רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך באמת הצביעו האזרחים

שמעון אוחיון מישראל ביתנו, מקום 31 בליכוד-ביתנו, וד"ר רונן הופמן, מקום 19 ביש עתיד, חייבים את מקומם בכנסת הבאה ליוחנן בדר ולאברהם עופר המנוחים, ח"כים מטעם גח"ל והמערך, שיזמו בכנסת השביעית את החוק הקובע את אופן חלוקת עודפי הקולות בבחירות. עד אז חולקו המנדטים הנותרים למפלגות בעלות העודף הגדול ביותר, בלי קשר לגודלן. חוק בדר-עופר שינה את השיטה והעניק יתרון למפלגות הגדולות ובפרט לאלה החותמות על הסכמי עודפים.

בבחירות האחרונות, לאחר ניכוי 40 אלף הקולות הפסולים ו-270 אלף הקולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, נקבע כי הרף למנדט אחד עומד על 29,365 קולות (מספר הקולות הכשרים לחלק ב-120). למעשה, על פי המפתח הזה, הליכוד-ביתנו קיבלה רק 30.1 מנדטים, ויש עתיד 18.5. לעומת זאת, רע"מ-תע"ל קיבלה 4.7 וקדימה 2.7 מנדטים. אילו היו ממשיכים לחלק את העודפים למי שהיה הכי קרוב למנדט נוסף ומבטלים את הסכמי העודפים - אוחיון והופמן היו נותרים מחוץ לכנסת ובמקומם היו נכנסים טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל ויוחנן פלסנר מקדימה.

אבל כאן נכנס לתמונה חוק בדר-עופר והסכמי העודפים בין המפלגות. החישוב המסובך שעומד בבסיס החוק, מאפשר לצמד מפלגות או למפלגה בודדת שקיבלו את המספר הגדול ביותר של קולות, לזכות במנדט נוסף. ניתן אף לקבל בדרך הזאת יותר ממנדט אחד. בבחירות האחרונות, למשל, ההסכם בין הליכוד-ביתנו והבית היהודי הוסיף לכל אחת מהן מנדט, וכך גם ההסכם בין יש עתיד לעבודה. שלוש המרוויחות האחרות היו מרצ, שחתמה על הסכם עם התנועה, יהדות התורה, שחתמה עם ש"ס, וחד"ש, שחתמה עם בל"ד.

בעזרת חוק בדר-עופר, 28,536 קולות העניקו לליכוד-ביתנו מנדט. ליש עתיד זה עלה קצת יותר 28,593 - למנדט אחד. לעומת זאת, קדימה שילמה 39,743 קולות על כל מנדט ורע"מ-תע"ל 34,590 קולות. מה היה קורה אילו היו מעניקים את המנדטים הנותרים לבעלי העודפים הגדולים ביותר? יש עתיד היתה משלמת 30,182 קולות למנדט, הליכוד-ביתנו 29,487, רע"מ-תע"ל 27,672 וקדימה 26,495 קולות. השורה התחתונה ברורה: קול למפלגה גדולה, בוודאי לאחת עם הסכם עודפים טוב, שווה יותר מקול למפלגה קטנה.

על פניו, חלוקת המנדטים בלי החוק וההסכמים נראית מאוזנת והוגנת יותר. אז למה לא בעצם? כי זה לא כדאי למפלגות הגדולות והן אלה שמחליטות. בלי תמיכה שלהן קשה לשנות את החוק שמעוות את תוצאות הבחירות לטובתן. ואולי בכל זאת יש בכנסת הבאה סיכוי לתקן את המעוות. בניגוד לעבר, הפעם אין שתי מפלגות גדולות עם "גוש חוסם". לליכוד, אם מפרידים את ישראל ביתנו, יש רק 20 מנדטים, ליש עתיד 19 ואת כל השאר המפלגות ניתן להגדיר בינוניות וקטנות. אז הנה, אולי נוצרה הזדמנות היסטורית לכל מי שמדבר על פוליטיקה חדשה - אפשר להתחיל בביטול חוק בדר-עופר.
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות