האימרה המפורסמת, שסקר הוא שקר, תהיה אקטואלית ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. כדאי להתבונן היטב בתוצאות הסקרים המתפרסמים בסופי השבוע ולהשוות אותם לתוצאות האמת. כל קשר ביניהם לבין המציאות מקרי בהחלט. כל מפלגה יכולה לקבל הרבה יותר מכפי שהם מנבאים, או הרבה פחות. כל ניבוי בשאלה מי יהיה ראש הממשלה חסר ביסוס, וגם ההערכות כמה זמן תחזיק מעמד הממשלה הבאה חסרות שחר. פרשנים רבים יאכלו את כובעיהם. הסיבות העיקריות לפרסום הסקרים הן כלכלית - למכור את העיתון, ופוליטית - להשפיע. בישראל כבר קרה לא מעט שהסקרים טעו בגדול - תשאלו את שמעון פרס, שזכה בשם הלוזר משום שתמיד ניצח בסקרים והפסיד בבחירות. הבחירות הללו הן מקרה קיצוני של אי-ודאות.

יותר ממלחמת בחירות נראית המערכה הנוכחית כמו מלחמת כוכבים. אין סדר יום ידוע מראש, אין למפלגות עמדות ברורות ברוב הנושאים, אלא כוכבים נוצצים יותר או פחות, אוסף מקרי של אנשים שלא ברור אם יש להם משהו משותף או אם יידעו לעבוד ביחד, אם יתפרקו או ייעלמו בסבב הבא. הזיקה בין הבוחרים למפלגותיהם רופפת, לכן משתמשים בפטנט ישן כדי לגייס תמיכה - פנייה לפחדים ולשנאה השבטית לאחר. השבטיות כמנגנון לגיוס בוחרים נוכחת גם ברמת ראש השבט וגם ברמת האיבה הבין-שבטית כלפי "השמאל" או "הימין". "רק לא ביבי", "רק לא שלי", וביניהן מנסה להזדחל ציפי בסיסמה "רק לא ביבי ורק לא שלי", ומצרפת אליה את היריב הידוע של שניהם, עמיר פרץ. זו מהדורה שנייה של המהלך שעשו אריאל שרון ושמעון פרס נגד עמיר פרץ ב-2006. גם אז וגם היום המנוע היה חיים רמון, שממשיך לחתור למפץ גדול של המפה הפוליטית. הוא חותר לכך מאז הבחירות להסתדרות ב-1994 כאשר חיבר בין מרצ לש"ס.

אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בבחירות הקרובות, כי אי שביעות הרצון ממצג השווא של המפלגות הקיימות היא עצומה, בכל המפלגות. הליכוד איכזב את תומכיו המסורתיים בגלל מדיניותו הכלכלית התומכת בטייקונים, דחיקתו של משה כחלון והתחברותו לאביגדור ליברמן. לא אופתע אם ייענש קשות על ידי בוחריו. שלי יחימוביץ הצליחה לשקם את מפלגתה, אבל לא הצליחה לתקן את חוסר האמון בה בקרב תומכיה, כי היא מחזרת באופן שקוף אחרי בוחרי הליכוד באמצעות סדר יום חברתי-כלכלי המתעלם משאלות מדיניות. חוסר אמינותה רק החמיר עם מבצע עמוד ענן, משום שהעדיפה לתמוך בנתניהו ולדחוק את גיבורה הפופולרי עמיר פרץ במקום לחבקו.

הסיבה לתמיכה בעבודה היא שבטית, "רק לא ביבי", אבל אם זה כך אולי עדיפה ציפי לבני? הרי למי אכפת שהיא תקפה את נתניהו וליברמן מימין במבצע עמוד ענן? אבל אם כך, איך היא יכולה לחבור לעמיר פרץ, שקרא להידבר עם החמאס? כי זאת מלחמה בין כוכבים, לא בין חלופות מדיניות ברורות ומגובשות. הדמוקרטיה הישראלית בפשיטת רגל, כפי שהתברר במבצע עמוד ענן.

לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שני שלישים לא החליטו מה להצביע, או מסוגלים לשנות את דעתם. כלומר, כ-80 מנדטים עדיין עשויים להתנייד. בנסיבות אלה ברור שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל הבחירות יהיו הרבה יותר מעניינות (ואולי מעצבנות) מהפרשנות המקובעת.