• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

הסיבה העיקרית היא העובדה שאתה ואני גרים על אדמה פלסטינית ואלו שגרו פעם על האדמה הזאת, היום יושבים במחנות פליטים ולא שוכחים לרגע את העובדה הזאת. לא יעזרו הסיפורים שלנו על התנ"ך או רכישת קרקעות, או הלגיטימיות של מלחמת העצמאות.. לא יעזור אם נציע חלק מהאדמה בתור פתרון שתי מדינות לשני עמים כי עדיין אנחנו נמשיך לשבת על האדמה הפלסטינית ולכן לא נעקור את הגורם הזה מהמשוואה. בלי עקירת הגורם הזה מהמשוואה, אנחנו יכולים להמשיך להאשים את ביבי או את ה"מתנחבלים" או את ה"סמולאנים" או את כל מי שנרצה
גם הפתרון של מדינה דו לאומית לא יעזור כי עדיין נמשיך לשבת על האדמה הפלסטינית. נראה לך שתושבי רמת אביב ושיכון ל' או לחילופין תושבי בת ים וחולון יסכימו להתפנות לארצות מוצאם כדי להחזיר לפליטים את אדמתם שנגזלה? אנחנו לא יכולים להתהדר בנוצות הומניות ולהאשים את הימין בכל הצרות כשאנחנו ממשיכים לשבת על אדמה שנגזלה, שמאלנים כימנים, "אוהבי ערבים סמולאנים" או "כהאניסטים משיחיים", כולנו גזלנים.
אז אנחנו לא יכולים להפסיק להיות גזלנים אלא אם נחזור לגולה והפלסטינים לא יכולים להפסיק לרצות לחזור לאדמתם. זה כל הסיפור.
כל מה שיעזור הוא או שינוי תודעה פלסטיני או חזרה שלנו לארצות המוצא שלנו ושני הדברים לא יקרו בקרוב אז לא יהיה פתרון מלבד חיים על החרב, גם אם דוב חנין יהיה ראש הממשלה ומירב מיכאלי תהיה שר הביטחון וגדעון לוי יהיה השר לבטחון פנים. את זה צריך להפנים ולא לטפח אשליות. להסתכל על עצמנו בראי ולהגיד שאנחנו גזלנים. האם אנחנו יכולים לחיות עם העובדה הזאת באופן מוסרי? מי שלא יכול, לארוז ולהתפנות בלי לספר לעצמו כל מיני סיפורים עלובים כדי להצדיק את הגזל. מי שכן יכול, לבוא לאפסנאות לחתום על ציוד כי בעתיד אנחנו נצטרך לחיות על החרב ונצטרך להיות מאוחדים כדי להגן על הבית.

• הגב לתגובה זו
• סגור

אני מסכימה שאיך שהדברים נראים היום- עם השנאה וההתנהגות הרצחנית ללא פשרות שמפגין החמאס- נראה ששתי האפשרויות היחידות הן ויתור על מקומנו כאן וחזרה לגלות, או חיים על החרב- כדבריך. ועדיין- אני מאמינה שמוכרחה להמצא אופציה נוספת. זה פשוט למצוא ועוד יותר לא פשוט ליישם, ועם זאת- יש דרך, ועלינו להכיר בכך. להבנתי- אנשים שחיים בטוב- מבחינה כלכלית ותרבותית, שמרגישים שהם חופשיים לקיים איכות חיים- הרי שיש להם מה להפסיד במלחמה. בדיוק כפי שלאזרחי ישראל יש הרבה מה להפסיד במלחמה- פגיעה בחיי אזרחים וחיילים (והנזק הכלכלי מובן מאליו). עלינו לעזור לתושבי עזה לקיים חיים שיותר שווה לחיות בשבילם! במצב שכזה אני מאמינה שגם הם יחשבו פעמים האם באמת שווה להם לחיות על החרב בשביל הסיכוי הקטן שיום אחד הם יזכו בקרקע הגזולה. בקצרה- מי שיש לו הרבה מה להפסיד ממלחמה- יחפש את דרך השלום. וכשאוייבינו יעלו על המסלול הזה - עלינו להיות מוכנים לפגוש אותם בדרך.

