14:10
איך זכה האיש החדש במנדטים רבים כל כך. רבים הניתוחים, אך יש ביניהם מכנה משותף: המועמד הצליח לפצח את "צופן הישראליות". על תגלית כה מהפכנית, שאינה נופלת מתגלית הגנום האנושי, מקבלים פרס נובל. אך בעוד המגלה עצמו נחשף, תגליתו נותרה עלומה: מהי "הישראליות" הזאת. כתבנו לענייני מדע היה צריך לפענח אותה. טור זה ממלא את מקומו.
"הישראליות", כמו כל לאומיות, זקוקה לנציג אותנטי, המקפל באישיותו את תכונותיה הטובות; היא זקוקה ל"ישראלי היפה", שיפה הוא חייב להיות. ולמכוערים שבינינו אל תהי תקווה.
והיא זקוקה לסלבריטאי-על, שהוא כמו בן משפחה, שעות ארוכות בילינו אתו בבית. עשרות שנים כתב ודיבר, ומעולם לא הרגיז; כפרה עליו.
את דעיכתו של הכוכב ההולך ואת דריכתו של הכוכב הבא צריך לייחס לנקמת הטלוויזיה: המסך החצוי בליל הניצחון רק הבליט את הדמיון בין השניים. אלא שהקוסם החדש צעיר יותר ורענן יותר ומזיע פחות, וחילוף החומרים מחייב חילוף משמרות.
"הישראליות" אוהבת שירה בציבור: מרגישים ומתרגשים ביחד, משתפכים בקול אחד, עורגים בצוותא על ימים שלא היו כי יבואו, ונמנעים משירת יחיד, שעלולה להסגיר זיופים. מתרוננים ורוקדים על שולחנות, גם לידוענים-מצליחנים מגיע לשכוח בלילה את דאגות היום. ומיהו הדי-ג'יי הערב, אם לא - הו-הא - שר החינוך הבא, ואולי ראש הממשלה.
שירו, שירו לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה, הכי בעולם: הכי מוסרי, הכי סולידרי, הכי שוחר שלום וצדק, הכי חכם ונבון. וכל תינוק נולד כאן עם כפית גניוס יהודי בפה.
ואם ייסדק הביטחון העצמי לרגע, או אז יקום "הישראלי היפה" ויטייח אותו, כי זה ייעודו בחייו ובחיינו: תמיד לעודד ולנחם, לעולם לא לזעום ולקטרג. וכאשר תסלוד "הישראליות" מבבואתה, לפעמים, מיד תיכרך אחרי מי שמוכן להחליף לה את המראָה או את המים.
את החסר בזהותה, תמלא "הישראליות" הפגומה בקורטוב של יהדות, בקצת יידישקייט: לא על הקריוקי לבדו יחיה היהודי-ילידי, גם "חוכמת ישראל" דרושה לו כמזון רוחני בעיבוד ים תיכוני. דרשותיו של "הישראלי היפה" על פרשת השבוע ממלאות אולמות, ותיקון ליל שבועות, בהשתתפותו, נותן תוקף לגיורי-גורן - להנאה ולא לחומרה. וכך היתה רות לאם האומה, דווקא המואביה.
מנוי וגמור עם הציבור החילוני המחזר בתשובה: גם לו יהיה ארון ספרים יהודי משלו; את הארון הוא כבר הספיק לקנות. ולא יקרה שום אסון, אם בהזדמנות יניח תפילין, לשם הזדהות עם האחים הציונים-דתיים-לאומיים, לאו דווקא כטוטפות אלא ככותפות שמשוות נטל.
"הישראליות" - וזאת מעלתה העיקרית - אינה מחייבת להחליט כעת. יש זמן, ויש "בעיות פנים" לרוב, שאותן צריך לפתור תחילה. היא מנדנדת אותנו בערסל - שמאלה ובעיקר ימינה - כמה נעים, נים ולא נים, להצביע בעדה. ואם שוב נתאכזב, לא נורא: "ישראלי יפה" נוסף יפציע לשחר חדש, ויגיד כקודמו כל מה שמשתוקקים כאן לשמוע. ושוב תיפול "המחאה החברתית" כפרי רקוב בחלקתו של ניאו-ליברל.
הטור עשה את שלו, ניסה לשרטט כמה נקודות לדיוקנה של "הישראליות". עכשיו קחו נייר ועיפרון ומתחו קו ביניהן. דווחו לנו מה קיבלתם, ואם לא יצאה לכם קריקטורה. בעיפרון ולא בעט, כדי שתוכלו למחוק.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
