טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבו מאזן רוצה מדינה, לא שיבה

תגובות

בכ"ט בנובמבר עתידה הרשות הפלסטינית לפנות לעצרת האו"ם, כדי שזו תכיר בפלסטין כבמדינה לא חברה. זאת בהנחה, שהלחצים המופעלים על הרשות לדחות את המהלך עד לאחר הבחירות בישראל לא יישאו פרי.

רבים ממקורביו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, רואים בפנייה הזאת את הכדור האחרון באקדחו הפוליטי ואת הסיכוי האחרון לחידוש המו"מ עם ישראל, ונראה כי זו הסיבה לניסוחים המתונים העתידים להופיע בה. ההנהגה הפלסטינית הטמיעה את לקחי הפנייה למועצת הביטחון מהשנה שעברה, והיא שואפת לחשוף את האבסורד שבהתנגדות האמריקאית והאירופית ולהציב לישראל את הפרמטרים הנוחים ביותר לחידוש המו"מ על הסדר הקבע.

תוצאות הבחירות בארצות הברית אינן מעוררות תקוות רבות בקרב הפלסטינים. נביל שעת היטיב לנסח זאת בשבוע שעבר: "אובמה טוב יותר מרומני, המשול לריצ'רד לב הארי, אבל הוא אינו סלאח א-דין". הפלסטינים מכוונים בראש ובראשונה לתמיכה האירופית.

הבסיס המשפטי המונח בבסיס בקשת הפלסטינים לממש את זכותם להגדרה עצמית הוא 15 החלטות האו"ם המכריעות בעניינם - מהחלטת החלוקה 181 ב-1947 ועד החלטה 146/66 מדצמבר 2011. הניסוחים דומים לאלה של קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, מתוך כוונה להשיג תמיכה מאוחדת של מדינות האיחוד. הכוונה היא לשים דגש על מעמדם של השטחים כאזורים כבושים, על אי-ההכרה הבינלאומית בפעולות הסיפוח של ישראל במזרח ירושלים, על נכונות הפלסטינים לשאת בעול המדינה העצמאית ועל התמיכה הנרחבת של 132 מדינות במדינתם.

יותר מכל מדגישים הפלסטינים את קווי 1967 כגבולות מדינתם (עם חילופי שטחים), לצד ישראל, שבה הכירו בחילופי האיגרות בין ישראל לאש"ף ב 1993. הם נמנעים מלהזכיר את זכות השיבה והמענה המוצע לבעיית הפליטים מבוסס על הצעת הליגה הערבית ל"פתרון צודק ומוסכם".

בכירים ברשות הפלסטינית ובפתח אינם מתרגשים מאיומי ישראל לנקוט צעדי עונשין כמו אי העברת כספי המסים, פגיעה בסחר וצמצום אשרות עבודה, שיביאו לקריסת הרשות. ראשית, הם מוטרדים יותר מהמחאה הגוברת במחנות הפליטים בגדה, ושנית, הם היו עדים בחודשים האחרונים למדיניות ישראלית הפוכה ¬ מאמצים למנוע את קריסת הרשות.

בנוסף, יש בקרב הפלסטינים מי שסבורים, כהגדרת עבאס זאכי, המוזכר כיורש אפשרי של אבו מאזן, כי אם הפנייה לאו"מ תיכשל היא "תסמן את סיומו של שלב הסכמי אוסלו לקראת השלב הבא, הצפוי להיות עימות אלים". אם כך יהיה, אש"ף יישר קו עם החמאס הסבור שאין כל תוחלת לפנייה, משום "שמדינה לא תושג באו"ם, אלא בכוח". גם ההסלמה הנוכחית ברצועה נועדה להפגין, בין היתר, את התפישה שלפיה ההתנגדות המזוינת עדיפה על מהלך מדיני עקר.

ואולם, עבאס נחוש בכוונתו לממש את הפנייה לאו"ם. לפי הבנתו, זהו המוצא האחרון למו"מ עם ישראל, המגובה בהחלטה בינלאומית גורפת ביחס לגבולות המדינה הפלסטינית ובירתה במזרח ירושלים. ברור לו, כי כבעלי מדינה לא יוכלו הפלסטינים לדרוש את חזרתם של הפליטים למדינה אחרת (ישראל). סדר העדיפויות הזה מלווה את העמדה הפלסטינית מאז :1988 הסוגיה הטריטוריאלית היא המהותית ביותר וסוגיית הפליטים הינה הקלף העיקרי למיקוח.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות