טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיע זמן הדיפלומטיה

תגובות

היעד העיקרי שהוגדר למבצע "עמוד ענן" בטווח הקצר הוא פגיעה קשה בטרור היוצא מעזה. אולם על מנת להשיג את מרב התועלת מהמבצע הצבאי יש לגרום לכך, שהפגיעה בטרור תביא להחלשת הכוח הצבאי של החמאס לאורך זמן.

למדנו, כי לא ניתן לחסל ארגון טרור באמצעות כוח צבאי. הזרוע הצבאית של החמאס ניזונה מתמיכה ציבורית רחבה, המספקת לגיטימציה ומשאבים לפעילות הצבאית. לפיכך הפגיעה האנושה ביותר בחמאס תהיה באמצעות ניתוקו מבסיס התמיכה הציבורית שלה הוא זוכה. זהו היעד המרכזי ארוך הטווח שאליו ישראל צריכה לשאוף.

ניתוק התמיכה הציבורית מהחמאס הצבאי-הטרוריסטי דורש פעולה בשתי דרכים: על הלחימה להימשך כך שלא תחזק את יוקרת החמאס בעיני הציבור הפלסטיני, ובמקביל יש להציע לציבור הפלסטיני אלטרנטיבה מדינית, שתהיה עדיפה מבחינתו על הדרך שבה מוביל אותו החמאס.

בינתיים, המרכיב הראשון מבוצע היטב בידי ישראל, אך עליה להתמיד בכך גם עם התמשכות הלחימה. יש להימנע ממהלך קרקעי, גם אם הוא מוצדק מבחינה מבצעית, מפני שהמחיר הבלתי נמנע של פלישה קרקעית למרחב צפוף אוכלוסין הוא פגיעה באזרחים פלסטינים בלתי מעורבים.

פגיעה כזאת תביא להגשמת שאיפת החמאס - ניצחון תודעתי ותקשורתי. ישראל תיתפש ככוח כובש, הן בעולם והן בציבור הפלסטיני, ובכך תמצב את החמאס בתודעת הפלסטינים כארגון שחרור ולא כארגון טרור, ומעמדו יתחזק. מאותה סיבה יש להמשיך להקפיד שהלחימה מן האוויר לא תחרוג מפגיעה ביעדי טרור בלבד, תוך כדי הימנעות מפגיעה באזרחים או בתשתיות אזרחיות.

המרכיב השני נעדר לחלוטין מהמדיניות הישראלית, למרות חיוניותו. מרכיב זה - אלטרנטיבה מדינית לדרך הצבאית - דורש להידבר עם הציבור הפלסטיני בשפת הדיפלומטיה. כשהציבור הפלסטיני יבין, שהמהלכים המדיניים הם שמניבים תוצאות בעבורו, הוא יחדל מלתמוך בחמאס. מהלך מדיני מתאים הוא חיוני כדי להגביר את האפקט של הפעולה הצבאית לאורך זמן.

המהלך המדיני האפקטיבי ביותר כעת הוא תמיכה מותנית בפנייה של מחמוד עבאס לעצרת האו"ם לקבלת הכרה ברשות הפלסטינית כמדינה שאינה חברה. התנאים שעל ישראל להציב לתמיכתה בפניית עבאס הם: התחייבות פלסטינית לכניסה מיידית למו"מ על קו גבול, על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים, והתחייבות שבמהלך המו"מ לא תינקט פעולה בינלאומית פלסטינית נגד ישראל.

בזכות הלחימה נוצרה הזדמנות למהלך דיפלומטי מעמדה של כוח, ובה בעת מהלך כזה יכול לכאורה להיעשות בלא קשר ללחימה בעזה בגלל עיתוי הפנייה לאו"ם, שנקבע מראש.

עבאס כיום הוא הגורם היחידי המייצג בצד הפלסטיני את הגישה הדיפלומטית. אמירותיו הבהירות, המתייחסות להתנגדותו המוחלטת לאלימות, הודעתו שאינתיפאדה אלימה לא תהיה במהלך כהונתו והנכונות שהביע לוותר על החלום לחזור לביתו בצפת - שבראיית החמאס, מתפרשת כוויתור על זכות השיבה - הופכות אותו כיום לפרטנר.

תמיכה בעבאס תבהיר לציבור הפלסטיני, שהדרך הדיפלומטית היא שמביאה לו תקווה והתקדמות. אפקט בונה אמון כזה יסייע להשגת היעדים ארוכי הטווח של ישראל - להתקרב למציאות של מדינה יהודית דמוקרטית, השוכנת בגבולות בטוחים.

איילון הוא ראש השב"כ לשעבר וממייסדי תנועת "עתיד כחול לבן"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות