תל אביב
20°-12°
- קצרין 14°- 8°
- צפת 12°- 6°
- טבריה 21°-10°
- חיפה 20°-12°
- אריאל 14°- 9°
- ירושלים 14°- 7°
- באר שבע 19°- 9°
- מצפה רמון 14°- 7°
- ים המלח 22°-14°
- אילת 24°-10°
- לדף מזג אויר
10:44
וינסטון צ'רצ'יל נבחר לראשונה לפרלמנט הבריטי בשנת 1900 כנציג השמרנים. ארבע שנים אחר כך "חצה את האולם" לשורות הליברלים, כיהן מטעמם כשר בכמה ממשלות, ואחרי שהפסיד שלוש פעמים רצופות בבחירות, חזר למפלגה השמרנית ב 1924. "צ'רצ'יל לא היה איש מפלגה", כתב הביוגרף שלו פול ג'ונסון. "נאמנותו היתה לאינטרסים של המדינה ושל עצמו". סר וינסטון בעצמו התבדח, "כל אחד יכול לבגוד. צריך כשרון אמיתי כדי לבגוד בחזרה" (Anyone can rat. It takes real skill to re-rat).
אילו צ'רצ'יל חי בישראל כיום, היו מכנים אותו "עריק" ו"לוזר" ומשמיעים לו שוב ושוב את הצהרותיו מיום אתמול, כהוכחה להיותו אופורטוניסט רודף כיסאות וחסר עמוד שדרה. הפרשנים הפוליטיים היו מתארים את זיגזוגיו במיטב אוצר הדימויים שלהם. אך למזלה של בריטניה, צ'רצ'יל היה חסין מביקורת כזאת. כך זכו הבריטים בראש הממשלה הנערץ עליהם מכל, "האיש שתרם לאנושות יותר מכל מנהיג אחר במאה ה 20", כדברי ג'ונסון, שספרו נקרא כהצדעה למנהיג שלא נכנע לאדולף היטלר.
כמו צ'רצ'יל, גם עמיר פרץ כמעט ואיבד את הקריירה הפוליטית שלו בגלל אחריותו המיניסטריאלית לכישלון צבאי. צ'רצ'יל כשר הצי במלחמת העולם הראשונה, פרץ כשר הביטחון במלחמת לבנון השנייה. שניהם נבעטו מתפקידיהם, אבל "נשארו על הגלגל", כאמרתו של אריאל שרון, המשיכו להיאבק וחיכו לתורם. כמו צ'רצ'יל, גם פרץ נדד בין כמה מפלגות בהתאם לנוחותו הפוליטית, ועכשיו התמקם בחיק "התנועה" של ציפי לבני. בסוף השבוע עבר, כצפוי, מסע השפלות באולפני הטלוויזיה וספג יריקות פומביות בעיתונים.
הגינויים האלה מגוחכים. אין שום חשיבות לנאמנות המפלגתית, שאותה מקדשים מבקרי פרץ. מפלגה היא בסך הכל מנגנון פוליטי, שנועד להסדיר את בחירת המועמדים לכהונה ברשויות השלטון הארצי והמקומי. מותר להחליף אותה, כפי שמותר לעבור בין חברות תקשורת ובנקים. לא תמיד זה נעים, לפעמים צריך לחכות כמה ימי עסקים או לשלם קנס יציאה, אבל אין סיבה לכבול פוליטיקאי באזיקים למפלגה שאינה רוצה בו.
ההיסטוריה של כל המפלגות בישראל היא רצף של פילוגים ואיחודים, שראשיתו בתקופה העותמנית. כך בשמאל, בימין, במרכז ובמפלגות הדתיות והערביות. רוב הפוליטיקאים הישראלים עברו במהלך הקריירה שלהם בין כמה מסגרות פוליטיות. זה לא מנע את הקמת המדינה, פיתוחה ושגשוגה, ולא פגע במשטר הדמוקרטי או באיכות ההנהגה. מה שהתאים לדוד בן גוריון ושמעון פרס, לשולמית אלוני ויוסי שריד, לשרון ולאהוד אולמרט, טוב גם ללבני, פרץ ועמרם מצנע, ראשי "התנועה".
לא מדובר בדמויות מפתיעות, אלא בפוליטיקאים ותיקים, שהרקורד שלהם מוכר לבוחריהם וכל אחד יודע מה הם מייצגים. אז מה אם שלושתם הפסידו בפריימריס ועזבו את מפלגותיהם הקודמות? האם ההפסד מחייב אותם לפרוש הביתה? הם מעמידים את עצמם לבחירה מטעם רשימה אחרת, ונותנים לציבור לשפוט. אפילו נטישה אידיאולוגית אין כאן: פרץ לא עבר מהעבודה לליכוד או לבית היהודי, אלא למפלגה עם מצע דומה וקהל בוחרים זהה למפלגתו הקודמת. רק הפתק השתנה, לא האיש ולא עמדותיו. הציבור מקבל את התזוזות האלה בהבנה, ומצביע בסקרים בעד לבני ונגד שאול מופז, שניצח אותה בפריימריס ונשאר בקדימה.
המנהיגים הגדולים של ישראל - בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין ושרון - היו כאלה בעיקר מפני שלא נרתעו מתבוסות, פרישות, ברוגזים ועלבונות. הם ניגבו את הרוק מפניהם אחרי כל מפלה, ונשארו בפוליטיקה עד שהגיעה שעתם. גם הפוליטיקאים של היום ייבחנו בסופו של דבר במעשיהם, ולא בהשתייכותם המפלגתית. בדיוק כמו וינסטון צ'רצ'יל.
סר צ'רצ'יל נבחר בבחירות אזוריות כווינסטון צ'רצ'יל (במחוזות בחירה שונים
במהלך הקריירה), בין אם כשמרן ובין אם כליברל-דמוקרט. בישראל, לעומת זאת,
חברי כנסת נבחרים בבחירות רשימתיות, כלומר העובדה שהם עוברים ממפלגה למפלגה
היא בעייתית בלשון המעטה, שכן לבוחר אין שליטה על הדמויות שהכניס לכנסת.
אם פלוני מצביע לעבודה, רק כדי שאיזה ברק אחד "יגנוב" את הקול
שלו מיד לאחר מכן, זו בעיה. אם אלמוני מצביע לקדימה, רק כדי לראות את חבריה
עוברים לסיעה אחרת, שוב, אין הלימה בין האנשים שהצביע עבורם לבין מה שקיבל בפועל.
לזכותו של פרץ ייאמר שאת המעבר שלו הוא עשה בטרם הבחירות. נראה מה יקרה
לאחר מכן.
הקשר בין צ'רצ'יל לעמיר פרץ הוא פשוט:
צ'רצ'יל היה מנהיג בריטניה במלחמת העולם השניה שהיה ידוע בקו התקיף שנקט
כנגד הנאצים.
הנאצים היו מפלגת השלטון הטוטאליטרית בגרמניה שדגלה בכוחנות, מיליטריסטיות
ובמסעות כיבושיה כמעט והגיעו לכבוש את פלשתינה/א"י המנדטורית.
בפלשטינה קמה מדינת היהודים היא מדינת ישראל.
עמיר פרץ גר במדינת ישראל.
מכאן הקשר בין עמיר פרץ לוינסטון צ'רצ'יל.
ומה הקשר למהירות האור?
כשם שמהירות האור היא קבוע פיזיקלי שכל היקום מעוות את עצמו על מנת לדאוג
שמהירות האור תהיה מוחלטת ולא יחסית, כך הכתיבה של אלוף בן מעוותת את הכל -
מציאות, דעות פוליטיות ועובדות - בשביל להגיע תמיד לאותה תוצאה.
בארופה יש מדינות בהן נתן לבחר בחברי פרלמנט ממפלגות שונות, באמריקה מצביעים לנשיא, למושל, לסנטור, לחבר בית הנציגים, לתובע, לשריף וכו כאן עסקת חבילה בפתק אחד והפוליטיקאים מחליטים הכל בשבילי..
לא היית צריך לבזבז 20 שורות בשביל להמחיש לנו שאו שאתה לא מסוגל להבין את מאמריו של אלוף בן, או במקרים הבודדים שהצלחת כן להבינו, לא הסכמת עם דעותיו...וההתפלספות על הקשר שבין מהירות האור לדעותיו של אלוף בן כניראה מעידה שתוכל גם לקדש את הקשר שבין המחט לתחת...
החמצת את פרץ וברק.
פרץ נעלב.פרץ מרוקאי שנעלב מאשכנזים.
רמון,ברק,שלי וציפי בדרך.
איפה הוא ואיפה צ'רצ'יל.
בן אתה הוזה.
תרומתו של צ'רצ'ל הייתה בניצחון על גרמניה ותרומתו של פרץ הייתה בכיפת ברזל
שבלעדיה היינו סופרים מתים במאות. אז למה הההשוואהאינה מתבקשת?
באשר לכישורי הנאום של כל אחד מהם, רצוי לזכור שכאן מדברים עברית ולא
אנגלית ואני משוכנע שפרץ מדבר עברית הרבה יותר טוב מצ'רצ'ל. הנסיון להציג
את פרץ כעילג הינה גזענות לשמה.
וגם אם העילג הוא מרוקאי (ואני לא אשמה בזה שהוא נולד מרוקאי, וזה לא הופך אותי לגזענית) - העילגות נשארת עילגות. לפי השיטה שלך, תקינות פוליטית אינה מאפשרת לומר על מרוקאי עילג שהוא עילג. ובמקרה של פרץ - זו לא רק עילגות, אלא גם חוסר מודעות עצמית קיצוני. אהה, אבל אם אומר עליו שההתעקשות שלו לנאום באנגלית נובעת מחוסר מודעות עצמית ומטפשות, זה ייחשב בעיניך לאמירה גזענית. אם תחשוב על זה תראה שאתה טועה.
רובם אינם וינסטון צ'רצ'יל. את זה יודעים רק לאחר מעשה ולעיתים ממרחק זמן גדול.
הבעיה מתחילה ונגמרת בשיטה הפוליטית הנהוגה בישראל, שכנראה זמנה עבר, והגיע
הזמן לשנותה, בזהירות רבה ולאט לאט (כמו הקיפודים). אסור לתת לשינויים
להגרר אחרי המעשה.
היא עזבה לאחר שהפסידה בפריימריז וברחה אז אזכיר לכולם נשכחות.מופז ממש קיבל את מנהיגותה לאחר שהובילה את קדימה לנצחון בבחירות.עד כדי כך קיבל מנהיגותה שניסה לארגן 7 חברי כנסת שיעברו יחד אתו לקואליציה של נתניהו.ואת הכף בפריימריז הטו קבלני קולות מהמגזר הערבי והדרוזי .והכי חשוב מצביעי קדימה הצביעו ליבני ולא מופז ולמי שיש ספק בכך שיבדוק את מצבה של קדימה היום לעומת תנועתה של ליבני.אז מי כאן עריק?ועכשיו אוהדי הימין הקיצוני סמנו "לא אהבתי "על דברי.וכי ממתי אתם אוהבים אמת?
רק זה היה חסר לנו: עוד ״צ׳רצ׳יל״ בנוסף על ביבי. יצרת לפרץ בעייה
בריאותית של ממש: גם קודם לכתבתך הוא היה בסיכון גבוה של התפוצצות מחמת
עודף אגו; עכשיו, בעיקבות השוואתו לצ׳רצ׳יל, הסיכון נסק לשמים.
ולעצם העניין: אין כל פסול בתזוזה בין המחנות לפני בחירות. זאת בניגוד למה
שעשו ברק ושמחוניו ז״ל, אשר בעריקתם הפרו את התחייבותם לבוחרים, ובכך חטאו
בהפרה יסודית של ההסכם הלא כתוב שעליו מבוססתהדמוקרטיה.
זה שהוא בגד במפלגתו לא הופך אותו לטוב.
צ'רצ'יל גדול למרות שבגד במפלגתו, לא בגלל
איזה גאון אתה, בחיי. כאלו השוואות מטורפות
על פוליטיקאים קטנים מאוד ועלובים מאוד העסוקים רק בחלק הראשון של משוואת צ׳רצ׳יל , בעצמם , את החלק השני טובת מדינתם הם הזניחו מזמן ולמעשה מעולם לא עסקו בו .
19ציפי לבני שוברת שיאים. התנועה ללא שם שהיא הקימה מורכבת שלא פחות
משלושה(!) שניו לעמוד בראש מפלגה אחרת, ומהפסידו הלכו להם למפלגה אחרת. היא
הובסה על ידי שאול מופז (תזוכרת למי ששכח מי זאת ציפי לבני) ועמיר פרץ
ועמרם מצנע התמודדו מול שלי יחימוביץ' והפסידו.
ההשוואות לצ'רצ'יל הן פשוט מגוחכות.
משווה את עמיר פרץ לווינסטון למרות שנאתם אליו ראה גבעתיים והקיבוצים
אין גבול לצביעות
קצת גבולי...
השוואה לצ׳רצ׳יל? קצת הגזמנו לא?
26איזה גדלות, תעוזה או אידאולוגיה נוצצת פרץ מפרסם? הוא איש ועדים, רגזן בכוונה, אמנם עם הרבה כוונות טובות אבל בירוקרט חסר כריזמה. לא קניתי.
27במשך מרבית הקריירה שלו. נקודת האור ההיחידה שלו הייתה במלחמת העולם םהשנייה, כאשר מיד לאחריה הוא נבעט מדאונינג 19. רק כדי לחזור לקדנציה חלקית - נוספת וחיוורת.
כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות , ישמה ציפי לבני את מדיניות ממשלת
נתניהו והפריטה חברות ממשלתיות רבות.
פרץ שימש, כידוע, מזכ"ל ההסתדרות.
ישראל עברה את מלחמותיה הקשות ביותר (תזכורת: מלחמת השחרור ומלחמת
יום-כיפור) מבלי להפר זכויות בסיסיות של פועלים. מה הקשר בין העסקה הוגנת
למצב המדיני?!
מדוע ישום של הסכמי עבודה (לא מדובר על העלאת שכר, אלא על הפרשות סוציאליות
וחוזי העסקה ארוכים מ-11 חודשים) קשור למצב המדיני?!
הצבעתי פעם למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ.
בפעם הבאה אצביע למפלגה שמוכרת דרך, ולא מוכרת מותג של מנהיגות. כשהסחורה
שהמפלגה מוכרת היא עקרונות ולא ג'ובים, קשה לה להשליך את עקרונותיה, כיוון
שהיא תיוותר ללא סחורה למכירה בבחירות הבאות.
אין שום הבדל בין החלפת מקום עבודה מסיבות שונות ומשונות. לבין מעבר בין
מפלגות פוליטיות. כל זמן שזה מתבצע ללא פגיעה במעסיק הקודם.
במקרה של עמיר פרץ , את הפגיעה בגוף בו היה חבר עשתה מנהיגת הגוף, והיא
ממשיכה בפעולותיה.
יען כי הוא עיכברש לקדימה ורה-עכברש חזרה לליכוד.
32אלה שכל הזמן,ביחוד לפני בחירות,מספרים לנו מה לא בסדר ואחר כך במשך כמה שנים אינם נוקפים אצבע כדי לנסות לתקן או מצביעים בדיוק ההיפך ממה שנבחו עליו.
33לא יעזור לכל הצעקנים. על זה יש ביטוי בערבית: "כלם פאדי", על מילים לא משלמים מכס, אפשר לומר מה שרוצים, כמה שרוצים ומי שרוצה. לו היתה עיתונות חוקרת אמיתית בארץ, הדברים גם היו מתקבלים אחרת ע"י הציבור. מה לעשות, הציבור בארץ די מפוכח וכנראה לא זקוק לעיתונאים בכדי לדעת את האמת לאמיתה. כל הצעקה הזו, היא של אלה שרוצים לפרוק את תיסכולם, אז שיבושם להם. לא ה"אמינימטר" שאיש אינו יודע אם הוא עצמו עומד בקריטריונים שלו עצמו, ולא כל הצעקות ישנו את המציאות. עובדה הציבור הצביע. הסקרים שנעשו מראים על תזוזה גם מהימין וגם מהשמאל לכוון ה"תנועה", אז כנראה, שהציבור חולק על הצעקנים מהעיתונות ומהמפלגות מימין ומשמאל.
מפלגה היא אבן הבסיס של המשטר הדמוקרטי, ופירוקה הוא למעשה פירוק המשטר.
מנגנון המפלגה הוא היחידי שמבטיח את האיזון כנגד הכוח הרב שמועמדים מקבלים
(למשל - החלפת פילטיקאי שסרח ע"ע בשם הציבור (ע"ע גרמניה וצרפת)
, ובאין מפלגה חזקה, מקבלים שלטון פושעים ועלובים, כמו בישראל, שמשתמשים
במפלגה כמנגנון צבירת כוח אך אינם כפופים לה.
כל מי שגר במערב אירופה לא יכול שלא לשים לב להבדל הניכר ביותר בין ישראל
למדינות ה OECD מבחינה פוליטית, והוא ששם, טיפוסים כמו יאיר לפיד או מירב
מיכאלי צריכים לשלם מס מפלגה ארבע שנים לפני שיראו את הפרצוף שלהם באיזשהו
טריבונל סמכותי, וגם אז, בכל תפקיד שיקבלו תמיד יהיו כפופים לאיזה
מזכ"ל מפלגה אפור שיבדוק את מעשיהם בציצית.
אנשי התקשורת שמו עצמם לחוקרים והגדילה לעשות אילה חסון שחשבה שהיא כבר ראש היחב"ל
טענה מגוכחת כמובן, ולמרות שמדבר על מפלגה במקרה של פרץ מדובר באידיאולוגיה
שהוחלפה.
הרי פרץ טען נגד יחימוביץ' שאינה מתחייבת לא לשבת עם ביבי. וליבני? בדיוק.
די ברור שפרץ הבין שלמרות שלא מוכנה להצהיר על כך יחימוביץ' לא תשב בממשלה
ולא תסדר לו תיק. ליבני, לעומת זאת, כנראה שכן.
והתמיכה הלא מסתייגת בתהליך המדיני? הרי גם זה מגוחך ולראיה המקום שאחריו
ברשימה החדשה.
אבל מה שבאמת לא נסלח זו זניחת האידאולוגיה הסוציאל דמוקרטית שפרץ היה
מנציגיה הנבחרים. לך ולכותבים רבים ב"הארץ" אין זה חלק
מהשמאלניות הנאורה, לנו, סוציאל דמוקרטים אמיתיים שלא מפרידים בין שמאל
מדיני לשמאל חברתי, זו מכה כואבת.
הוא לא אופורטוניסט : הוא גולם!!!
צ'רצי'ל היה חכם ואילו פרץ סתם טיפש וחלול.
433 המקומות הראשונים בתנועה: ציפי לבני, עמרם מצנע ועמיר פרץ הם לוזרים שהובסו במפלגותיהם, התקשו להפנים את תבוסתם וכעת הם חוזרים שוב רק כדי להפסיד שוב, וחוזר חלילה.
44צ'רצ'יל ידע להביט במשקפת צבאית לטווח ארוך ואילו עיני פרץ טחו מלראות אף את עתידו הפוליטי-לטווח קצר. הדור הצעיר שזה עתה הצביע עבורו בפריימריז של מפלגת העבודה האבודה- לא ישכח לו זאת.
ההגיון אומר שמי שהצביע לפרץ תומך בפרץ בגלל עמדותיו ובגלל אמונתו שפרץ יכול לקדם את העמדות האלה. פרץ לא שינה את עמדותיו, להיפך, הוא ערק בגלל דבקותו בעמדות האלה ואמונתו שבמקום החדש יכול לקדם אותן טוב יותר אז למה מי שתמך בו צריך "לא לשכוח לו זאת"? אם כבר אז הוא צריך להעריך את פרץ עוד יותר אלא אם הוא סבור כמוך שהצבעה עבור פרץ היא מין זריקת עצם למרוקאי מחמד בציפיה שיהיה ילד טוב וצייתן. אם זו הייתה משמעות ההצבעה עבור פרץ - טוב שברח מסוג התמיכה הזה.
לא האמנתי כשקראתי. השוואה מופרכת לתקופה בעלת קונטקסט אחר לגמרי. כשלעצמו, פרץ מציג אופורטוניזם, יריקה בפרצוף של בוחריו בפריימריס ואימפולסיביות. אינני יודע את העובדות האמתיות אודות צ'רצ'יל ועזיבתו את מפלגתו, אינני יודע מה היו ההבדלים בין הלייבור והשמרנים, אני כן יודע שניסיון להשוות את עמיר פרץ לצ'רצ'יל הוא במקרה הטוב תמוה.
מר אדון בן, אתה כותב ש"אילו צ'רצ'יל חי בישראל כיום, היו מכנים אותו "עריק" ו"לוזר" ומשמיעים לו שוב ושוב את הצהרותיו מיום אתמול" אבל אם צ'רצ'יל בעצמו ראה בעצמו בוגד ( "כל אחד יכול לבגוד. צריך כשרון אמיתי כדי לבגוד בחזרה" (Anyone can rat. It takes real skill to re-rat).) אז למה אתה מתפלא שאחרים אז או פה היום היו רואים בשכמותו בוגד ולו לצרכי ניגוח פוליטי בלבד.
צ'רציל אכן היה אופורטוניסט גדול בכל קטע וקטע של חייו- האישיים
והמקצועיים. הוא החליף נאמנויות כאשר נאמנותו היחידה היתה לעצמו ולמעמד
ממנו בא. אותו צ'רציל שהיה המפקד העליון במלחמת העולם השניה - היה זה שהודח
כהרף עין מייד לאחר המלחמה בגלל שנאתו של מעמד הפועלים אליו, לאור הוראתו
לירות בכורים בזמן השביתה. זה אותו צ'רציל שמזל שלא שמעו לו ולא המשיכו את
המלחמה לתוך רוסיה לכיבוש ברית המועצות [הוא רצה זאת מייד [במושגים
הסטוריים]לאחר שבריה"מ הצילה את בריטניה ואירופה בחזית השניה!]
עמיר פרץ אינו צ'רציל לטוב ולרע ובעיקר לשונה. המשותף הוא שעברו מפלגות.
צ'רציל עבר לקבלת עמדה ושררה, עמיר פרץ דווקא לא. הוא לא רימה, הוא לא לקח
את המנדט כברק או שמעון פרס, הוא בסך הכל לא רצה להישאר כלוא פוליטית
במפלגה שהפכה יותר ויותר מנהיגה-צנטרית, שהלכה כנגד כל המסורות של מאה
השנים האחרונות והרחיקה בכוונה תחילה את הדיון המדיני מקרביה, כדי לצוד
יותר קולות, והיתה הופכת את הנכס הפוליטי - פרץ _ לאבן שאין לה הופכין,
אילמת בכוח בנושאים החשובים לו ביותר. אז כדי שלא יגידו שהוא ניצל את
הפטפורמה, עזה אותה לפני בחירות ולא אחריהן. מה בדיוק רוצים ממנו?, ועל מה
היינו צריכים לקבל מאמר מביך המשווה אותו לצ'רצ'יל? הוא לא צ'רצ'יל, הוא
עמיר פרץ , הוא לא חד נושאי כמו צ'רצ'יל, ואותו לא היו מדיחים פועלי העם
בשל היותו אליטיסט מעמדי., ההיפך.
פרץ של אחלמה לא מגיע לסוליה של צ'רצ'יל !!
ובקשר לבגידה 1) היא למפלגה ו2) היא פנימית ,במשפחה,
, הוא יעשה את המוות לציפורה.....
אין שום קשר בין מעשיו של צ'רצ'יל למעשיהם של פרס (שערק לקדימה אחרי שהפסיד
לפרץ), לבני (שהקימה מפלגה חדשה אחרי שהפסידה למופז) ופרץ (שערק לאחר
שהפסיד ליחימוביץ').
הראשון עבר באופן לגיטימי. כמו ברק והעבודה שהתפלגו אחרי שלא הסכימו על דרך
משותפת (ואגב, מתברר שנשארי העבודה צדקו מבחינתם, שהרי הציבור שלהם תומך
בעבודה ולא בעצמאות).
אבל מי שהתמודד במפלגה מסוימת, מתוך שהוא מצהיר שהוא שייך לאותה מפלגה
והפסיד, חייב לקבל את כללי המשחק, ולעזור למנהיג המנצח ולא להפריע לו. לא
עשה כן - הרי הוא כלנתריסט.
כלנתריזם זה מעבר עם מנדטים ויחידות מימון. מעבר להטעיה או למיצער לבורות, יש כאן טשטוש של ערכו המוסרי של המהלך. בפני פרץ עמדו ארבע בחירות: להפריע ליחימוביץ׳ שלא סבלה אותו, לבגוד בעקרונותיו ולהפוך ליסמן לה, לפרוש מהחיים הפוליטיים או לעבור למפלגה אחרת. הוא בחר ברע במיעוטו. רציונליזם זה כל מה שנדרש...
פשוט כתבה חשובה.
56הטקטיקה הזו שקופה עד כדי גיחוך. כבר ראינו דוגמאות כאלה פה ושם, והן
בד"כ מחוזקות בצילומים שבהם 'הלקוח' מצולם מלמטה, וכביכול מביט עלינו
הצופים מלמעלה, מה שעוזר לקבע אותו בתודעה הציבורית כ'מורם מעם'.
ובכן, האלוף בן מצטרף כאן לשורה של כתבלבים שמספקים שירותי דוברות
ויחצ"נות. ההשוואה של פרץ לצ'רצ'יל היא לא תמוהה אלא צינית. ולמזלנו
היא מגוחכת עד כדי כך, שהיא מגחיכה את 'הלקוח' ואת ה'עיתונאי' עצמו. אלוף
בן עשה כאן לפרץ שירות דוב. אם במקרה הוא יידרש לתרגל עוד את שיטת 'ההדבקה'
היחצ"נית, אני מציעה שינסה את הצמדים: ציפורה לבני - אנג'לה מרקר, שלי
יחימוביץ - הילארי קלינטון, עמרם מצנע - לורנס איש ערב, אהוד אולמרט - ישוע
על הצלב, ביבי נתניהו - משה רבנו וכו' וכו'.
פוליטיקאי שעבר מפלגה מפני שזכה במקום לא טוב במפלגה שלו הוא עלוב נפש
בעיני כי אילו היה זוכה במקום טוב היה נשאר.
פרץ כבר נכשל כשר ביטחון וזה שהוא ורבים אחרים מחפשים איך להשאר בפוליטיקה
בכל מחיר גם היא עלובה ומעידה על הזלזול שלהם בבוחרים.
או עיתונאית שהופכת אותה למפלגת נישה חברתית (שלי), אין שום סיבה שאנשים
רציניים שרוצים לתרום יישארו בה וישרתו אידיאל שהם לא מאמינים בו.
כמובן, שהפרישה וההצטרפות צריכים להיעשות לפני הבחירות כדי לא לפגוע באמון
שהבוחר נתן.
היחיד שלא פרש ממפלגתו, למרות שהיו לו הרבה סיבות טובות, זה רבין.
61המאמר שלך מכיל הבנה לאי קבלת הכרעת הבוחר.
מי שמתמודד על ראשות מפלגה, צריך לכבד את התוצאה גם אם הפסיד.
כיבוד תוצאה איננה עריקה.
ב)- ערבבת כמה סוגי עריקות. יש עריקות עם המנדט, ויש עריקות בלי. יש עריקות
שהיא תוצאה של "התפכחות" אידיאולוגית, ויש עריקות מטעמי נוחות.
בשורה התחתונה- עריקות מחלישה את אמון הציבור בנבחרים.
כלבי השמירה על פי הגדרה, חייבים "לנשוך" כל פוליטיקאי שפוגע
באמון הציבור בפוליטיקה. ככל שאמון הציבור נמוך יותר- הדמוקרטיה חלשה יותר.
אמון הציבור הוא מקור הסמכות ומקור האנרגיה הראשי של הנבחרים.
צר לי אלוף בן- הפעם פספסת...
Unfortunately Peretz has personality disorder that prompt him to shoot into the tank instead of outside towards the enemies. This is a pattern that too many times repeat it self. I am sure it is not going to be the last time and Tzipi Livni will be witness it sooner or later. He did the same thing to Shimon Peres to Ehud Barak Sheli and in the very near future.... t
66ההשוואה של עמיר לוינסטון מעט יומרנית [עם כל הכבוד לכיפת ברזל].
יחד עם זאת הבעיה אצלנו היא שונה במקום שהפוליטיקאים ישרתו את הפלטפורמה
הרעיונית הנקראת מפלגה שהבוחר יודע מה האג'נדה שלה כמו שנהוג בארה"ב
ובאנגליה, אצלינו הפלטפורמה משרתת פוליטיקאים אופורטיוניסטים עם אוסף
"חברים" מכל הבא ליד, עם רעיונות מתחלפים על פי צבע הסקרים.
כך נותר הבוחר עם שפע פלטפורמות שהרעיונות שלהם לא ברורים ומעשיהם לא
מונעים מסדרי עדיפויות נכונים.
העם משרת את ניבחריו ולא ההפך.
וכל מי שמבקר אותו ישר נקרא גזען (גם אם הוא מזרחי בעצמו)
להשוות בין צ*רצ*יל לפרץ זה כמו להשוות עכבר לסוס.לשניהם יש ארבע רגליים ראש וזנב ופה מסתיים הדמיון.לפי הכתבה הקריירה של פרץ דומה לזו של צ*רצ*יל.מישהו מתאר לעצמו את פרץ כראש ממשלה?הצחקתם אותי.גם להשוות את צ*רצ*יל לגדולי מנהיגינו זו הפרזה.במה הסתכמה גדולתם של בן גוריון רבין ושרון ?במעבר ממפלגה למפלגה?או בויתור על שטחי מולדת.בגין לפחות לא עזב מעולם את מפלגתו ולא ויתר על אף שעל אלא תמורת שלום !
אני עבדתי אם צ'רצ'יל, אני הכרתי את צ'רצ'יל. אתה אדוני, לא צ'רצ'יל!
74אכן עמיר פרץ נטל סיכון במעבר לציפי לבני , כך שלא יהיה מודבק עליו כתם
"החתרן בלתי נלאה" , כאשר יכול היה לשמור לעצמו מירב האופציות
אחרי הבחירות .
לגבי מצנע , קצת מפריע לי שעזב מפלגה ששימש כמנהיגה אבל לזכותו יאמר שלא
רץ בפריימיריס
לגבי לבני: אחרי שהפסידה ב"קדימה" ריסקה אותה כלכלית , לא טרחה
לשלב ידיים עם מופז. אכן יש פה בעייה . מה בדיוק הבדל המסרים בין
"קדימה" בראשות ציפי לבנה לבין "התנועה" בראשות ציפי
לבני?
חכמים אמרו כדי לטהר שרץ אפשר למצוא ק"ן טעמים (נימוקים),ואכן אלוף בן מוצא
טעמים מספר בכדי לטהר את המעשה המשוקץ שעשה פרץ ולחבירה הטפשית ללבני.ראוי
היה לאלוף בן לסקור ביתר עומק את הביוגרפיה של פרץ ואת תעלוליה.
אין לו כל כונה לעבוד לכן הוא לא יצטרף לשום ממשלה גם אם יתנו לו את כל
מבוקשו,היתה לו תאונה שלקח פעם משרד הבטחון ונכווה ומאז הוא זהיר
הוא נהנה ממצב שהוא היה יכול,הוא אמר,הוא עמד לעשות ותו לא.
כל שבחי כיפת הברזל נזקפו לזכותן והוא מסתובב מתחנה לתחנה מעיתון
לעיתון להאדיר את שמו למרות שכשר בטחון הכריע בין שתי קבוצות מפתחים
ועל זה מגיע קרדיט גדול,אבל את העבודה הקשה של הישום של גיוס הכספים
(בעיקרון זו היתה החלטה על תקציב) של שכנוע ארה"ב להרתם לפתוח
שבלעדיהם זה לא היה מתממש עשה איש אחר (תנחשו מי).
בימינו כל מעשה תועבה נצבע באידיולוגיה,ערכים במובן הרע כאילו שזה משכנע
אותנו.די לבדיחות.
הארץ התגאה לאורך שנותיו בהגינות.
עכשיו יש בו עורך ראשי שמסובב את המציאות לפי הלך המחשבה המנותק שלו, שלא
מבין את ההבדל בין כלכלה ניאו-ליברלית לכלכלה סוציאליסטית.
עמיר פרץ הוא סוציאליסט שהלך לשבת עם מי שהיתה יו"ר רשות החברות -
ציפי לבני המפריטה.
אין שום היגיון מלבד אגו בישיבה הזאת.
אבל אלוף בן לא יבין את מה שחלק גדול מהציבור מבין.
עצוב שזה מה שנהיה מהארץ.
עצוב שזה מה שקרה לעיתון הארץ, שגם אם בעבר האמין בכלכלה קפיטליסטית מהסוג
ששטרסלר מטיף לו וציפי לבני יישמה כשכיהנה כראש רשות החברות בתור המפריטה
הלאומית, לפחות ידעו שזה מנוגד למה שעמיר פרץ מייצג ומה שהוא מבטיח לציבור
הבוחרים שלו.
עכשיו עומד בראש הארץ אלוף בן שמנותק להלך הרוח בציבור ולא מבין בנושאי כלכלה.
בערך כמו שאתה אלוף אמיתי ולא סתם בן...........
זה ברור. נאמנות למפלגה היא תעתוע. אין בה דבר. נאמנות לרעיון ולאנשים ולעם הם דבר חשוב כל עוד אינם הופכים לדת. נאמנות יחידה וטוטלית היא נאמנות למוסר
89צ'רצ'יל הודח בעקבות 'אסון הארדנים' במלחמת העולם הראשונה, אולם ההחלטה להמשיך להזרים כוחות לחבל הארדנים חרף היותו מוקף בגרמנים הייתה החלטה סבירה מבחינה צבאית. ההחלטה לצאת למלחמה שלושה ימים אחרי חטיפת חיילים, באמצע העברה של יחידות הלוגיסטיקה מיחידות חטיבתיות ליחידות מרחביות, בלי בנק מטרות רחב מספיק ובלי מטרה מוגדרת, לא הייתה, בלשון המעטה, דומה להחלטת צ'רצ'יל לתקוף בארדנים..
