טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהירות, עיתונות בקריסה

תגובות

בשבועות האחרונים התבשרנו על שורת קיצוצים כמעט בכל כלי תקשורת שאפשר להעלות על הדעת: "ידיעות אחרונות", "גלובס", "הארץ", "דה מרקר", "מעריב" וערוץ 10, וגם המצב של ערוץ 2, גלי צה"ל וכלי תקשורת נוספים רחוק מלהיות משובח. הקיצוצים הם בבשר החי: עיתונאים, צלמים, גרפיקאים, תנאי עבודה, שעות עבודה, הכל. "זו לא מהפכה אם אף אחד לא מפסיד", כתב קלי שרקי, מרצה לעיתונות מאוניברסיטת NYU, ובישראל המהפכה מתחילה לגבות את קורבנותיה.

המהפכה הדיגיטלית גורמת לכך שפחות אנשים צורכים מדיה מסורתית. הדור הצעיר כמעט שאינו קורא עיתונים מודפסים. במקום זאת הוא צורך אינטרנט וגולש ברשתות החברתיות. אבל אף על פי שהציבור זורם בהמוניו אל המדיה הדיגיטלית, המודלים העסקיים הנהוגים בה אינם מצליחים להדביק את פער ההכנסות בינה לבין עולם הדפוס. וזה לא שהעיתונים אינם מנסים. הם ניסו ומנסים כמעט הכל. זה פשוט לא עובד.

בשני העשורים האחרונים עברו העיתונים בארץ ובעולם תהליך ארוך של התפכחות. תחילה איש לא האמין שאנשים יזנחו את העיתון המודפס, ולכן התוכן המקוון ניתן בחינם. לאחר מכן סברו, שהפרסום באינטרנט יפצה על ההכנסות האבודות של הדפוס, אבל עד מהרה התברר שלא ניתן לגבות את אותם סכומי כסף שגובים במדיה המסורתית; ואם אין די בכך, הגולשים כמעט שאינם מקליקים על פרסומות. למעשה, בחלק מהמקרים הם כלל לא רואים אותן שכן הם משתמשים בתוספים שחוסמים אותן.

הניסיון להגביל לחלוטין תכנים דיגיטליים למנויים משלמים נכשל גם הוא, למעט כמה מקרים יוצאי דופן, דוגמת "וול סטריט ג'ורנל", המציעים תוכן ייחודי. גם הניסיון להפיק מהדורות בתשלום למחשבי לוח (טאבלטים) אינו מוכיח את עצמו בינתיים. עיתונים ברחבי העולם, ובראשם "ניו יורק טיימס", מנסים כיום להציע מודל משולב, שבו גובים כסף מגולשים החוזרים פעם אחר פעם אל העיתון המקוון, אך מניחים לנפשם את הגולשים המזדמנים.

עוד כתבות בנושא

המהפכה הדיגיטלית אינה באה לידי ביטוי רק בתוכן המערכתי. עיתונים מודפסים איבדו את מודעות "הדרושים", לטובת אתרי אינטרנט כמו "קרייג ליסט" או "יד2". התוצאה היא קריסה מוחלטת של המודל העסקי שהחזיק את העיתונים במשך שנים. בארצות הברית לבדה נסגרו בשנים האחרונות עשרות עיתונים, שחלקם נוסדו עוד במאה ה 19, יותר מעשרת אלפים עיתונאים איבדו את מקום עבודתם, והמשרות של אלפי אחרים בסכנה.

זאת לא מהפכה אם אף אחד לא מפסיד; אבל השאלה היא, האם רק העיתונאים מפסידים. לעיתונות חזקה, עצמאית וביקורתית יש ערך ותפקיד בחברה דמוקרטית וחופשית. עיתונות חלשה, מבוהלת ומפטרת היא עיתונות שמחפשת את המכנה המשותף הנמוך ביותר, מתרחקת מתחקירים, מחשיפות ומהתמודדות עם בעלי הכוח והשררה. טועה מי שחושב, שהיחלשות אמצעי התקשורת המסורתיים היא עניין ברנז'אי שנוגע רק לעיתונאים. היא צריכה להדאיג בראש ובראשונה אותנו, אזרחי המדינה.

ד"ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות