טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלמידי תיכון מוחקים את הקו הירוק ברגליים

תגובות
שמורת נחל שילה
מועצה מקומית בית אריה

לאחרונה אישר משרד החינוך רשימה חדשה של מסלולי טיולים לתיכונים. לכאורה, חדשות טובות שפירושן הגדלת היצע המסלולים עם עשרות אפשרויות חדשות. אך מתחת לפני השטח מסתתר הסיפור האמיתי - לא מדובר במהלך מטעם החברה להגנת הטבע, אלא יותר מטעם מועצה אזורית שומרון.

בשנתיים האחרונות עמלו במועצה על מיפוי השטח עבור הצבא, קידום אישורו מול משרד החינוך והכשרת מסלולים הכוללים בין השאר את דיר קלעה, נחל שילה, הר גריזים וסבסטיה. הגדיל לעשות יוסי דגן, ראש המועצה, כשהצהיר מפורשות שמטרת המהלך היא "למחוק את הקו הירוק ברגליים". באופן הזה מחלחלת למערכת החינוך תעמולה פוליטית מבית היוצר של מועצת יש"ע.

הנטל של טיולים כאלו על מערכת הביטחון הוא עצום. לטיולים הללו עלות גבוהה מצד הצבא והתיאומים הביטחוניים כרוכים בליווי לוחמים ורכבי סיור. בנוסף, טיולים בשטחים מטעם בית הספר כעניין שבשגרה הינם הצהרה פוליטית מובהקת והכחשת העובדה שהשטחים אינם חלק ממדינת ישראל הריבונית ושהחוק הישראלי אינו חל בהם.

המהלך הוא תוצאה של מדיניות מתוכננת וסדורה, שמטרתה להעלים מהציבור, ובעיקר מבני הנוער, את המציאות הקשה של שליטה צבאית על 2.7 מיליוני פלסטינים בגדה המערבית. מקומם שהגישה הזו הפכה לתחליף להתמודדות רצינית עם תפוח האדמה הלוהט של הפוליטיקה הישראלית. הטיולים אינם חלק ממערך שיעורים מובנה הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מערך שראוי שיתקיים כחלק מלימודי אזרחות, אלא אינדוקטרינציה של בני נוער.

בהיעדר תכנית לימודים מסודרת בנושא, משרד החינוך שולח את תלמידי התיכון לסייר בהרים ובנחלים שאינם תחת ריבונות ישראלית, כשהם עטויים באבטחה כבדה, תוך התעלמות מובהקת מהאקלים הפוליטי שהוביל למציאות הזו. זה חינוך? זה לסמא את עיניי הנוער. באופן איטי ושיטתי, הופך נפתלי בנט את משרד החינוך, ביחד עם שותפיו במועצות האזוריות, לזרוע ההסברה של הימין הלאומני. במקרה הזה, הוא משתמש בטיולים שנתיים כדלת אחורית למערך החינוך, מתחת לרדאר, בלי דיון ציבורי ובלי ביקורת.

אבל אפשר אחרת. במקום אינדוקטרינציה פוליטית, אפשר להחליט שעוסקים בנושא הזה ברצינות מבלי לטשטש את האמת המרה ומייצרים מערכי שיעור אמיצים ונרחבים. מערכים כאלו יכללו גם מפגשים עם פלסטינים, שיחה עם ארגונים מהחברה האזרחית מימין ומשמאל ודיונים ערכיים על אופק מדיני. אין דרך אחרת לחנך את הנוער מבלי לעמת אותם עם השאלות הקשות והגורליות הנוגעת לאיום הקיומי על עתיד ישראל.

במקום לחסום כניסה של תנועות ועמותת פוליטיות העוסקות בנושא הסכסוך לבתי הספר, על בנט לחבק את דיון חשוב זה. לשם המחשה, סקרים שבחנו את מודעות המורים הראו שיותר מחצי מהם אינם יודעים מהו הקו הירוק, שלא לדבר על התלמידים. במקום להגניב תכנים פוליטיים מתחת לשולחן הגיע הזמן לחשוף את הקלפים.

תפקידה של מערכת החינוך אינו מסתכם בייצור אזרחים וחיילים צייתנים. חוסר אמון וזלזול באינטליגנציה של הנוער אינה הדרך לגדל דור לתפארת. עלינו להביט לילדינו בעיניים, להודות בפניהם שהשארנו להם סכסוך מדמם כירושה קשה, ומנגד להוכיח להם שיחד איתם אנחנו נכונים לפעול בעוז בשביל לפתור אותו. הצעד הראשון הוא קודם כל לדבר עליו. 

הכותב הוא מנהל מחלקת פעילות ציבורית בארגון "שלום עכשיו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות