מה בעייתי בנאום של רות קלדרון

נאומה של חברת הכנסת רות קלדרון לא ריגש אותי כפי שריגש רבים אחרים. כן, אני בעד קידום נשים. כן, אני דתייה לשעבר, ובעיני ההתנפלות על המגזר הדתי נובעת מבורות. אז למה כשהקשבתי לקלדרון נואמת התחלתי לנוע בכיסאי באי נוחות?

נאומה לא נישא בחלל ריק, אלא במרחב שבו מתחולל מאבק רעיוני דרמטי בין אופיה היהודי לאופיה הדמוקרטי של הזירה החוקית והפוליטית בישראל. המאבק הזה, שבא אל העולם ברגע שנהגה הרעיון של מדינה "יהודית ודמוקרטית", החריף מאוד בשלוש השנים האחרונות, שבהן רעיונות בדבר סיפוח השטחים, בניית בית מקדש, או הנהגת שבועת אמונים למדינה היהודית כתנאי לאזרחות, נהפכו ללגיטימיים בדיון הציבורי.

העמדה של "יש עתיד" בדיון נעה בין אמורפיות לאדישות, עם נטייה קיצונית ימינה. יאיר לפיד מוכן לתמוך בממשלה עם נפתלי בנט, האיש שמעוניין לספח את שטח C. כל בת-דעת מבינה שסיפוח שטח C פירושו סיפוח הגדה. לפיד לא תומך בסיפוח. הוא פשוט לא מתנגד. אין לו דעה בנוגע לסכסוך. ולכן קואליציה עם הימין של בנט היא רעיון סביר מבחינתו. לפיד מייצג את הרוב הישראלי-היהודי השקט, ואת התמיכה שרוב זה מעניק לימין הקיצוני, שמעוניין במדינה יהודית יותר משהוא מעוניין במדינה דמוקרטית.

">
">

מדוע גרם לי נאומה של קלדרון לקמט את מצחי? לא בגלל שהיהדות לא יפה. יש ביהדות חלקים יפים וחלקים אחרים שהם אכזריים באופן מעורר השתאות. אבל הנאום שלה היה חלק מאותה רוח אמורפית-אדישה המאפיינת את מפלגתה. הוא נישא בשדה קרב פוליטי הולך ומתלהם, שבו למלה "יהודית" מתלווה זה זמן מה עננה שאפשר לכנותה "פחות דמוקרטית".

ההקשר הפוליטי המצער הזה אינו מאפשר להתייחס לנאום כאילו נישא בכנס רופאות שיניים בשווייץ. קלדרון לא התייחסה להלך הרוח הבעייתי בכנסת הנוכחית. עוברת אורח שהיתה שומעת את דבריה, היתה יכולה לחשוב בטעות שאין בישראל אזרחים פלסטינים. אי נקיטת עמדה בשדה פוליטי כה מקוטב היא הבעת עמדה. סביב הנאום המלומד והאמיץ של קלדרון השתררה שתיקה רועמת של אזרחיה הלא יהודים של ישראל בחלל הכנסת הפחות דמוקרטית שידענו מעולם.

הכותבת היא דוקטורנטית לפילוסופיה פוליטית בבוסטון קולג'



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5