• הגב לתגובה זו
• סגור

אני מסכימה שאיך שהדברים נראים היום- עם השנאה וההתנהגות הרצחנית ללא פשרות שמפגין החמאס- נראה ששתי האפשרויות היחידות הן ויתור על מקומנו כאן וחזרה לגלות, או חיים על החרב- כדבריך. ועדיין- אני מאמינה שמוכרחה להמצא אופציה נוספת. זה פשוט למצוא ועוד יותר לא פשוט ליישם, ועם זאת- יש דרך, ועלינו להכיר בכך. להבנתי- אנשים שחיים בטוב- מבחינה כלכלית ותרבותית, שמרגישים שהם חופשיים לקיים איכות חיים- הרי שיש להם מה להפסיד במלחמה. בדיוק כפי שלאזרחי ישראל יש הרבה מה להפסיד במלחמה- פגיעה בחיי אזרחים וחיילים (והנזק הכלכלי מובן מאליו). עלינו לעזור לתושבי עזה לקיים חיים שיותר שווה לחיות בשבילם! במצב שכזה אני מאמינה שגם הם יחשבו פעמים האם באמת שווה להם לחיות על החרב בשביל הסיכוי הקטן שיום אחד הם יזכו בקרקע הגזולה. בקצרה- מי שיש לו הרבה מה להפסיד ממלחמה- יחפש את דרך השלום. וכשאוייבינו יעלו על המסלול הזה - עלינו להיות מוכנים לפגוש אותם בדרך.

• הגב לתגובה זו
• סגור

אבל מה שאת אומרת, "מי שיש לו מה להפסיד ממלחמה, יחפש את דרך השלום" נכון. אבל זה חלק ממה שאני מתכוון "שינוי תודעה". צריך יותר מזה. ויתור על הכבוד שעליו מגינים רק באלימות כולל נגד בנות המשפחה לפחות למען איזושהי פשרה, הבנה שניתן לפתור סיכסוכים גם בדיבורים והסכמות ולא רק באלימות. כשיבוא שינוי בתודעה, תמצא גם הדרך. עד אז, צריך לחתום באפסנאות.
והכי מעצבנים הם הישראלים רודפי המוסר שיושבים על אדמה פלסטינית שנגזלה מהפלסטינים באלימות, נהנים מתוצאות הגזל והאלימות הישראלית אבל מטיפים לכל השאר על המוסר הירוד שלהם, מחרימים את המתנחלים וכל הקשור לכך תוך כדי התעלמות צבועה מהעובדה שהם עצמם יושבים על אדמת כיבוש וגזל. אני מעדיף את נועם חומסקי שאומר שהציונות היא חטא כלפי הפלסטינים מאשר צדקנים מהשמאל הישראלי שבעכוזם יושבים על אדמה פלסטינית אבל "ידם מושטת לשלום" או מחלקים בנדיבות אדמה לא שלהם רצחת וירשת ועכשיו אתה זורק פרורים לאנשים שרצחת וירשת כמו העשירים של פעם שהיו זורקים שיירי אוכל למשרתים מתחת לשלוחן וחושבים שהם נהדרים כי הם דואגים למשרתים. איזה זילזול בפלסטינים ואיזה צביעות מוסרית ואיזה עיוורון למציאות. אנחנו נכבד את הפלסטינים הרבה יותר אם נתייחס אליהם באויב ראוי. כרגע השמאל רודף השלום הוא בעל כוונות טובות אבל לא מבין שהוא מתנשא וצבוע ובעיקר לא מבין את שורש הבעיה.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

אני אומר את זה כי זה הרעיון המרכזי של ההוויה הפלסטינית, הרעיון שעליו הם מוכנים לצאת למלחמה, הרעיון שכל ילד מגיל גן ועד אחרי האוניברסיטה מוחדר עמוק עמוק לתוכו . זהו הרעיון שארץ ישראל שלהם והם נושלו ממנה על ידי היהודים ויום אחד הם יצליחו לחזור לבתיהם ואדמתם אם בכוח החרב (מיליטנטים כמו חמאס וג'יהאד ושאר מריעין בשין) או בכוח הדה-לגיטימציה (אנשי החליפות של רמאללה) להיותנו כאן או בכל תעלול אחר.
הדעה שלי לגבי אם יש בזה צדק או לא איננה רלוונטית כאן.

הביקורת שלי היא על השמאל הישראלי שלא מוכן לראות את זה ושבוי במקרה הטוב במין קונספציה שהפלסטינים יהיו מוכנים לוותר על הרעיון של חזרה לאדמתם תוך הסתפקות בפרורים בעזה וביש"ע תוך כדי כך שימשיכו לראות אותנו משגשגים על אדמתם הגזולה ושורטים להם את העיניים עם ההצלחה שלנו כשהם ממשיכים להיות אומללים, ובאותו זמן יסכימו לחיות בשלום. במקרה הרע, השמאל הישראלי הוא סתם צבוע שכאילו מבין את כאב הפלסטינים ומוכן לחבק אותו ואף מאשים את הימין במוסר ירוד ובזה שאין שלום בעודו ממשיך להיות חלק בגזל ובחטא הראשוני. קצת כמו החבר'ה השמאלנים מעין הוד שמטיפים נגד ההתנחלויות ומחלקים מצלמות לפלסטינים אבל גרים בבית פלסטיני שתושביו גורשו.
אז אם הפלסטינים הם עם מומצא או לא, זה לא רלוונטי כי אנחנו לא מתמודדים נגד תיזה אקדמית כזאת או אחרת. אנחנו מתמודדים נגד מציאות של אנשים שאותו רעיון מניע אותם. הרעיון לחזור לאדמתם. להם לא משנה שמאל או ימין או מרכז. לא מעניין אותם כיבוש נאור או שמאל תומך וגם לא איזושהי פשרה חמוצה. להם יש פלסטינים נגד יהודים, נכבשים נגד כובשים. הבית מול העינים ואנחנו באמצע מפריעים לחזרה אליו, ולא משנה אם קוראים לי כהנא או חנין.
זה השני סנט שלי. ושלך?

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

נכון מה שאת אומרת שערביי ישראל נהנים מפרוספריטי כלכלי, אך להבנתי המצב בו הם נמצאים הוא מורכב מכפי שאנחנו אולי יכולים לתפוס...הם חיים בקרבנו כמיעוט תרבותי, כאזרחים סוג ז'. הם אינם חיים כעם גאה שמרגיש חופשי לבטא את עצמו. בואי לא נשכח שהימנון מדינת ישראל מדבר על נפש העם היהודי, וערביי המדינה אינם מאוזכרים שם...הדברים האלה משקפים את התודעה הישראלית. וכולנו חיים עם זה- בשלום יותר או פחות. ואם לא די בכך- הם גם מושא לבוז בעיני הפלשתינאים, נתפסים כמי שהקריבו עקרונות על מזבח איכות החיים. לא יודעת אם נכון לקרוא להם אוייב מבית.. אבל גם אם כן, הם עומדים בסיטואציה מאד מורכבת...

• הגב לתגובה זו
• סגור

אבל כל עוד הפלסטינים באזור, וכמו שכתבה יפה אסתר, במרחק פצמ"ר מהאדמה שלהם, מארץ זבת חלב ודבש שלהם ואנחנו יושבים עליה ולמעשה אנחנו המפריד בינם לבין הגשמת החלום, למה שיקבלו כל פתרון המוצע להם לפשרה? יש להם סבלנות, יש להם את איראן שעומדת לפתח אטום וכל המדינה מתנגדת ומפחדת מהפצצה של האיראנים, יש להם את האחים במצרים, מפתחים טילים בעזה, מקעקעים את זכותנו לשבת כאן מרמאללה, ככה שאינשאללה, הדברים עובדים לטובתם. (לפחות כך הם חושבים). אז כל מיני תכניות נסיגה או שלום או חלוקת מצלמות ותצ"א של הרחבות בהתנחלויות לא ממש מעניינים אותם. הויכוח בין שמאל וימין בארץ נראה להם מגוחך והם מסתכלים עליו בתמהון מלווה בשעשוע. החלום, השאיפות, הנראטיב, לא מבדילים בין יש"ע ותל אביב. זה הבדל שנוצר בשמאל הישראלי שלא יודע לקרוא את המפה. הרעיון של 2 מדינות כשלעצמו אולי טוב ויפה ממבט ישראלי אבל לא מנקודת המבט הפלסטינית. לשבת על שטח קטנטן בעוד היהודים יושבים על רוב האדמה שלך מרחק פצמ"ר ממך? איזה מין צדק זה? (מבחינתם) בגלל זה ערפאת מעולם לא קיבל באמת את תכנית אוסלו. האשמות של השמאל את היהודים בכשלון התכנית קצת מצחיקות. אני מתכוון, יכול להיות שהיו דברים שישראל עשתה שחרגו ממתווה אוסלו אבל התודעה של רוב הציבור הייתה בעד שלום. זה לא קרה לפלסטינים. שום דבר בתכנית אוסלו לא גרם להם לשנות את החלום או לקבל אותנו כאן. מבחינתם זאת לא פשרה אלא ויתור מוחלט על החלום. לזה הם עדיין לא מוכנים ולא משנה אם זאת תכנית אוסלו או יוזמת ז'נבה, או תכנית אבו מאזן- ביילין או אבו ג'ילדה - חסמבה. ואצלנו בשמאל לא מוותרים על חלום שתי המדינות שחיות בשלום ובימין לא מוותרים על ארץ ישראל השלמה. הימין הקיצוני אולי חולם על טרנספר והשמאל הקיצוני על איזרוח 3 -8 מליון פלסטינים בישראל אבל כל זה לא ממש מעניין את הפלסטינים. הם רוצים לחזור לאדמה שלהם, הם בפוקוס על זה ואף אחד לא ישנה את זה כולל מיכאל בן ארי או ספי רכלבסקי

• הגב לתגובה זו
• סגור