טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנו לנשק להגיע לחיזבאללה

תגובות

מטוסי חיל האוויר - לפי מקורות זרים - תקפו והשמידו שיירת רכב שנועדה להעביר (שוב, על פי אותם פרסומים) חימוש מודרני מסוריה לחיזבאללה בלבנון. אם אכן אלה העובדות, כי אז נפלה החלטה בישראל, המבוססת על הדיסקט הישן; על דיסקט הרואה בסוריה של בשאר אסד אי של יציבות, ואילו לבנון של החיזבאללה היא האויב שעמו תידרש ישראל להתמודד שוב בעתיד הלא רחוק.

להלן כמה עובדות שיש להביא בחשבון:

חלפו כבר כשבע שנים מאז מלחמת לבנון השנייה. הגבול הלבנוני הוא אחד השקטים והיציבים שבגבולותינו. כל זאת למרות דברי הארס שמשמיע מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, על ישראל ועל הרצון להשמידה. אפקט ההרתעה שנוצר במלחמה עומד בעינו עדיין. הרתעה זו אף התעצמה דווקא בשנים האחרונות, מאז נהפך ארגון החיזבאללה לשותף פעיל בניהול המדינה הלבנונית, והוא נשמר היטב מלהטיל את המדינה שוב אל התוהו ובוהו של מלחמה.

דווקא המדינה הלבנונית, שידעה מלחמת אזרחים אכזרית וממושכת, היא היום אי של יציבות ורוגע בעולם הערבי שמסביב. לכל הגורמים הפוליטיים בביירות מטרה ברורה: הם חותרים לקיים את הרגיעה, לשמור על האיזון העדין שבין העדות השונות, לשקם את המדינה ולא לחזור למלחמה.

עוד כתבות בנושא

המשטר החזק והיציב של משפחת אסד, אשר שלט בדמשק, משטר שהכרנו היטב וסמכנו על נחישותו לקיים את הסכם הפרדת הכוחות שנחתם בשנת 1974, משטר זה נעלם ואיננו. אין זה חשוב היום אם הנשיא אסד ייעלם בשבועות הקרובים או בתוך כמה חודשים, או בשנה הבאה - סוריה נמצאת כבר היום במצב של אנדרלמוסיה שלטונית, וצפויה לעבור תקופה ארוכה עד שייכונו שם שוב יציבות ורגיעה.

הגורמים הפוליטיים שיישבו מעבר לגבול בסוריה יהיו לא פחות עוינים כלפי ישראל מהחיזבאללה הלבנוני, ושם לא תהיה שליטה מרכזית במאגרי הנשק שייפלו בידיהם.

כל עוד אין פתרון מדיני שיבטיח משטר יציב בסוריה, כל עוד אין לישראל דרך להעביר את השליטה על כל האמל"ח המודרני והבלתי קונוונציונלי המצוי היום בסוריה לידיים אחראיות - התשובה ברורה. יש לנו רק שתי אפשרויות לבחור ביניהן: או שהחימוש יישאר על אדמת סוריה וייפול בידי המיליציות שם, שכולן אינן נמנות עם חובבי ציון, מיליציות שיישבו בגולן מעבר לקווים של היום; או שניתן לשיירות לעבור ללבנון, ניתן לבשאר אסד לממש את תוכניתו - לסלק את הנשק מתחומי סוריה, ובלבד שלא ייפול בידי כוחות המורדים שמולו.

המסקנה שלי ברורה: מסיבות שונות לחלוטין, האינטרסים של ישראל ושל בשאר אסד זהים. עלינו לברך על שיירות הנשק היוצאות ללבנון ולתת להן לעבור בבטחה. זהו הדיסקט החדש. הוא רחוק מלהיות אידיאלי, אולם הוא עדיף בלא ספק על האלטרנטיבה.

אלוף בדימוס גזית היה ראש אמ"ן


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות