טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החג של הסוקרים

תגובות

המנצחים המובהקים בבחירות לנשיאות ארצות הברית הם סוקרי דעת הקהל. לא רק נייט סילבר, האורקל מהבלוג "538", אלא רבים מאלו שסיפקו לו את מסד הנתונים. הרי סילבר לא ערך סקרים בעצמו: הוא בנה מערכת מתוחכמת של מעקב ושקלול מידע, שזרם אליו מעשרות סקרים יומיים. בתקשורת הישראלית, שחלקים ממנה הפכו לסניף רשמי של רשת פוקס והמפלגה הרפובליקאית, הבטיחו לנו לפני הבחירות את "יום כיפור של הסוקרים". במקום זה קיבלנו את ראש השנה שלהם.

מי שיודע לקרוא סקרים ואוהב לעשות זאת, הבין בשבועות האחרונים שלא מדובר בבחירות צמודות באמת: מפת האלקטורים היתה בכיס הדמוקרטי. זה קרה מפני שברק אובמה נהנה בסקרים מיתרון קטן אך יציב בסך הכללי של הקולות (popular vote), וגם הטה לכיוונו עוד ועוד "מדינות מתנדנדות". סילבר היטיב לסכם כשקבע כי הניצחון של אובמה היה "רחב, לא עמוק".

מרבית הסוקרים האמריקאים - אנשי מקצוע שרוחשים כבוד לכללי היסוד הסטטיסטיים ולמרווח טעות הדגימה - לא העזו להפליג בתחזיותיהם המשוקללות עד שהתוצאה הסופית התקבלה. אבל הנתונים הגולמיים שהפיקו על כוונות ההצבעה היו מדויקים מאוד.

למרבה הצער, אין כרגע אפשרות לבסס תחזית רצינית לקראת הבחירות בישראל בהתבסס על מפת הסקרים. המרכיב הקריטי בסקרי בחירות הוא המדגם. בישראל, שבה נהוגה שיטה יחסית ולא אזורית, חיזוי המבוסס על מדגם שנבנה נכון אמור להיות סביר למדי. אלא שבסקרים המתפרסמים כאן לאחרונה יש הבדלים ניכרים ותנודות חדות, הרחק מעבר לטעות הדגימה.

הסיבה העיקרית היא זילות המקצוע. למשל, העובדה שכמעט כל הסקרים מתבצעים "בקרב האוכלוסייה היהודית". גם אם נניח לרגע בצד את הכשל הערכי המחפיר - כחמישית מבעלי זכות הבחירה אינם יהודים, כיצד אפשר לערוך סקר בחירות רציני מתוך התעלמות מהם? הרי לא מספיק להקצות אוטומטית את קולות הערבים ל"מפלגות ערביות" (עוד שערורייה זוטא, שסוקרים מתמידים בה מתוך זלזול בפסיקת בית המשפט העליון). בישראל, כמו באמריקה, אחת משאלות המפתח היא ההשתתפות בבחירות - לא נטיית לבו של הבוחר, אלא כוונתו להגיע לקלפי בפועל. מכיוון שהערבים לא מצביעים לגוש הימין, ברור וידוע שלשיעור השתתפותם יש השפעה ניכרת על התוצאות. כיצד אפשר לנבא אותו בלי לברר אצל המצביעים את כוונתם?

אם לא די בכך, יש המתעלמים לגמרי מאחוז החסימה. כשאני רואה סקרים החוזים לקדימה או לעצמאות שני מנדטים, תוקף אותי ייאוש עמוק. אחוז החסימה הנוכחי לא מאפשר שני מנדטים - המינימום הוא שלושה. הקולות לרשימות שלא עוברות את הרף הם קולות אבודים. צריך למחוק אותם, ולחלק מחדש את העוגה ל-120.

עוד סוגיה מהותית שבארה"ב עשו מאמצים רציניים להתגבר עליה, היא מאסת מצביעים שמחזיקים בטלפון סלולרי ולא בקווי, ולכן אינם רשומים במאגרי הנתונים המסורתיים. בישראל ממשיכים חלק מהסוקרים להתעלם מקיומה של האוכלוסייה הזו.

אלו רק כמה דוגמאות לעצלות ולחוסר הרצינות, שהולכות ומתפשטות בתחום שמחייב חריצות וכובד ראש. יש עוד. לו נייט סילבר היה חי בישראל, הוא היה קופץ מהגג או מחליף מקצוע.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות