רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין שתי נכבות

מאז העלה אותה סגן שר החוץ דני איילון לדיון - עוררה שאלת הפליטות של יהודי ארצות ערב חילוקי דעות עזים. דנו בעיתויו של המינוח "הנכבה היהודית", בכוונת הוגיו ובמיוחד בצדקתו. ואולם, מרבית המתייחסים לנושא מתעלמים מהצורך בעשיית צדק עם שתי אוכלוסיות הפליטים - הפלסטינית והיהודית. חלקם סבורים שהמונח "נכבה" יכול להתייחס רק לאסונם של הפליטים הפלסטינים. לדידם, רק הם סבלו כתוצאה מהמלחמה שהכנופיות הפלסטיניות וצבאות ערב ניהלו נגד ישראל ב-1948.

אלא שהבדלי מינוח לא ישנו את העובדה שמצבם של כמיליון יהודי ערב, שרובם נאלצו לצאת בחוסר כל מהמדינות שחיו בהן אלפי שנים - היה עגום. הם הגיעו לישראל ולמדינות אחרות שהסכימו לקבלן, כפליטים. יציאתם ממדינות ערב היתה "נכבה", שפירושה קטסטרופה. אפילו סברי ג'ריס, שהיה בכיר באש"ף, מתח בזמנו ביקורת על ממשלות ערב על גירוש היהודים והחרמת רכושם ("אל-נהאר", ביירות 15.5.1975). עיתוני התקופה מעידים כאלף עדים על היקף השטנה שהופנתה ליהודים. פרשן הרדיו הוותיק אליהו נאוי זוכר את השיר ששודר בתחנות הרדיו הערביות בעקבות ההחלטה על "חלוקת פלסטין" בכ"ט בנובמבר :1947 "חלו א-סייף יגול.." ("תנו לחרב לדבר כדי לדלל את בני הדודים - היהודים"). כמובן, לא כל יהודי ערב סבלו באותה מידה מנחת זרועם של השלטונות.

ההסתה הממשלתית האינטנסיבית במדינות ערב, בין היתר בהשראת המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני, לא הותירה בידי היהודים מוצא מלבד מנוסה על נפשם. הטענה שמעלים הערבים, כי היהודים חיו בשלווה במדינות ערב מגוחכת. הפגיעות ביהודי עיראק, לוב, מצרים, סוריה, תימן ומרוקו בשנות ה-40 מעידות על כך. היהודים חיו בשלווה כאשר המזרח התיכון וצפון אפריקה היו בשליטה זרה - עותומנית עד מלחמת העולם הראשונה, ובריטית וצרפתית עד לאחר מלחמת העולם השנייה. במדינות ערב העצמאיות היהודים לא נהנו מזכויות שוות לאלה של הערבים.

המניע הציוני של יהודי ערב, שאליו התייחסו חלק מהפרשנים, איננו צריך לגרוע ממעמד פליטותם. ייתכן שהסיבה לאי-הצגתם כפליטים נעוצה גם בעובדה שהם שיקמו את עצמם בישראל, ותנאי חייהם הקשים במעברות נעלמו מן העין. זאת לעומת שימור אומללותם של הפליטים הפלסטינים על ידי ממשלות ערב, בסיוע סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם - אונרוו"א. ממשלות ערב האחראיות לאסונם אינן מאפשרות להם להשתקם, בגלל האידיאולוגיה הגורסת כי שיקומם יועיל לישראל.

ישראל שגתה בכך שלא העלתה לפני 60 שנה את סוגיית סבלם של יהודי ערב על סדר יומה המדיני וההסברתי. אחת מתוצאות השגיאה הזאת היא העובדה שיש יותר מ-160 החלטות והצהרות בינלאומיות התומכות בפליטים הפלסטינים ושום התייחסות ליהודים יוצאי מדינות ערב. מכל מקום, העיכוב איננו סיבה לביטול תביעותיהם של יהודי ערב על הרכוש שהותירו במדינות ערב ובעניין הסבל שחוו.

יהודי ערב מאושרים על שמדינת ישראל - מולדתם ההיסטורית - קמה וקלטה אותם כאזרחים בה. אך אסור לשכוח את תמונת נטישתם את בתיהם, שבהם חיו דורות רבים, את הגעתם ארצה בחוסר כל ואת שיכונם כפליטים במעברות. צריך להציג את תמונת "הפליט היהודי" במסגרת הצגת מטבע הפליטות המזרח תיכונית.

ההיסטוריה המזרח תיכונית איננה תחרות של טרגדיות - בין אם אירועיה היו "נכבה" או "חילופי אוכלוסין". עם זאת, אין זה מוצדק לדבר רק על סבלו של צד אחד - הפליטים הערבים הפלסטינים. פתרון בעייתם האקוטית צריך להימצא במדינות ערב. צריך לזכור ולהזכיר, כי הערבים הפלסטינים ומדינות ערב הם שיזמו את המלחמה נגד ישראל ויצרו את בעיית הפליטים. במקביל, צריך לעשות צדק עם היהודים יוצאי מדינות ערב.

הכותב היה שגריר וסמנכ"ל משרד החוץ לשעבר



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות