14:06
הביקור הקרב של נשיא ארצות הברית בישראל הוא קריטי הרבה מעבר לשאלת היחסים האישיים בין ברק אובמה לבנימין נתניהו, שכן צפונה בו הזדמנות לתפנית לטובה בעתיד המדיני והביטחוני של מדינת ישראל, תפנית הדרושה בדחיפות.
למרות עוצמתה של ישראל ומצבה הביטחוני הנוכחי, הטוב יחסית, עתיד ביטחונה הלאומי אינו ורוד. העימות הערבי-הישראלי הוא רב שכבתי, החל בנושא הפלסטיני וכלה בהתנגדות לעצם קיומה של ישראל; העוצמה העולמית של גורמי האיסלאם צפויה לגדול; המעמד הגיאו-אסטרטגי של ארצות הברית באזור ייפגע, ומעורבותה תקטן; יכולת הקטל של אויבי ישראל תגדל; הממשל העולמי יתחזק בשל בעיות של כלל האנושות, והוא עשוי לכפות הסדר שיהיה לרעת ישראל. לכך יש להוסיף הפתעות אפשריות כגון התקפה בנשק לא קונוונציונלי, חזית תוקפנית מאוחדת צפונית-מזרחית-דרומית, פסיקה אנטי-ישראלית בבית המשפט הבינלאומי בהאג, וירידה חדה בתמיכת ארצות הברית.
אין ספק שביכולתה של ישראל לשרוד, גם לנוכח תוקפנות מסלימה, אך מחיר הדמים עלול להיות כבד. לכן, חובה לפתח מדינאות יצירתית, שיש בה כדי להסיט תהליכים היסטוריים לכיוון הרצוי. ביקורו של הנשיא האמריקאי הוא הזדמנות לכך.
מדינאות איכותית מחייבת שילוב בין ערכים למציאות. בראייה יהודית-ציונית ערכית מופשטת, זכותו של העם היהודי לארץ המובטחת עומדת בעינה, תוך התייחסות לזכויות הפלסטינים. אבל מבחינה פוליטית ריאלית, אין שום אפשרות להחזיק במרבית הגדה המערבית ולשלוט בלעדית על ירושלים רבתי לאורך זמן, בלי לסכן את שגשוגה של מדינת ישראל. הרעיונות המניחים שהפלסטינים "יתרגלו" לשליטה הישראלית, או שניתן לפתור את הבעיה הפלסטינית במסגרת של מדינת ירדן, הם בגדר הזיות מסוכנות, חסרות בסיס במציאות.
הקמת מדינה פלסטינית על פי ההצעה של אהוד אולמרט בזמנו טובה אמנם למעמדה המדיני של ישראל, אך כרוכה בסכנות ביטחוניות, שכן רבה ההסתברות לחוסר יציבות של מדינה פלסטינית ולאי-קיום של הסכמי השלום בשעה שמשתולל הסכסוך הערבי-מוסלמי-ישראלי-יהודי. ודאי שאין בסיס לתקווה שהקמת מדינה פלסטינית תרגיע מכוח עצמה את הסכסוך בכללותו. לכן ישראל עומדת לפני דילמה קשה בין שתי חלופות גרועות: לנסות למנוע פתרון של שתי מדינות לשני העמים, או להתקדם להסכם על הקמת מדינה פלסטינית והסדרי ביטחון, אף על פי שאין לסמוך עליהם.
אפשר, עם זאת, לעצב חלופה שלישית, עדיפה בהרבה, והיא: לשלב הסכם עם הפלסטינים בהסדר מזרח תיכוני מקיף, באופן שעשוי לשפר את העתיד המדיני-הביטחוני של ישראל. על ישראל להציע הסכם על פי המתווה שהציג אהוד ברק בקמפ דייוויד בשנת 2000, פחות או יותר, כולל התאמות.
יש להתנות הקמה של מדינה פלסטינית בצעדים מדיניים וביטחוניים, אזוריים ועולמיים, שיבטיחו את ביטחון ישראל לטווח הארוך. אלה יכללו בין היתר מניעת יכולת גרעינית מאיראן, שיתוף פעולה מחודש עם טורקיה, שלום "חם" עם מצרים, יחסים מלאים עם מרבית מדינות ערב והאיסלאם, הצטרפות ישראל לברית נאט"ו, והבטחת היכולת הצבאית של ישראל.
הואיל ונשיא ארה"ב ממוקד בסוגיה הפלסטינית, על ראש הממשלה להתייחס לסוגיה מאותה נקודת מבט התחלתית. עם זאת, עליו להציג לאובמה את הצפי לחוסר יציבות מסוכן של מדינה פלסטינית בהעדר הסדר מקיף. עליו להציע, בקווים עקרוניים, תוכנית המשלבת באופן הדוק הקמת מדינה פלסטינית עם הסכמים שירגיעו את עיקר הסכסוך. שום "כימיה" בין-אישית אינה יכולה לשמש תחליף לעמדה מדינית ראויה שיציג נתניהו. האתגר הקריטי בביקור הוא להגיע להסכמה על העיקרון של קישור מחייב והדוק בין הקמת מדינה פלסטינית לבין הרגעת הסכסוך הכולל. תפישה זו, אם תוצג לאובמה בצורה מנותחת לעומק, עשויה להתקבל על דעתו כמובילה להישג היסטורי שלו ושל ישראל.
שתי בעיות עשויות לערער את ההיתכנות של הגישה המוצעת הזאת. הראשונה טמונה בפוליטיקה הפנים-ישראלית. אולם על פי משאלי דעת הקהל, רוב הציבור יתמוך בתוכנית. גם ניתן להרכיב קואליציה תומכת בכנסת הנוכחית, או לערוך בחירות חדשות, ואולי משאל עם.
הבעיה הקשה באמת נובעת מחוסר היציבות הנוכחי של המזרח התיכון ומהספק עד כמה ניתן להתקדם בו להרגעת הסכסוך. כאן אני נזקק למושג חדש שמציג נאסים ניקולאס טאלב בספרו מ-2012, "Antifragile: Things That Gain From Disorder". המושג אנטי-שברירי אינו מתייחס ליכולת לעמוד במשברים, אלא לכושר לנצל אותם לצורך הישגים.
המושג הזה חל על ההתפתחויות במזרח התיכון, המערערות עמדות ומשטרים נוקשים, ובכך עשויות ליצור הזדמנויות לשינוי לטובה בסכסוך. המצב בסוריה, למשל, מאפשר לדחות לעתיד הרחוק את סוגיית רמת הגולן; ויש מנהיגים שירצו להשתמש בהישג של הקמת מדינה פלסטינית כדי לחזק את מעמדם. אבל כל זה מותנה בעיצוב, הצגה ומימוש בשלבים של תוכנית מדינית, שתשמש "זרע" למצב טוב יותר, גם אם ינבוט באטיות.
קידום של מדיניות רבתי כמו זו המוצעת כאן אינו קל. אך זו הדרך היחידה לייצוב מעמדה של מדינת ישראל במזרח התיכון ולשריון ביטחונה הלאומי לטווח הארוך. הסכמה עליה עם נשיא ארצות הברית היא המשימה הישראלית הקריטית בביקור של אובמה. ההצלחה או הכישלון תלויים בעיקר בראש הממשלה.
הוספת תגובה
-
- 2minus
- 3plus
-
- 2minus
- 0plus
-
- 1minus
- 0plus
-
- 3minus
- 1plus
- 0minus
- 0plus
- 2minus
- 1plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
