המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

אובמה לא ימנע את הגשם

באחת האפיזודות של סדרת הטלוויזיה "תרגיע" מספר הקומיקאי לארי דייוויד על חזאי של תחנת טלוויזיה בלוס אנג'לס, שהפחיד את הצופים כשאיים שביום ראשון צפוי גשם כבד. דייוויד חשב שלמעשה, הוא רצה להבטיח שמגרש הגולף במועדון המקומי יהיה פנוי באותו יום.

החשד שתחזיות בכלל - ותחזיות פוליטיות בפרט - נגועות בהטיה פוליטית ובשאיפה לקדם אג'נדות אישיות (גם כשמדובר בעורכי סקרים מקצועיים) גבר מאוד בתקופה האחרונה. יש כיום נטייה במערכות הפוליטיות והתקשורתיות להאשים פרשנים בהטיה כזאת, כאשר הם חוזים ניצחון לצד שעמדותיו מנוגדות לעמדת הדובר. כך האשימה התקשורת השמרנית, ובראשה רשת פוקס ניוז, את נאט סילבר, הפרשן הפוליטי של "ניו יורק טיימס", בתמיכה בדמוקרטים לאחר שהסקרים שלו חזו ניצחון ברור לברק אובמה בבחירות. ההתקפות העידו על "הטיית אישוש", שהלוקים בה נוטים לקלוט מידע בהתאם למשאלות הלב שלהם ולדחות תחזיות שמנוגדות להן.

הפרשנים השמרנים, שהיו בטוחים שמיט רומני ינצח, פשוט סירבו להאמין שסילבר נהג כאיש מקצוע אובייקטיבי המנסה להציג את המציאות כפי שהוא רואה אותה, בדומה לרופא שמודיע לחולה על מחלתו. לא נעים לשמוע, אבל זה המצב. ייתכן, אגב, שהטיית האישוש של הרבה פרשנים ישראלים מסבירה מדוע רובם לא חזו את הצלחתה של יש עתיד בבחירות לכנסת.

הרגשתי קצת כמו החזאי של דייוויד אחרי שהבית הלבן הודיע, שאובמה יבקר בישראל באביב. מיד לאחר ההודעה הוצפתי במיילים מידידים ומ"ידידים", שהזכירו לי שבחודשים האחרונים פירסמתי ב"הארץ" מאמרים שבהם טענתי שלוושינגטון מתחיל להימאס מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושאובמה ייתן לשני הצדדים להתבשל במיץ של עצמם, ולא יוציא בעבור מחנה השלום הישראלי את הערמונים מהאש באמצעות כפיית הסדר.

אתה חייב להודות שטעית, הכריז אחד הכותבים, שהרי עכשיו ברור שאובמה יבוא לישראל כדי ללחוץ על נתניהו להגיע להסכם שלום. כותב אחר טען שתחזיותי שיקפו את תמיכתי בנתניהו ובליכוד. על פי הגיונו, אם הייתי באמת מעוניין בהסדר ישראלי-פלסטיני, הייתי צריך לקבוע שאובמה יעשה את מה שהקורא קיווה שהוא יעשה.

הסופר סקוט פיצג'רלד אמר בזמנו, כי מידת האינטליגנציה של אדם נמדדת על ידי יכולתו להחזיק בשתי הערכות שאינן תואמות זו את זו, ולהמשיך לתפקד. כלומר, אני יכול לחשוב שלחץ אמריקאי על נתניהו לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל לכיוון של תמיכה בהסדר, הוא עניין רצוי (משאלת לב), ובו בזמן לטעון שזה לא יקרה (הערכת המציאות).

מבחינה זאת, תוכניתו של אובמה לבקר בישראל לא משנה את הערכתי הקודמת. הנשיא יגיע לישראל לא כדי לכפות על הממשלה החדשה הסדר מדיני, אלא בעיקר בגלל מחויבותו לתורמים ולתומכים יהודים במפלגתו, למעשה לרוב ציבור הבוחרים היהודי-אמריקאי שהצביע בשבילו ומשתוקק לראותו נואם בכנסת.

אובמה לא ביקר בישראל בתקופת כהונתו הראשונה, משום שהוא היה אז בעמדת חולשה פוליטית, בעוד שביבי היה מלך ישראל. כעת התהפכו היוצרות: אובמה ניצח בגדול וידידיו של נתניהו בוושינגטון ספגו מפלה אלקטורלית - תוצאות הבחירות בישראל החלישו את מעמדו של נתניהו וחיזקו את הפוליטיקאים הישראלים שלא קונים את האג'נדה הלאומנית-דתית שלו.

הזמן בהחלט בשל מבחינת אובמה לביקור בישראל ולניהול שיחות עם נתניהו (מינוס החיוך המעושה והיהירות), שיהיה חייב להביא בחשבון את עמדותיהם של יאיר לפיד וציפי לבני בעת הדיונים עם הנשיא האמריקאי. אובמה גם יוכל לנאום בכנסת בלי לחשוש שאחד מחבריה יקרא לעברו "חוסיין" (משמעת מפלגתית עובדת לפעמים).

למעשה, אין לו מה להפסיד מביקור כזה. אם ממשלת ישראל תביע נכונות חד-משמעית לפעול למימושה של תוכנית שתי המדינות - כולל הקפאת ההתנחלויות - והפלסטינים יקפצו על העגלה, אובמה יהיה מוכן להגיש עזרה דיפלומטית וללחוץ על הסעודים, הטורקים והמצרים לתמוך במהלך, ובסופו של דבר יציג זאת כהצלחה אמריקאית. אך אם, כצפוי, כל מה שישיג הביקור תהיה מהדורה נוספת של האוננות הדיפלומטית שמאפיינת את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, אובמה יביע את אכזבתו וימתח ביקורת על שני הצדדים - כולל על המשך הבנייה בהתנחלויות - ובמקביל יוכל להציג אליבי לפני האירופים והקהילה הבינלאומית: הנה, ניסיתי, לא הלך. יש לכם, בירושלים וברמאללה, את הטלפון של הבית הלבן. תנו צלצול כשיעלה בראשכם רעיון רציני.

בקיצור, האפריקאי-אמריקאי עשה את שלו. כעת הוא יכול לחזור לוושינגטון ולטפל בבעיות הבאמת-חשובות שמעסיקות את ארה"ב: המשבר הפיסקלי, האבטלה המתמשכת, מלחמת ההתשה בין הבית הלבן לרפובליקאים, מעמדה של אמריקה במזרח הרחוק, כולל היחסים עם סין, והסכנה של עימות צבאי בין סין ליפן.

מדובר ברשימה ארוכה מאוד. סוריה נמצאת קצת למטה, וההתנחלות ב-E1, או המאבקים בין פתח לחמאס, נמצאים בתחתיתה. אובמה לא ייצא לקרב דמים דיפלומטי עם נתניהו על הנושא כרגע. הוא ישמור על התחמושת הפוליטית שלו, כדי שיוכל לעשות בה שימוש במקרה של התמודדות עם ראש ממשלת ישראל בנושא האיראני.

אני יודע שידידי במחנה השלום הישראלי והאמריקאי יתאכזבו ויסרבו להאמין. גם לארי דייוויד סירב להאמין לחזאי בלוס אנג'לס, והחליט להזמין ליום ראשון מקום במגרש הגולף. ונחשו מה קרה? ירד גשם כבד.

הכותב הוא מנתח בכיר בחברת ייעוץ גיאו-אסטרטגית בוושינגטון




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 אכן כן. שיכתוב של הפסוק המפורסם של בן גוריון "לא חשוב מה שהגויים יאמרו. חשוב מה שהיהודים יעשו" ל: "לא חשוב מה יהיו תוצאות הבחירות בארץ הקודש. חשוב שנשיא אמריקאי יהיה מסוגל לנקום התערבות בוטה של מדינה זרה בבחירות שלו"  (לת) שיינלה משי זהב
  • 14:55
  • 20.02.13