רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בזמן שהתעסקנו עם איראן

תגובות

החומות הפיסיות והמנטליות שהצבנו בינינו לבין הפלסטינים מאפשרות לנו להתמקד עד נובמבר באופציית ה"פצצה או הפצצה", ומיד לאחר מכן בבחירות שיוקדמו. במרכזן, כך מקווים במפלגת העבודה, תעמוד המדיניות החברתית. אבל בחודשים האחרונים, לנוכח התהליכים המתפתחים מצדו השני של מכשול ההפרדה, אנו יכולים להיווכח שוב בנכונות דבריו של ג'ון לנון, ש"החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות".

בשבועות האחרונים אנו עדים להשלכות המעשיות של התנהגות נשיא מצרים, מוחמד מורסי, על עתידו של "הפרטנר" הפלסטיני. אמנם ועידת המדינות הבלתי מזדהות בטהראן אישרה שוב את היותו של אש"ף נציג העם הפלסטיני, אך דווקא מורסי סירב לתמוך באישור הזה. ממשלתו מהדקת את יחסיה עם החמאס ומורידה למינימום את התיאום עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. זה רק עניין של זמן עד שמדינות נוספות יצטרפו לקטאר, טורקיה, סעודיה ועוד, שהכירו בפועל בממשלת החמאס ומשקיעות בה פוליטית וכלכלית, בדומה למוסדות בינלאומיים ובראשם סוכנויות האו"ם, המשדרגות את שיתוף הפעולה והתיאום עמה. תוכניתו של עבאס לפנות לעצרת האו"ם החודש כמוה כ"כוסות רוח למת" מבחינת הציבור הפלסטיני, השומע מדי יום אישים ישראלים מכריזים על מותו של פתרון "שתי המדינות" והרואה איך ראשי יש"ע, בתמיכת ממשלת ישראל, עושים הכל כדי לממש את ההכרזה הזאת.

"הרוח הגבית" שמקבל החמאס אינה מוגבלת לתחום המדיני. למרות הפגיעה המסיבית במנהרות והאיומים המצריים על עתיד מעבר רפיח - מצבה הכלכלי של עזה משתפר, והמסים שגובה החמאס מהמנהרות תופחים. עזה ממשיכה ליהנות מ-48% מתקציב הרשות הפלסטינית אף שהיא תורמת לו רק 4%, בגלל רצונו של עבאס לשמור על נאמנות הפקידים לרמאללה.

בגל המחאה החברתית ששוטף לאחרונה את הגדה בגלל עליית המחירים, ומכוון בעיקר נגד ראש הממשלה, סלאם פיאד, חלה הסלמה: גם המשטרה, הנתונה רשמית לשליטת פיאד, הצטרפה למוחים, כמו גם איגודים הנתונים לשליטת פתח. עבאס ופיאד מאבדים את היכולת הפוליטית, הכלכלית ובמידה מסוימת אף המוסרית, לעמוד מול מגמות אלו, שעלולות לחסלם פוליטית. השקט הביטחוני בגדה, בין היתר פרי התיאום הביטחוני והמדיניות של עבאס, יכול להתפוגג באחת ולהטילה לאנרכיה שרק החמאס ירוויח ממנה.

אולי אז יירדו שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד לסוף דעתו של מנואל טרכטנברג, שאמר כי ללא התמודדות עם הסוגיה הפלסטינית לא ייתכן שינוי משמעותי בתחומי הדיור, החינוך והבריאות. אולי אז יקשיב בנימין נתניהו לנגיד סטנלי פישר, שהצהיר כי המשך הסכסוך מונע מכלכלת ישראל לצמוח בשיעורים של 5%-6% בכל שנה.

ואז אולי ישאל הציבור סוף סוף מדוע ישראל משקיעה בשנים האחרונות 7%-8% מהתוצר הלאומי שלה בביטחון, כשהיא "משיגה" בכך 190 ממדינות העולם. רק סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר - עם תמ"ג לנפש גדול פי חמישה משל ישראל - מקדימות אותה. חלק מהתשובה ניתן על ידי ועדת ברודט, שהמליצה להוסיף לתקציב הביטחון 100 מיליארד שקל על פני עשור, תוך שהיא מציינת ש"העימות עם הפלסטינים הפך להיות 'יקר' יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות