20:48
ההפתעה הכי בולטת במוצאי יום הבחירות היתה בגילוי שליונית לוי יש חוש הומור מהמם. בין ספירת הקולות להעברת החדשות ל"ארץ נהדרת", היא התפוצצה מצחוק. והיה לה על מה. גם כשביבי, שהוכה שוק על ירך, שיבח ב"נאום הניצחון" שלו את הדמוקרטיה במלים החמות "תודה על שנתתם לי בפעם השלישית את הזכות להנהיג את ישראל", וגם כשהכריז שיקים ממשלה רחבה. וזאת על פי העקרונות: ביטחון ישראל, סיכול התגרענות איראן, מדיניות החותרת לשלום אמת, הורדת מחירי הדירות, שוויון בנטל וכיו"ב.
פניהם הנפולות של אנשי הליכוד שידרו אכזבה. אחד מהם שאל את שמיר הבן, אם המונח "מלאך חבלה" שאביו הדביק בשעתו לביבי תקף גם עכשיו. הוא לא הגיב. גם פניו של ליברמן היו נפולות בנאום הברכה שקרא בחגיגת הניצחון. הוא יודע שביבי יודע שהוא יודע שבלי ליברמן שווה הליכוד 20 מנדטים. מן הסתם השאלה הראשונה שביבי שואל את עצמו היא למה הייתי צריך את התלות הזאת? מי שהרוויח ממנה הוא ליברמן, היודע שאם יחליט לפרוש מהאיחוד, ישאיר את הליכוד בלי רוב ועם הסכנה שהנשיא לא יזמין אותו להרכיב את הממשלה.
בהכירי את מה שחושב שמעון פרס על תפקודו של נתניהו, הוא יקפיד על חודו של קול לפני שיטיל את הרכבת הממשלה עליו. הוא מכיר את השטיקים של הפוליטיקאים שלנו הנאבקים להישאר בשלטון. אין זה מקרה שביבי רקח את תרגיל ליברמן, או נאחז באופן פתטי בדש מעילו של כחלון, ואפילו נתן לו תפקיד-דמה של הורדת מחירי הדיור למעמד הבינוני.
ככה זה כשביבי בפאניקה. ונניח שינסה להתחיל בתהליך מדיני, גם למראית עין וגם כדי לפייס את אובמה. הליכוד בלי מרידור ועם הפייגלינים יכבול ממילא את ידיו. ואם בנט יהיה גם הוא בקואליציה וימשיך לחייך ולכבוש את לב הנשים, ידיו של ביבי יהיו כבולות.
ביבי נשאר לכאורה בשלטון, אך היכולת שלו לנהל מדינה נפגעה, יכולת המשילות שלו חטפה מכה. אין לו אפשרות להציג שום הישג במישור המדיני והחברתי. תחת שלטונו, היתה ישראל לאסקופה נדרסת אפילו בעיני מדינות שתמכו בה מאז הקמתה והצדיקו אותה ברוב מלחמותיה. ליברמן מחזיק את ביבי קצר מאוד. לא יהיה לביבי המובס גרעין של שליטה איתנה.
ההישג המהמם של לפיד נובע מכך שהמצביעים רצו משהו טרי על מדפי הפוליטיקה. אפשר שיש להם עתיד. אך לא השנה ולא בבית ספרנו. אי אפשר להציב בראשות המדינה חומר אנושי גולמי, יהיה טוב ככל שיהיה. איך אומרת האשה שרוצה להיפטר מהמחזר שלה? אתה טוב מדי בשבילי. במדינה עדיין שולט המאצ'ו על כל צורותיו הפוליטיות, והשמאל נותר כה לא פופולרי, ששלי יחימוביץ' עשתה ככל יכולתה לא להופיע כמי שמוכנה לדבר על שטחים ועל שלום.
החידה היותר גדולה היא מה גרם לביבי להקדים את הבחירות. האם חש שהליכוד מיימין מדי או רצה לפתוח דף חדש עם אמריקה? הניחוש המקובל הוא שרצה לחסוך את בעיות תקציב המדינה כשהוא בעמדה טובה. טעות דומה עשה יצחק רבין בדצמבר 1976, כשפיטר שני שרים מהמפד"ל על שהצטרפו להצבעת אי-אמון נגד הממשלה (מפני שאיפשרה למטוסי אף 15 שהגיעו מארה"ב לחנות בערב שבת). הקדמת הבחירות אז הביאה לנפילת הממשלה ולהולדתו של המונח ההיסטורי "רבותי, מהפך" - עליית בגין לשלטון והשלום עם מצרים.
המהלך של ביבי, כדברי ארלקינו, מצד אחד מוזר ומצד שני מוזר מאוד. אך עצתנו בעת הזאת: היכונו לבחירות חדשות.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
