המכניזם הוא כזה: שרה נתניהו לובשת שמלה מהממת בחוסר התאמתה לגופה ולמעמד, ומיד יורים תותחי הפמיניזם האוטומטיים טענות על כך שאין לדון בגופה של אשה, ולשפוט את מלבושיה בחזירות שוביניסטית. חברת יס מעלה פרסומת היתולית שבה ג'וליה לואי דרייפוס צוחקת על אשה שמנה, ומיד זועקים גופים שונים כמו נעמת, עמותת ידיד ונחמן שי על פגיעה ב"אנשים מאותגרים משקלית", וכמובן - "פגיעה בכבוד האשה". רשות המסים מעלה קמפיין בעד גביית "הון שחור", ומיד קמה זעקה על השימוש בתואר הנורא: "שחורים".

זוהי צדקנות, ותוצאתה היא עיסוק בטפל, תוך הכחדת העניין המהותי, שלמעשה מבטיח את המשך חיי הרעה החולה (שוביניזם, אפליה בשל מראה, גזענות). על תמונתה של הגברת הראשונה בשמלת התחרה עטו כל כתבי, יועצי, דוברי, ורכילאי הארץ - כולל אותן פמיניסטיות ששעתיים אחר כך גידפו בפייסבוק את העיסוק הנקלה בגוף האשה.

למה באמת משכה השמלה של שרה את תשומת הלב? משום שהיא חשפה לא רק את גופה, אלא גם את חוסר מודעותה המטריד לגבי עצמה. על כן הדיון בה נדרש. לו קינג ביבי היה מתייצב להשבעתו בחליפת צייד פרפרים או במחלצות רקדן סטפס, היינו נדהמים באותה מידה, ודנים בכובד ראש משועשע בחוסר המודעות שמגלה נבחר הציבור ביחס להופעתו, וככל הנראה גם ביחס לעצמו. בדברי ימי הפובליציסטיקה נכתבו כבר כמה וכמה מלים על תספורת ההלוואה בריבית של ראש הממשלה, ועל כך שהיא מעידה על התכחשות מסוימת למציאות והסתרה מגושמת של מה שנתפש בעיניו כפגם. האם מישהו הואשם בעקבותיהן ב"שנאת גברים"?

הפרסומת של יס מעצבנת את מי שהיא מעצבנת לא בגלל הלעג על "מאותגרי המשקל". היא מעצבנת משום שהיא שומטת את הקרקע מתחת לשיח הפוליטקלי-קורקט, שרבים אוחזים בו כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמם, ושרבים מתפרנסים ממנו, בתמורה להנחלת תחושה זו באחרים. היא מציגה אשה גסת רוח וחסרת טקט הכלואה בטורט עצבני - עולבת בכל הנקרה בדרכה - ובכך נותנת פנים וקול מוגזמים ומעוותים למחשבות שעוברות בראשו של כל אחד מאתנו. היא דנה בבעיית ההשמנה הפושה בעולם המערבי בדרך שיש לדון בה: בישירות, אפילו אם בוטה, ובאמצעות הומור, אולי הכלי החשוב ביותר בגיבוש מודעות עצמית ומנגנון ביקורת.

הקמפיין של רשות המסים בעייתי בראש ובראשונה משום שהוא מטיל על אזרחי המדינה את העבודה שהרשות עצמה אמורה לעשות. הוא לא גזעני כמו מדיניות ממשלת ישראל, שנמנעת מגביית מסים ממגזרים שלמים, ובתמורה כמעט שלא עושה דבר לשילובם בחברה. העלמת המלה "שחור" לא מעלימה את הבעיה האמיתית, והיא שבתוך מדינת ישראל קיימים מגזרים שלא רואים את עצמם כחלק מהמדינה, לא נהנים מטובה ולא נושאים בנטל חובותיה. זו הבעיה שיש לדון בה.

דעתנות וביקורתיות מצוות בהפעלת רגש והיגיון. זוהי פעולה הפוכה בתכלית למכונה היורה באוטומט כדורי צקצוק ומחאה מוכנים מראש. רוצים לדבר על מעמד האשה? בואו נתקומם על העובדה השערורייתית שנשים משתכרות פחות מגברים. רוצים לטפל בבעיית הגזענות? בואו נילחם למען שוויון זכויות וחובות לכל המגזרים. רוצים לעסוק בבעיית דימוי הגוף? בואו נדון בתרבות הצריכה שמאביסה אותנו באוכל ובעוד דברים רבים שאנחנו לא צריכים, לרווחתם של בודדים.

הצדקנות והטהרנות אינן פותרות את הבעיה. הן רק מעלימות אותה מן העין, דוחקות אותה עוד ועוד אל שולי התודעה.