13:00
בואו נדבר במספרים. בנימין נתניהו ניהל בהצלחה את הממשלה היוצאת ושמר על יציבות הקואליציה קרוב לארבע שנים, וכל זאת בראש סיעה של 27 ח"כים, שאפילו לא היתה הגדולה בסיעות הכנסת. קודמו, אהוד אולמרט, הנהיג את ממשלתו ביד איתנה ובתקופה רצופת משברים, כשמפלגת השלטון מנתה 29 ח"כים. המסקנה ברורה: אפילו לפי הסקרים הגרועים ביותר, המעניקים לליכוד ביתנו 33-34 מנדטים בכנסת הבאה, וגם אם יאבד מנדט או שניים נוספים, נתניהו ישפר את מצבו ויגדיל את "גרעין השליטה" שלו.
הסקרים מנבאים, שהסיעה המאוחדת של נתניהו ואביגדור ליברמן תיחלש בהשוואה לכנסת הנוכחית, שבה פעלו הליכוד וישראל ביתנו כסיעות נפרדות. הידלדלות המנדטים מדאיגה את הפוליטיקאים של הליכוד, שכבר מחפשים אשמים בהתנהלות המקרטעת של הקמפיין. אבל אין לה משמעות. הכיסאות הזולגים מנתניהו לנפתלי בנט וש"ס נשארים במתחם המבוצר של גוש הימין ואינם מסכנים את המשך שלטונו.
אחרי הבחירות יצטרך נתניהו לבחור בין שלוש קואליציות אפשריות: "ימין נטו", עם הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה; "ימין עם קצפת", עם אותם חברים וקישוט מהמרכז, בדמות יש עתיד או התנועה; או "ימין מרכז", עם ש"ס, יהדות התורה, העבודה ויש עתיד, כשבנט ואולי גם ציפי לבני בחוץ. מובן שאפשר לחשוב על עוד צירופים. נתניהו יוכל, אם כן, לתמרן כאוות נפשו, ובחירתו תלויה במחיר שיידרש לשלם, ואולי גם בלחץ בינלאומי להרכבת ממשלה פחות קיצונית.
מקורבי ראש הממשלה אומרים, שהמועמד הראשון להצטרפות לקואליציה יהיה יאיר לפיד, שנראה כשותף נוח. הם מניחים כנראה, שהטירון הפוליטי יחתום על כל דבר, ובלבד שיקבל וולוו ומאבטחים. לפיד חושש להיראות כמסיכה דקה של הליכוד ומאיים עכשיו שילך לאופוזיציה, אם "דרישותינו לא ייענו". נתניהו נערך לזה ומבטיח לטפל במצוקת הדיור וב"שוויון בנטל הגיוס והעבודה", שתיים מהדרישות המרכזיות של יש עתיד.
נתניהו, כדרכו, סולד מסיכונים ומציג את עצמו כשמרן. סיסמת הקמפיין שלו, "ראש ממשלה חזק", פונה לאנשים המרוצים מהמצב ואינם רוצים שינוי. דף הפייסבוק, שדרכו נתניהו מתקשר עם הציבור, מבליט תמונות של מטוסי קרב, נשים בסרבלי טיסה ושלו עצמו מוקף בקצינים. נתניהו פונה למכנה המשותף של המרכז היהודי בישראל, האהדה לצה"ל והערצת לוחמים וטייסי קרב. כמוהו עושים גם בנט, לפיד, לבני ושלי יחימוביץ'. כולם רוצים מקום בנגמ"ש, או בקוקפיט. המיליטריזם מבדל את "המרכז" מ"השמאל והערבים" המתנגדים למלחמות, וזה המסר החשוב של מערכת הבחירות הנוכחית.
ראש הממשלה רוכב לקלפי על הגל המיליטריסטי. לדבריו, משימתו הראשונה אחרי הבחירות תהיה "לעצור את תוכנית הגרעין של איראן", והוא מבטיח "לבנות את הכושר ההתקפי וההגנתי של צה"ל" ולכסות את ישראל במערכות הגנה מטילים. היעדים האלה עומדים בסתירה למשימתו השנייה, קיצוץ גדול בתקציב המדינה. קשה מאוד לקצץ בתקציב בלי לגעת בסעיף הביטחון, שתפח לשיאו בקדנציה הנוכחית. קשה לא פחות להעתיר כספים על הצבא בלי להעמיק את הגירעון. פשרה אפשרית תהיה חיזוק חיל האוויר, המככב עכשיו בקמפיין נתניהו, והחלשת זרוע היבשה, בנימוק שמדינות ערב טרודות בבעיות פנים וסכנת המלחמה הקרקעית דעכה.
נתניהו יידרש לתמרן בין דרישות השדולה הצבאית לתביעות "החברתיות" של שותפיו לקואליציה. הסקרים מדברים לטובתו: מפלגת השלטון תתחזק, והפיצול בין המפלגות האחרות יעניק לו חופש לשחק ביניהן. מה עוד הוא יכול כבר לבקש.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
