15:04
בישראל כמו בישראל: אחרי חודש וחצי של פסטיבל ביטול חוק טל, כניסת קדימה לממשלה, יציאת קדימה מהממשלה, ביטול ועדת פלסנר והפגנות השוויון בנטל - אין לכל אלה זכר בשיח הציבורי.
במהומה הציבורית שפרצה אז איש לא הבחין בדבר המדהים שהתגלה: אין לממשלת ישראל אף תוכנית בעניין גיוס לצבא. ונניח שחוק טל לא היה מתבטל; הרי מספר החרדים גדל, מספר הערבים גדל, המציאות הכלכלית והחברתית משתנה - ולממשלה אין ולו תוכנית מגירה, ולו שלד או שמץ של מחשבה בעניין הגיוס ומודל הצבא. כן, בעשור הקודם היו שלוש ועדות שבדקו, בין השאר, את שירות החובה, אבל גם המסקנות שלהן לא הפכו לתוכנית או למתווה פעולה.
מקרה גיוס או אי-גיוס החרדים חושף את האופן שבו, בכל התחומים, ממשלות ישראל אינן מנהלות את המדינה, ודאי לא לטווח הארוך. מרוב מחשבות על השמדה לא רואים את הקיום. ולא שאין מנין לשאוב השראה, מחשבה וידע.
כבר בסוף 2011 ערכו קהילת צבא של האגודה הסוציולוגית הישראלית והאוניברסיטה הפתוחה סימולציה, שהיתה לי הזכות להשתתף בה, בנושא מודל גיוס אחר. עוד לפני ביטול חוק טל נדונו מודלים שונים אפשריים לגיוס וההשלכות העתידיות שלהם. בסימולציה השתתפו סוציולוגים שכל הקריירה שלהם מוקדשת לחקר המבנה, ההקשרים והמשמעויות החברתיות של הצבא - פרופ' יגיל לוי, פרופ' סטיוארט כהן, ד"ר ארנה ששון לוי, ד"ר זאב לרר - וגם חוקרים של החברה החרדית והערבית. איש ממקבלי ההחלטות או מקובעי המדיניות לא היה שם; איש מאכ"א ומלשכת מנכ"ל משרד הביטחון לא נענה להזמנה המפורשת שקיבלו.
בשבוע שעבר קיים אותו פורום יום עיון לבחינת החלופות לגיוס חרדים לאור ביטול חוק טל. גם הפעם לא היה שם שום גורם רשמי מהממשלה או מהצבא. נניח שלגורמים אלה אין זמן ללכת לכנסים. הדבר המדהים באמת הוא שאף אחד מכל המומחים הנ"ל לא הוזמן מעולם על ידי גורם ממשלתי או ביטחוני לתרום מהידע שלו או לחוות את דעתו בנושא הגיוס לצה"ל. לא לפני ביטול חוק טל ולא אחריו.
ביום שישי דיווח עמוס הראל ב"הארץ", שאהוד ברק מינה בתחילת אוגוסט צוות שיגבש חלופות לחוק טל. במקביל, לפי הדיווח, הוקם צוות באכ"א. באף אחד משניהם לא חברים אף אחד מהמומחים מהאקדמיה. אחרי הכל, ממתי מישהו יודע משהו יותר טוב מאהוד ברק ומבנימין נתניהו? מי שמכיר אותם יודע שהם לא מקשיבים, הם מדברים.
ממשלות ישראל בעשורים האחרונים מתייחסות לאקדמיה כאל אויב, מייבשות אותה ומגנות אותה. בוודאי שלא עולה בדעתן לחשוב שאולי אפשר גם ללמוד ממנה דבר או שניים, להשתמש בידע הרב שנצבר ונחקר בה לתועלת המדינה, האזרחיות והאזרחים. למעשה, במקרה דנן יכול היה ראש הממשלה להרוויח ממש "פתק מהרופא": החוקרים כולם סבורים שגיוס כפוי של חרדים לצה"ל הוא גם לא ישים וגם מזיק להפליא. ראש הממשלה היה יכול גם לקבל תו תקן של לגיטימיות אקדמית, חוות דעת של מומחים בלתי תלויים, שבוודאי אינם חשודים בהעדפת אי-שוויון, וגם אולי להתחיל לבנות תוכנית שתשרת את ישראל לטווח הרחוק, לא רק למשך תקופת אילוצי הקואליציה הנוכחית.
אבל אין מקום לדאגה. מנכ"ל חדו"ש לחופש דת ושוויון שחר אילן מעריך בדיווח של הראל, שהצוותים האלה נועדו בעיקר לספק למדינה אליבי, כשיצוצו בקרוב עתירות שונות לגיוס חרדים. כך, מה שיכול היה להיות פתח נפלא לארגון מחדש של החברה הישראלית ולהפגת המתחים בה, נותר פצצה מתקתקת, כזאת שגם אמריקה לא תוכל להציל אותנו ממנה.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
