותו יום אשפוז. התוצאות החמורות של בדיקות הדם שנלקחו ממנו בשעות הבוקר, עשר שעות לפני קריסת מערכות גופו, לא הגיעו לרופאים שטיפלו בו במשמרת הערב.

הרשקו קבע, שהצוות שטיפל בהורביץ לא העריך נכונה את חומרת מצבו ושידר למשפחה הערכה אופטימית מדי. הצוות גם לא הזעיק את הרופא הכונן לטפל בהורביץ. הרופאה התורנית לא נענתה לבקשת המשפחה והצוות הסיעודי והשתהתה במשך שלוש שעות וחצי ולא ניגשה לבדוק אותו. "האירוע חושף חולשה משמעותית בשיטת העבודה במחלקה, המתבטאת בכשל בהעברת מידע חיוני ובהעדר שיטת חפיפה באחריות".

לא היה פשוט להגיע לחקר האמת. אזרח רגיל לא היה מצליח לחדור בעד מחסומי הביורוקרטיה; הוא היה נופל בדרך מעייפות ומייאוש. אך הפעם, למזלנו, עמדה מול הכוח העצום של המנגנון הבת הבכורה של הורביץ, ורד שלו הורביץ. כבר בלוויה היא לא שתקה, אלא זיעזעה את הנוכחים כשמעל קבר אביה האשימה את בית החולים: "בשעות עירותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה, במשך שעות ארוכות המתנת שיגיע רופא למחלקה בה שהית, ומצבך הלך והידרדר. ספגת עלבונות מאח אטום לב. שיירה ארוכה של רופאים הגיעה לבסוף, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האטימות הזאת חייבת להיפסק".

האמנתי לכל מלה שלה, עוד לפני הבדיקה של פרופ' הרשקו. הרי אין זאת הפעם הראשונה ששומעים על מקרים דומים. אבל אסור לקפוץ למסקנות מוטעות. מקרים כאלה הם היוצאים מן הכלל. ברוב הפעמים אנו זוכים לטיפול מסור, רגיש וטוב, הן בשיבא והן ביתר בתי החולים.

בכל מקרה, לנוכח הדברים התקיפים של שלו הורביץ עשה בית החולים תחקיר, והגיע למסקנה הלא מפתיעה, שלא רק שהורביץ קיבל טיפול של VIP, אלא שלא היו כל רשלנות או הזנחה בשרשרת הטיפול. זהו. סוף סיפור.

אלא שלא. שלו הורביץ לא הסכימה להיכנע. היא הגיבה מיד ואמרה, שתיאור המקרה על ידי בית החולים אינו משקף את המציאות. היא דרשה להקים צוות בדיקה חיצוני, "שיבדוק את הנושא ללא משוא פנים", כדי שיופקו לקחים כך "שמקרים כאלה של התנהלות כושלת והתייחסות בלתי אנושית של הצוות הרפואי לאדם מבוגר לא יישנו בעתיד".

יש לנו מזל גדול, ששלו הורביץ התעקשה. הנה היום זכינו לדעת את האמת, בעוד שמקרים דומים אחרים נקברים בתוך בית החולים. וברגע שהאמת ידועה, יש סיכוי שמשרד הבריאות לא יסתפק בדו"ח של הרשקו, אלא יוציא הנחיות ודרכי פעולה לבתי החולים, כך שמקרה הורביץ לא יחזור לעולם, וכולנו נקבל טיפול מקצועי ואנושי, גם אם אנחנו לא VIP.
 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות