עוד דרך לאפליית המזרחים

משרד החוץ יצא באחרונה בקמפיין על אודות היהודים כפליטים. הרעיון שעמד בבסיס הקמפיין, כפי שהציגו סגן שר החוץ דני אילון, היה לחשוף את התלאות שעברו היהודים בהיותם פליטים, ובכך להצדיק את מדיניות השערים הסגורים שנוקטת ישראל כלפי לא-יהודים הרוצים לבוא בהם.

אולם, בחינה של הקמפיין מגלה פרט מעניין: הוא אינו מציג את כל היהודים באשר הם כפליטים, אלא רק את אלה שבאו ממדינות ערב. כלומר, לא בפליטות יהודית כללית עסקינן, אלא רק ביהודי מדינות ערב והאיסלאם, אשר כדבר הקמפיין, היו לפליטים לאחר שגורשו ממדינותיהם בבושת-פנים ובחוסר כל.

הדגש שמושם על מוצאם הערבי של היהודים הפליטים מעורר אי-נוחות רבה, מכמה סיבות. ראשית, לא כל היהודים נפלטו והוגלו בכוח. היו בין יהודי-ערב כאלה שבאו לישראל בשל חזון משיחי דתי, כפי שעשו יהודי תימן ב"אעלה בתמר" בסוף המאה ה-19. תיאור סיפורם של יהודי-ערב כסיפור בריחה, אינו מדויק.

זאת ועוד: בחלק מהמקרים שבהם יהודים גורשו או ברחו באישון לילה, למדינת ישראל היה חלק בכך. מוכר במיוחד הוא סיפור בית הכנסת בבגדד, אשר נטען כי הופצץ בשנת 1951 בידי סוכנים ישראלים כדי ללבות את היצרים על רקע דתי ולעורר את יהודי עיראק האמידים לעזוב את מקומם הנוח ולבוא לישראל, שהיתה במובנים רבים בעבורם פחות מפותחת ומושכת מעיראק.

סיבה נוספת לאי-נוחות שמעורר הקמפיין נעוצה בהיסטוריה ובהווה של היהודים יוצאי מדינות ערב בישראל. דווקא כאן רבים מהם חיים בהוויה המאפיינת מהגרים: שיעורי העוני האבטלה בקרבם אינם פרופורציוניים לשיעורם באוכלוסייה, הם סובלים מתת-ייצוג קיצוני במעוזי השלטון והכוח, ממערכות חינוך נחשלות וממדיניות נגועה באפליה בכל הקשור להקצאת משאבי קרקע.

לכן, לא נותר אלא להתפעל מהציניות: מדינת ישראל, המלינה כי בניה ובנותיה נאלצו להימלט כפליטים מארצותיהם, ממשיכה בעצמה להתייחס אליהם כאל פליטים בביתם, מבלי שתעשה מעשה ראוי - מעשה אמיתי ונועז, לא זעיר פה, זעיר שם - כדי להוציאם מעמדה זו.

הקמפיין נראה בעיקר כמשקף עוד דרך חדשה ומקורית שמצאה המדינה לנצל את המזרחים. המדינה מציעה בו מעין סחר חליפין לעולם: היות שהמזרחים גורשו על ידי ערבים והיו פליטים, העולם אמור לקבל בסלחנות את סירובה של ישראל לקבל אליה חזרה את הפליטים הפלסטינים (שהם ערבים) הפזורים בעולם ובגבולותיה. עסקת החליפין אינה רק בהכרה בסבל - יש פה גם כסף, כסף גדול. מחקר גילה שכתשעה מיליארד דולר בכסף וברכוש, שהיו שייכים ליהודי מדינות ערב, כלואים במדינות אלה. שווי נכסיהם של הפליטים הפלסטינים בישראל מסתכם אף הוא בסכום גבוה ביותר.

השוואת שני הסכומים הללו תאפשר לקזז ביניהם, וקיזוז זה אינו סימבולי כלל ועיקר. ועדת התביעות שרק בשנים האחרונות הואילה מדינת ישראל להקים כדי שתתבע את כספם של המזרחים בישראל, הניבה עד כה סכום עגול - אפס שקלים. לשם השוואה, יהודי ערב אזרחי אירופה, קיבלו באחרונה מיליוני דולרים כפיצוי, לאחר שהגישו תביעות מסודרות, שהחוק הבינלאומי מחייב לקבלן. אין זאת אלא שישראל שוב מציעה למזרחים עסקה גרועה במיוחד: הייתם פליטים, תמשיכו להיות פליטים, ועוד הזדמנות לעשות עמכם צדק היסטורי תנוצל לרעתכם.

ד"ר ביטון מלמדת בבית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, במכללה למינהל, ועומדת בראש מרכז תמורה למניעת אפליה
 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות