בין שתי נכבות

מאז העלה אותה סגן שר החוץ דני איילון לדיון - עוררה שאלת הפליטות של יהודי ארצות ערב חילוקי דעות עזים. דנו בעיתויו של המינוח "הנכבה היהודית", בכוונת הוגיו ובמיוחד בצדקתו. ואולם, מרבית המתייחסים לנושא מתעלמים מהצורך בעשיית צדק עם שתי אוכלוסיות הפליטים - הפלסטינית והיהודית. חלקם סבורים שהמונח "נכבה" יכול להתייחס רק לאסונם של הפליטים הפלסטינים. לדידם, רק הם סבלו כתוצאה מהמלחמה שהכנופיות הפלסטיניות וצבאות ערב ניהלו נגד ישראל ב-1948.

אלא שהבדלי מינוח לא ישנו את העובדה שמצבם של כמיליון יהודי ערב, שרובם נאלצו לצאת בחוסר כל מהמדינות שחיו בהן אלפי שנים - היה עגום. הם הגיעו לישראל ולמדינות אחרות שהסכימו לקבלן, כפליטים. יציאתם ממדינות ערב היתה "נכבה", שפירושה קטסטרופה. אפילו סברי ג'ריס, שהיה בכיר באש"ף, מתח בזמנו ביקורת על ממשלות ערב על גירוש היהודים והחרמת רכושם ("אל-נהאר", ביירות 15.5.1975). עיתוני התקופה מעידים כאלף עדים על היקף השטנה שהופנתה ליהודים. פרשן הרדיו הוותיק אליהו נאוי זוכר את השיר ששודר בתחנות הרדיו הערביות בעקבות ההחלטה על "חלוקת פלסטין" בכ"ט בנובמבר :1947 "חלו א-סייף יגול.." ("תנו לחרב לדבר כדי לדלל את בני הדודים - היהודים"). כמובן, לא כל יהודי ערב סבלו באותה מידה מנחת זרועם של השלטונות.

ההסתה הממשלתית האינטנסיבית במדינות ערב, בין היתר בהשראת המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני, לא הותירה בידי היהודים מוצא מלבד מנוסה על נפשם. הטענה שמעלים הערבים, כי היהודים חיו בשלווה במדינות ערב מגוחכת. הפגיעות ביהודי עיראק, לוב, מצרים, סוריה, תימן ומרוקו בשנות ה-40 מעידות על כך. היהודים חיו בשלווה כאשר המזרח התיכון וצפון אפריקה היו בשליטה זרה - עותומנית עד מלחמת העולם הראשונה, ובריטית וצרפתית עד לאחר מלחמת העולם השנייה. במדינות ערב העצמאיות היהודים לא נהנו מזכויות שוות לאלה של הערבים.

המניע הציוני של יהודי ערב, שאליו התייחסו חלק מהפרשנים, איננו צריך לגרוע ממעמד פליטותם. ייתכן שהסיבה לאי-הצגתם כפליטים נעוצה גם בעובדה שהם שיקמו את עצמם בישראל, ותנאי חייהם הקשים במעברות נעלמו מן העין. זאת לעומת שימור אומללותם של הפליטים הפלסטינים על ידי ממשלות ערב, בסיוע סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם - אונרוו"א. ממשלות ערב האחראיות לאסונם אינן מאפשרות להם להשתקם, בגלל האידיאולוגיה הגורסת כי שיקומם יועיל לישראל.

ישראל שגתה בכך שלא העלתה לפני 60 שנה את סוגיית סבלם של יהודי ערב על סדר יומה המדיני וההסברתי. אחת מתוצאות השגיאה הזאת היא העובדה שיש יותר מ-160 החלטות והצהרות בינלאומיות התומכות בפליטים הפלסטינים ושום התייחסות ליהודים יוצאי מדינות ערב. מכל מקום, העיכוב איננו סיבה לביטול תביעותיהם של יהודי ערב על הרכוש שהותירו במדינות ערב ובעניין הסבל שחוו.

יהודי ערב מאושרים על שמדינת ישראל - מולדתם ההיסטורית - קמה וקלטה אותם כאזרחים בה. אך אסור לשכוח את תמונת נטישתם את בתיהם, שבהם חיו דורות רבים, את הגעתם ארצה בחוסר כל ואת שיכונם כפליטים במעברות. צריך להציג את תמונת "הפליט היהודי" במסגרת הצגת מטבע הפליטות המזרח תיכונית.

ההיסטוריה המזרח תיכונית איננה תחרות של טרגדיות - בין אם אירועיה היו "נכבה" או "חילופי אוכלוסין". עם זאת, אין זה מוצדק לדבר רק על סבלו של צד אחד - הפליטים הערבים הפלסטינים. פתרון בעייתם האקוטית צריך להימצא במדינות ערב. צריך לזכור ולהזכיר, כי הערבים הפלסטינים ומדינות ערב הם שיזמו את המלחמה נגד ישראל ויצרו את בעיית הפליטים. במקביל, צריך לעשות צדק עם היהודים יוצאי מדינות ערב.

הכותב היה שגריר וסמנכ"ל משרד החוץ לשעבר

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 6
    אם יהודי המזרח היו פליטים אז למה אלה שעלו ממזרח אירופה גם לא מוגדרים כפליטים?
  2. 5
    רוב יהודי ארצות ערב היו חסרי כל כרוב יהודי מזרח אירופה

    איני כופרת בהגדרת יהודי ארצות ערב שברחו מבתיהם בחוסר כל עם הקמת מדינת ישראל כפליטים, ממש כמו האריתראים והדרום סודנים המנסים להסתנן היום לישראל, אך נמאס כבר מהדיבורים חסרי הביסוס על האוצרות שנאלצו כל העולים להשאיר מאחוריהם. עניים מרודים היו היהודים גם בארצות ערב, כרוב שכניהם. מעטים היו בעלי אחוזות, והם ריפדו את פליטותם בזהב ממש כעשירי פלשתינה שיצאו לגלות מבעוד מועד וחיו ברווחה גם בגלות. איש אינו מונע מאף יהודי שעלה מארץ ערבית להגיש תביעת פיצויים על שוד הרכוש שהותיר. יהודים רבים שרכושם הוחרם בידי המשטר הקומוניסטי בגרורותיה של ברית המועצות לשעבר תובעים היום את ממשלותיהן הדמוקרטיות של אותן מדינות ודורשים החזרת רכושם הגזול. כשבידיהם ההוכחות לבעלותם על הרכוש הם מצליחים לזכות בפיצוי. תיבעו גם אתם.

  3. 4
    גבאי מדקלם את התעמולה של הממשלה. העובדות קצת שונות ממה שמתואר במאמר.

    כיליד אלכסנדריה 1939 אני יכול להעיד, שמצב היהודים במצרים היה מצוין ובזכות מצרים ניצלו מהשואה משפחות אבי ואמי, שהתיישבו בה בתחילת שנות ה-20.
    חיינו ברובע אירופי, שבו היו יוונים, איטלקים, צרפתים, אנגלים ועוד. למדתי בבית ספר צרפתי, ושפת הבית היתה צרפתית. אינני יודע ערבית. אפילו אחרי הקמת המדינה לא חשנו בשום איבה כלפי היהודים. בגלל נסיבות מיוחדות עזבנו את מצרים ב-1950. לא היה גירוש. עזבנו עם כל רכושנו.
    רוב יהודי מצרים עזבו את המדינה בתחילת שנות ה-50, ולא מתוך הכרח. רכושם לא נגזל. המשכילים והעשירים שבהם, רובם לא באו לישראל אלא בחרו להשתכן במדינות אחרות. גם יהודי המגרב עזבו ברובם בתחילת שנות ה-50. העניים באו לישראל. משכילים ועשירים בחרו להתיישב בצרפת, וגם הם לא הפסידו את רכושם ולא סבלו מפרעות. כך היה גם בעיראק.
    לכן אינני מבין באילו פרעות מדובר כעת בתקשורת. איפה? ואיזה רכוש נגזל? לא היתה "נכבה יהודית" בארצות ערב. התנועה הציונית הפעילה שליחים שהמריצו את הצעירים לבוא לישראל. אחי הושפע מהם וגרר את המשפחה שלנו לכאן. לא היינו ציונים, וגם דתיים לא היינו. נחשבנו יהודים חילונים, מתבוללים לגמרי.
    לאחר שעזבנו את מצרים שהינו במחנה במרסיי, צרפת. פגשנו שם יהודים רבים ממדינות ערביות רבות. מעולם לא נשמעה טענה שמישהו פגע בהם או שרכושם נבזז או הוחרם.
    למה הם עזבו? ברור שהשליחים הציונים השפיעו, והיו גם יהודים מסורתיים, שבשבילם חיים במדינה יהודית תאמו את שאיפותיהם הדתיות. כמו כן היה ברור לכל, שהקמת מדינה יהודית והעוינות בינה לבין מדינות ערב עלולות להשפיע לרעה על מצב היהודים בהן.

    ד"ר יוסף רוזנפלד
    מכתבים למערכת
    הארץ
    9/10/12

    1. תודה לאיציק על שהאיר עינינו
    2. ד"ר רוזנפלד על אלו "עובדות" אתה מדבר ?

      הנך כותב בין היתר "......וגם הם לא סבלו מפרעות כך היה
      גם בעירק ..."
      ד"ר רוזנפלד הרי אתה היית אמור לפחות להכנס ל גוגל
      לפני שאתה מחליט לכתוב "עובדות "
      ולו היית עושה זאת היית מגלה שאתה בור גמור בנושא זה
      (או שאתה בכוונת מכוון בא להטעות את הקוראים)
      כי ביוני 1941
      נעשה פוגרום ביהודי עירק ., (ראה פרוט בויקיםדיה)
      במרץ 1951
      ממשלת עירק הוציאה חוק הקפאת רכוש היהודים
      יום אחד לאחד מכן נכנסו שני קציני משטרה לחנות של אבי בבגדד
      ופקדו עליו לצאת ו "שלא יכניס דברים לכיס"

  4. 3
    רוב יהודי ארצות ערב היו חסרי כל כרוב יהודי מזרח אירופה

    איני כופרת בהגדרת יהודי ארצות ערב שברחו מבתיהם בחוסר כל עם הקמת מדינת ישראל כפליטים, ממש כמו האריתראים והדרום סודנים המנסים להסתנן היום לישראל, אך נמאס כבר מהדיבורים חסרי הביסוס על האוצרות שנאלצו כל העולים להשאיר מאחוריהם. עניים מרודים היו היהודים גם בארצות ערב, כרוב שכניהם. מעטים היו בעלי אחוזות, והם ריפדו את פליטותם בזהב ממש כעשירי פלשתינה שיצאו לגלות מבעוד מועד וחיו ברווחה גם בגלות. איש אינו מונע מאף יהודי שעלה מארץ ערבית להגיש תביעת פיצויים על שוד הרכוש שהותיר. יהודים רבים שרכושם הוחרם בידי המשטר הקומוניסטי בגרורותיה של ברית המועצות לשעבר תובעים היום את ממשלותיהן הדמוקרטיות של אותן מדינות ודורשים החזרת רכושם הגזול. כשבידיהם ההוכחות לבעלותם על הרכוש הם מצליחים לזכות בפיצוי. תיבעו גם אתם.

    1. קראי שוב את הכתבה

      הכתבה מתייחסת לרכוש הכולל שהשאירו יהודי ארצות ערב אחריהם את מתיימרת להפגין ידע בנושא יעני מדענית לעניים
      איפה קראת שכביכול כל יהודי ארצות ערב טענו שהשאירו אחריהם אוצרות ש ר ו ב העולים היו "עניים מרודים כרוב שכניהם"
      או אולי שאבת המידע הזה משמועה מכלי חמישי וקיבלת אותו "בעינים עצומות" והחלטת למכור אותו לקוראי "הארץ"

    2. קרא את מכתבו של ד"ר יוסף רוזנפלד המובא בשלמותו בתגובה 4
    3. לאלמוני שהציע לקרוא את התגובה שך ד"ר רוזנפלד

      ובכן קראתי אותה והגבתי עליה
      אינני יודע איזה קשר את מוצא בין שתי התגובות

      הרי הוכחת שאתה יודע לקרוא

  5. 2
    עד היום מדברים במשפחתי על הפרעות בעדן ואובדת הרכוש.
  6. 1
    גבאי שלוש עמים חיים פה ,כוזרים ,יהודים ,וערבים .