תל אביב
22°-12°
- קצרין 17°- 9°
- צפת 15°- 9°
- טבריה 23°-12°
- חיפה 22°-14°
- אריאל 16°-11°
- ירושלים 15°-11°
- באר שבע 22°-12°
- מצפה רמון 16°-11°
- ים המלח 24°-16°
- אילת 24°-16°
- לדף מזג אויר
22:11
ההישג הדל של מפלגת העבודה בבחירות, הוא בהחלט כישלון אישי של שלי יחימוביץ'. יו"ר מפלגת העבודה לא הצליחה לשמר את ההתלהבות והרעננות שליוו את בחירתה לראשות המפלגה, לא השכילה לתרגם את המצוקה הכלכלית האמיתית המונחת כמאכלת על צווארם של רוב אזרחי ישראל להצבעה בעדה, נושאת הדגל החברתי-הכלכלי, ולא הצליחה לנצל לטובתה את אווירת האנטי-ביבי שאישררו הבחירות האחרונות. לא הצליחה - משמע נכשלה. האם זה אומר שעכשיו היא צריכה ללכת הביתה? בהחלט לא.
קמפיין הבחירות של יחימוביץ' סבל מכל טעות אפשרית - זיגזוג, יהירות, ריכוזיות יתר, עמימות והקרבת השמאלנים על מזבח מצביעי המרכז, שבהעדר אידיאולוגיה ברורה העדיפו את העיתונאי היפה עם המגבת התלויה ברישול על הכתף.
יחימוביץ' ניסתה להיות יאיר לפיד - טקטית, ממלכתית, מחושבת, עמומה - וקיבלה כתף קרה. בוחריה הפוטנציאליים לא רצו לראות אותה מסדרת קופסאות אוכל קפוא לילדיה. הם רצו לראות אותה נאבקת, באותה דרך בלתי מתפשרת שאיפיינה אותה כעיתונאית, נגד בעלי ההון והשחיתות - גם זו של המגזר הציבורי - נגד המשך הכיבוש וטיפוח ההתנחלויות, ובעד שוויון למיעוטים ולחלשים.
ייתכן שחוסר הביטחון שלה במהותה - לוחמת חברתית ושמאלנית מובהקת בהשקפתה המדינית, עם משנה אידיאולוגית סדורה ומובחנת, גרר אותה לתחרות בשדות לא לה: השתתפות באולימפיאדת המאמי הלאומי שמצטלם עם ילדיו וכלביו. במקום להבליט את רשימתה הצעירה, היונית והפמיניסטית, היא הסתכסכה עם עמיר פרץ, סנדקה במפלגת העבודה ואחד מסמליה, והצטלמה על אופניים בשוק הכרמל כשפעילים בוזקים קונפטי על ראשה. בסופו של דבר השמאלנים הלכו לזהבה, וחובבי הבידור - ליאיר. כי כמו שאהוד ברק לא היה סחבק, כך שלי היא לא מאמי.
כל אלו אינם מבטלים את העובדה שיחימוביץ' היא מנהיגה ראויה, נציגה אמיתית וכמעט יחידה של מעמד הביניים (האמיתי, לא זה שנוסע בג'יפ ומבלה ב"גנקי") בשורה הראשונה הראשונה והמשפיעה של נבחרי הציבור. כל אלו אינם מוחים את עקרונותיה המוצקים, גם אם הם שנויים במחלוקת, וזאת בניגוד לקונסטרוקציות החלולות שיישבו בממשלה הבאה ויכריעו על עתידנו. כל אלו אינם מבטלים את עבודת השיקום המופלאה שביצעה בדינוזאור המחרחר שהיתה מפלגת העבודה עם היבחרה. כל אלו אינם מבטלים את חשיבות הדיון הכלכלי-החברתי שהיא מבקשת לנהל, ושהיא עוסקת בו בעקביות כבר שנים, הגם שהוא חסר מאוד ובעייתי (ע"ע התוכנית הכלכלית שהציגה, על חוריה המרובים). כל אלו אינם משנים את העובדה כי השדה הפוליטי משווע לאנשים כמו יחימוביץ' - למרות אישיותה הלא פשוטה - ולא לכוכבי קולנוע, גיבוריו של טרנד מבולבל, שבעצם לא אומרים דבר.
שלשום נמנעו חברי הכנסת הנבחרים של מפלגת העבודה מלשלוף את הסכינים, ובתום "דיון מנומס" אישרו את החלטתה שלא להצטרף לממשלת נתניהו. מי שמכיר את ההיסטוריה של העבודה ואת הזיכרון הקצר להחריד והאכזרי של הבוחר הישראלי, יודע כי מדובר בתעודת ביטוח רופפת ביותר. בהעדר תרבות פוליטית, הגיליוטינה היא המכשיר הציבורי היחיד בישראל שעובד ביעילות. עכשיו שלי היא סתם אשה רעה. כמה גדול וטיפשי הפיתוי לערוף את ראשה.