דרדנלים , לחילופין גליפולי, לא כל כך מסובך. מענין איך התורכים הפכו לגרמנים. באמת קוראים עם ידע רחב.
או שנשאר עם ביברמן עד הסוף...
חשוב לזכור כי למפלגות יש תפקיד במערך הדמוקרטי, הן מהוות בית לחשיבה ולדיון, ובמקרה התקין הן בוחרות את נציגיהן. זאת להבדיל מגופים שקמים אד הוק לצורכי בחירות, ללא מצע, ללא חברים, ללא היסטוריה וללא עתיד. בד"כ הגופים הפוליטיים הללו גם לא מקיימים הליך בחירות דמוקרטי. זו למעשה דוגמא לדמוקרטיה אינסטרומנטלית, שרואה בזירה הפוליטית שוק בו רצוי לחטוף ככל שניתן.
בקיצור - עוד בדיחה גרועה מבית מדרשו של עורך "הארץ".
97ההשוואה המופרכת (במתכוון) בין פרץ לצ'רצ'יל נועדה להדגים את ההבדל התהומי
שבין בריטניה הגדולה מלכת הימים (לשעבר) לבין מדינת ישראל הקיקיונית, אשר
מתיימרת להיות מעצמה עולמית.
ואתם עוד טוענים ש"הארץ" הוא עתון לאנשים חושבים... כל השומע יצחק.
הכל טוב ויפה - רק לא שבוע אחרי שהעמדת את עצמך לפריימריס ועשרות אלפים הצביעו עבורך. אילו היה פורש אחרי שהפסיד את ראשות התנועה או אפילו יום לפני הפריימריז, ניחא, אפשר לקבל את דבריך. אבל לא בתזמון שזה נעשה.
99גבול הטעם הטוב.
חוסר לויאליות של כולם לכל המסגרות לא יעשה טוב למדינה שלנו.
אני גם לא זוכר שבאנגליה המפלגות נקראו ע"ש העומדת בראש.
בקיצור ערמת התינוקות של לבני לא ראויה לאף קול.
הצביעו ליכוד או עבודה (עדיף עבודה), אבל אל תתנו יד לקשקוש הזה שנקרא
מרכז, זו חבורה של אגואיים ותו לא.
כולם נהנים להזכיר את המשקפת (למרות העובדה שמקרה דומה אירע לגדולי גנרלי ישראל),ועוד יותר את מלחמת לבנון השנייה... לפחות הבן אדם לקח אחריות לכשלונו, שלא כמו מחליפו ברק שכאילו מעולם לא אירע "אסון צהלים ", ושלא נזכיר את הנהנתנות המופרזת מצד השני.
103שוב: ???
קשה שלא לשים את היד מה מעוור (?) את אלוף בן (ועוד כמה) באיתרוגיזציה של
פרץ... בן (ועוד כמה) מבין טוב מאד שההשוואה המופרכת הזאת היא... מופרכת
במקרה הטוב ורחוקה שנות אור מהיותה הגיונית במקרה הפחות-טוב.
טובים מעלי ותחתי (במספור) יסבירו לכם למה ההשוואה הזאת גם (חוץ מ...)
איננה רלוונטית. ("אלעדי" מגיב מס' 1)
"מפלגה היא כלי פוליטי, אבל היא גם בית לערכים" (סתיו שפיר, 11 בנובמבר 2012)
105פרץ לעולם יתעטף באתרוג העיתונאי.
109הרבה דעות אני קורא מול דפי האינטרנט. חלקן חכמות רובן על גבול הזויות. להשוות את אמיר פרץ ללא אחר מוויסטון. צ'רצ'יל, זה כבר מצחיק. מעניין כמה כרכים היו בביוגרפיה של מר פרץ. אגב צ'רצ'יל כתב 27 כרכים בעצמו. סתם שתדעו.
111הציטוט (פיסקה ראשונה) עליו מבוסס המאמר הוא בעייתי, בלשון המעטה. בחשיבה הדמוקרטית-ליברלית אין כל סתירה בין נאמנות למפלגה ובין נאמנות למדינה. אין להתפלא על כך שמשפט מעין זה בא מהיסטוריון אולטרה-ימני כג'ונסון. אבל כשאלוף בן מתבסס עליו כדי לפתח תיזה התומכת באופורטוניזם פוליטי מסוכן - זה כבר מעורר תהיות...
112לא רק שהוא לא הצליח להשיג את המטרה לשמה יצאה בריטניה למלה"ע ה-2 (לא 'חירותה של פולין' ולא 'הצלת היהודים' אלא שימור מאזן הכוחות באירופה, אותו יעד שנלחמו עבורו נגד נפוליאון) אלא שהוא עוד החריב את האימפריה כולה בדרך, בעזרתה האדיבה של האויבת הגדולה ארצות הברית. כמה נאומים בומבסטיים (שאת ההקלטות המפורסמות שלהם, דרך אגב, הכין בשנות ה-50 בביתו הפרטי; בזמן אמת, הם הוקראו בפרלמנט בלבד ולא ברדיו) לא ישנו זאת.
113© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
