מירי רגב היא בושה למזרחיות

רפאל בלולו כותב במאמרו "למה כ"כ שונאים את ח"כ מירי רגב?" ש"הביקורת הלגיטימית כלפי רגב משתמשת בכלים לא לגיטימיים וחוטאת בגזענות. תיאורים כגון: 'בהמה', 'פרחה מטומטמת', 'עובדת בשוק', 'ערסית' וכו' שטפו את הרשת והרחוב, והם מאפיינים חלק גדול מהאופן שבו השמאל בישראל מדבר את הביקורת שלו". בהמשך הוא יוצא להגנתה של ח"כ רגב – הוא מציין שהיא קידמה חוקים חברתיים – ומסכם, כי "מירי רגב חווה את ידה הקשוחה של ההגמוניה, לכל הפחות של הרחוב השמאלני, שלא מסוגל לבקר את הגזענות המבוססת והשיטתית שלו, אך מסוגל בקלות לזהות ולבקר גזענות מצד אחרים". בכך, מבקש בלולו להאיר על הגזענות של השמאל נגד מזרחים, גזענות שאין להתכחש לקיומה.

אולם, יחד עם הביקורת הלגיטימית והרצויה על הגזענות של השמאל, בלולו בוחר במתכוון להתעלם מכך שחברת הכנסת רגב היא-היא ההגמוניה.

ההגמוניה, כפי שהגדיר אותה אנטוני גרמשי, ההוגה האיטלקי שישב בכלא משום התנגדותו למשטרו של מוסוליני, היא מכניזם אידיאולוגי נחבא מהעין, שטומן בחובו את ההגדרות הדומיננטיות של המציאות בחברות פתוחות. הסדר החברתי הופך להגמוני ללא שימוש בכפיה או בכוח, אלא על ידי הפנמה של הסדר הקיים כטבעי, ברור מאליו, בלתי נמנע, וכמשרת את החברה כולה, כולל את המוחלשים ביותר. גרמשי טען, שהגמוניה היא גם מאבק בין קבוצות שולטות למוכפפות, וגם מצב הדברים כמות שהוא. לכן הגמוניה היא למעשה תהליך, לא מצב סטטי או קיפאון חברתי. הסדר ההגמוני משתנה כל הזמן, מתחדש ומתאים את עצמו לשינוי על ידי קואופטציה, לפעמים חלקית, של ניסיונות לאיים עליו או לחתור תחתיו מצד קבוצות שמדוכאות על ידו, על מנת שיוכל להמשיך ולהתקיים.

מירי רגב ליד קלפי בחולוןדודו בכר

אמנם מפא"י ההיסטורית דיכאה את עולי ארצות האסלאם כלכלית, גיאוגרפית, פוליטית, ותרבותית, דיכוי שמורשתו אחראית לפערים ולאפליה שקיימים כיום, אך כקבוצה, יהודי ארצות האסלאם, תרבותם ומנהגיהם, עברו תהליך של קואופטציה חלקית אל תוך השיח הדומיננטי ומוסדותיו. אמנם הוריה של מירי סיבוני שעלו מארצות האסלאם דוכאו על ידי הממסד האשכנזי, אך כיום מירי רגב היא בשר מבשרו של הממסד. אתיימר ואנחש, שלו רגב בעצמה הייתה שומעת שהודרה מהמרכז ההגמוני, הייתה מתקוממת, שהרי בנאום המדובר הזכירה בגאווה את היותה חלק ממפלגת הליכוד שבשלטון. כנציגת מפלגת השלטון בכנסת, היא אחראית באופן ישיר על עוולות שמתרחשים בישראל, בין אם זה הכיבוש, המדיניות נגד פליטים, העוני ומצוקת הדיור, ואפילו המשכה של הגזענות והאפליה נגד מזרחים.

עמדתו של בלולו, שיוצאת להגן על מירי רגב בשם הדיכוי ההיסטורי של המזרחים, מתעלמת מכך שבחירתה של רגב לתמוך בעוולות המוזכרים לעיל היא בחירה של אדם בוגר ומודע. מדוע ראויה רגב להגנתו של בלולו בשם המאבק נגד גזענות אנטי-מזרחית, שהוא מאבק ראוי וחשוב? היה מצופה מאדם שמרים את דגל המאבק המזרחי לצאת נגד דמות ציבורית מזרחית כמירי רגב, שהתבטאותיה הגזעניות ידועות לכל, ושההסתה שהיא שותפה לה מביאה לאלימות נגד פלסטינים ופליטים. במקום לחפש את מעשיה הטובים של חברת הכנסת רגב, ראוי היה שמי שפועל נגד גזענות אנטי מזרחית יצהיר שאין למזרחיות דבר וחצי דבר עם עמדות, התנהגות, ומעשים שפלים כשל אלו של חברת הכנסת מירי רגב, וזאת לצד גינוי עיקש של השימוש בכינויים גזענים ומיזוגנים.

דבריה ומעשיה של חברת הכנסת מירי רגב הם בושה למזרחיות. לו הייתי מזרחית, הייתי אומרת בראש חוצות שמירי רגב לא מייצגת אותי. היציאה של בלולו, ושל אחרים שמרימים את דגל המאבק המזרחי, להגנתה של מירי רגב רק בגלל ההשתייכות השבטית, היא תעודת עניות למאבק ראוי. ראוי הרבה יותר היה להתנער ממנה. אני כבר מזמן, מזמן התנערתי מהאשכנזים שמתיימרים לייצג אותי ולדבר בשמי ובשם משפחתי. אני מזמינה את הפעילים המזרחים לעשות זאת גם.

האם לא ניתן לבקר את ח"כ מירי רגב מבלי להיות מואשם בגזענות?


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות