המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

לא כוזרים ולא טטארים

ההתמודדות עם טענותיו המקוממות בספרו החדש של שלמה זנד תיעשה מן הסתם במסגרות אחרות. אך יש מקום להתייחס לקביעתו ("אני כוזרי גאה", "הארץ, ספרים", 19.3) כי לא ייתכן שיהודי פולין מוצאם מיהודי גרמניה, "כפי שההיסטוריוגרפיה הציונית טוענת". לדבריו, היסטוריוגרפיה זו אינה מצליחה להסביר כיצד מעט יהודים שהגיעו מן המערב יכלו לייסד את "עם היידיש" שבתחילת המאה ה-20 מנה מיליונים של יהודים.

על כך יש להשיב בקיצור: לא "ההיסטוריוגרפיה הציונית" טוענת כך אלא כמעט כל ההיסטוריונים, כולל קדם-ציונים, לא-ציונים ואנטי-ציונים, ובראש ובראשונה יהודי פולין עצמם במשך מאות שנים. הקיום היהודי בפולין מתועד בצורה רצופה מראשית המאה ה-13. יהודי פולין ראו את עצמם תמיד - גנטית, נפשית ורוחנית - בניה של התרבות היהודית האשכנזית ושל המסורת הדתית וההלכתית שעוצבה בה. רק חיטוט במיתוסים עתיקים ואזוטריים יעלה אולי צל-צלו של רמז למוצא כוזרי-סלאבי. סביר להניח שמיתוסי ייסוד אלה, שכמותם מוכרים ממקומות נוספים, הומצאו למען מטרות דומות לאלה שזנד התגייס לקעקע כיום (כמו הקדמת שורשיה של קהילה יהודית במקום מסוים כדי להצדיק את ההתיישבות שם).

באשר לכוזרים, לא רק שאיש אינו יודע מה היה מספרם, גם בשיא פעילותם, אלא שגורלם לאחר חורבן ממלכתם בסוף המאה ה-10 לוט בערפל, כפי שזנד עצמו ציין. ידוע עם זאת כי הפעילות היהודית "המזרחית" הועתקה לרוסיה הקייבית ולחצי האי קרים, אך קיום זה התערער גם הוא בעקבות פלישת המונגולים באמצע המאה ה-13. ועל כל פנים לא ידוע על קשרים ממשיים בין שרידי יישוב זה לבין היהודים "המערביים" בפולין.

גם המחקר המדעי של לשון יידיש, שהוא בן מאה שנים לפחות, דחה ברוב מוחלט את הסברה שמקורה של שפה זו בשפות מזרחיות, למרות שרכיב סלאבי בוודאי קיים בה. אבל מוזרה במיוחד הטענה הדמוגרפית שגייס זנד להוכחת עמדתו. "התפוצצות האוכלוסין" של יהודי מזרח אירופה איננה פרי של היסטוריה עתיקה - "כוזרית" או "גרמנית" - אלא פרי תהליכים שהתרחשו במאה ה-19 והנתונים עליהם גלויים ומבוררים. ב-1764 מנו יהודי מלכות פולין-ליטא כ-750 אלף איש (תוצאות המפקד הרשמי היו נמוכות הרבה יותר), ובתוך כמאה שנה קפץ מספרם לכארבעה מיליון, פי חמישה ויותר. לקפיצה מדהימה זו יש כמובן הסברים, אך הם פחות מסעירים מן האפשרות שבדמנו זורם דם כוזרי או טטארי.

פרופ' דוד אסף

אוניברסיטת תל-אביב

המדע הטהור ושאלת היהודים

פרופ' שלמה זנד טוען שאין עם יהודי, ושהיהודים החיים כיום בישראל ובמקומות אחרים בעולם כלל אינם צאצאיו של העם הקדום שחי בממלכת יהודה בתקופת הבית הראשון והשני. הוא סבור שהאשכנזים הם צאצאי הכוזרים ושהספרדים הם צאצאי ברברים שהתגיירו ("אני כוזרי גאה", "הארץ, ספרים" 19.3).

אבל המחקר הגנטי של השנים האחרונות מראה שזנד טועה. החוקרים בדקו קבוצות של יהודים ולא-יהודים מארצות שונות (גרמניה, פולין, רוסיה, לוב, מרוקו, איראן, עיראק, תימן, בולגריה, מצרים), ומצאו קרבה גנטית ברורה בין היהודים מהקהילות השונות. לעומת זאת לא נמצאה קרבה בין היהודים לשכניהם הלא-יהודים. בין קהילות היהודים הקרבה הגדולה ביותר היתה בין יהודי תימן ליהודי גרמניה. נמצאה גם קרבה בין היהודים בכלל לסורים ולפלשתינים.

כל זה מצביע על כך שלמרות פיזור היהודים בארצות רבות, ללא קשר בין הקהילות השונות, נשמר הדמיון הגנטי. כלומר, קיימת עדות מדעית-ביולוגית ברורה לכך שרוב היהודים היום משתייכים לאותו עם, ומקורם במזרח התיכון. המחקר הגנטי לא מצא כל דמיון בין יהודים אשכנזים לטורקים של היום. במלים אחרות: האשכנזים אינם צאצאי הכוזרים.

פרופ' זנד אינו הראשון ובוודאי לא האחרון השולל את קיומו של העם היהודי. אך היום, לא רק ההיסטוריה תומכת בקיומו של עם זה אלא גם המדע הטהור.

פרופ' יעקב אמיר

ירושלים

מה עם בדיקות גנטיות?

האם פרופ' שלמה זנד ניסה לבדוק את מוצא העם היהודי על בסיס מדעי גנטי? ("הארץ, ספרים", 19.3) התפתחות מדע הדי-אן-איי מאפשרת כיום לבדוק את מוצאם הגנטי של בני האדם. קראתי בשעתו על מחקר גנטי שבדק את מידת הקרבה בין היהודים בארצות השונות בעולם. מחקר כזה יכול להיות יותר מדויק מהסתמכות על כתובים ששרדו.

יגאל לביב

תל אביב

למה השבטים הפגאניים הפסיקו להתגייר?

בתגובה לראיון שקיים עפרי אילני עם פרופ' שלמה זנד ("אני כוזרי גאה", "הארץ, ספרים" 19.3): נראה שלזנד כהיסטוריון יש מטרה אחת: לערער על הלגיטימיות של ישראל. אך גם עם מטרה כזאת לנגד העיניים צריך דמיון עשיר כדי לקבוע שכל העלייה לארץ מקורה בתפוצות שהתגיירו והמציאו את היהדות. מה לדעתו גרם לשבט פגאני באפריקה, או לבני ממלכה בחצי האי ערב, להתגייר? ואם היה מניע כזה, מדוע הוא לא מתקיים גם היום?

מקרה הכוזרים היה ייחודי ויוצא דופן, והוא ידוע, נלמד ונחקר. אם היו מקרים נוספים כאלה, מדוע הם לא נודעו מעולם? האם הם המתינו אלפי שנים כדי להיחשף לפתע פתאום במאה ה-21 בידי זנד? נראה שאזלו לזנד כל הנושאים הרציניים והמשמעותיים לחקר ההיסטוריה וכל הטיעונים האנטי-ציוניים הרציונליים.

ומה אומר זנד על החותם שהשאירו היהודים בכל רחבי הארץ, המגובה על ידי ארכיאולוגים, ובתי הכנסת עתיקי היומין ברחבי אירופה, שקדמו להמצאת משכילים יהודים מגרמניה את העם היהודי במאה ה-19?

ובדבר הטיעון החותך שהרומים לא הגלו אוכלוסיות: אוכלוסיות אינן מוגלות, הן נודדות בעקבות פרנסה, ביטחון, גירוש וכיוצא באלה (הירידה למצרים אז והנדידה לארה"ב ואירופה המערבית של מוסלמים, מזרח אירופאים ודרום מזרח אסיאתים). זנד מבסס את מחקרו על הנחות רעועות כמפורט בראיון. ככוזרי גאה, מומלץ לו להמשיך במחקריו על צרפת.

ניצה פלד

תל אביב

ירה חץ וסימן בול

אי אפשר שלא להתרשם מכך שההיסטוריון פרופ' שלמה זנד חיפש צידוק היסטורי אקדמי לתפיסת העולם הפוליטית הפוסט-מודרניסטית שלו, השוללת את הציונות ("אני כוזרי גאה", "הארץ, ספרים", 19.3). לשם כך הוא לא בחל באמצעים: יצא לרעות בשדות זרים שאינם בתחום התמחותו, הפיח חיים בהשערות היסטוריות לוטות בערפל, וקפץ למסקנות שיש בהן השלכות על חיינו בארץ.

ככלל, רוב טיעוניו של זנד אינם ראויים להתייחסות בגלל תלישותם העובדתית, ולכן אסתפק בשאלה אחת שהוא מעורר: אם מספר היהודים שהוגלו היה כל כך זעום, כיצד נחשפו ליהדות אוכלוסיות כה גדולות וחשובות?

יצחק חזן

נהריה

מישהו היה צריך לייהד את השבטים

דבריו של פרופ' שלמה זנד בראיון ל"הארץ, ספרים" (19.3) מלאים סתירות כרימון. למשל, טענתו כי "משכילים ממוצא יהודי בגרמניה" המציאו את העם היהודי. איך הוא יכול לדבר על "משכילים ממוצא יהודי" בעודו כופר בעצם קיומו של עם יהודי? ואם היו "משכילים ממוצא יהודי", אולי היה גם עם יהודי?

או למשל טענתו כי "שבטים מתייהדים בצפון אפריקה הם המקור העיקרי שממנו צמחה יהדות ספרד". והרי הם לא "התייהדו" מעצמם, אלא מישהו היה צריך לייהד אותם תחילה, מישהו שהיה מן הסתם בכל זאת יהודי? או למשל דבריו, "אני כוזרי גאה", המעידים שהוא דבק במרכיב הגזעי ולא התודעתי המדומיין של זהותו (והרי מדובר בכוזרי שהתייהד) בניגוד לגינוי הגזענות שבפיו?! הטיעון כולו מזכיר את טענת הסרק שלא שייקספיר הידוע כתב את מחזותיו המפורסמים של שייקספיר, אלא אדם אחר שגם שמו שייקספיר.

ובדומה לכך: לא העם היהודי הידוע הוא העם היהודי שאנו מכירים כיום, אלא עם יהודי אחר. ובכן, מה זה חשוב כל עוד הוא רואה עצמו יהודי? מה עוד שההתייהדות היא דרך לגיטימית להצטרף לעם היהודי.

עמוס לויתן

תל אביב

אשרי גולה אני

בתגובה לראיון של עפרי אילני עם פרופ' שלמה זנד, "אני כוזרי גאה", ("הארץ, ספרים", 19.3): אני מבקש להדגיש את תמיכתי במחקרו ובדעתו של זנד בעניין מיתוס הגלות של עם ישראל. ברצוני לציין כי פירסמתי מאמר בשם "אשרי גולה אני", לפני שנים, בכמה כתבי-עת (בכללם בכתב העת האלקטרוני "הידען"), ובו פיתחתי את מיתוס הגלות היהודית. זנד טוען כי הרומאים לא הגלו יהודים, ואני מקדים ואומר שכך ייאמר לגבי האשורים והבבלים בזיקה לחורבן הבית. ונדייק: אם היתה הגליה הרי זו הופעלה בשיטה ממוקדת - מספרית ופונקציונלית - כמו סקטור "החרש והמסגר". כמו כן, אם אנו עדים לצמיחתן של קהילות יהודיות גדולות באגן הים התיכון לאורך ההיסטוריה, מהעידן ההלניסטי והרומי בואכה העידן הימי-ביניימי, הרי מקורן בתנועה וולונטרית של יהודים, אם על בסיס שדרוג כלכלי וחברתי ואם כגורם קולוניזטורי (כמו ביוזמת הח'ליפות האיסלאמית בספרד).

מיתוס הגלות פותח היטב בידי התנועה הציונית כדי לייצר את הנוחות המוסרית של "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה"; כדי לחזק את הטענה על הזכות ההיסטורית על הארץ בנוסח של "עם-ללא-ארץ לארץ-ללא-עם", כמו הגענו לארץ שוממת ועזובה ובכדי לפתח את האליטיזם הציוני של שלילת הגולה והגלותיות ובריאת היהודי החדש, הצעיר, החזק, הנמרץ והפרודוקטיבי (מושא חלומם של הרצל, נורדאו ואחרים).

ד"ר יחיעם שורק

מכללת בית ברל

עוד על עונש המוות

בעקבות הרשימה היפה והמעניינת של פרופ' נסים קלדרון על ספריהם של ויקטור הוגו ואלבר קאמי נגד ההוצאה להורג בגיליוטינה ("הארץ, ספרים", 19.3) ברצוני להוסיף את הפרט הבא: אלבר קאמי והסופר ארתור קסטלר כתבו ביחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת ספר עיון חשוב נגד עונש המוות: 1957 Arthur Koestler - Albert Camus: Reflections sur la peine capitale. Paris: Calmann-Levy. ספר זה משמש, בד בבד עם רמתו המדעית, כתב-אישום נרגש נגד עונש מוות בזמנים המודרניים.

פרופ' זאב לוי

קיבוץ המעפיל

בכל זאת שטרסבורג

כמה הערות ביחס למכתבו של יהושע עמישב ("סטראסבור ולא שטרסבורג", "הארץ, ספרים" 19.3), בתגובה לרשימתו של צבי בראל על ספרה של אסיה ג'באר, "לילות שטרסבורג" ("הארץ, ספרים", 23.1):

תושבי אלזס המקוריים מדברים בדיאלקט אלזסי, וקוראים לעירם שטרסבורג (במלעיל). סטראסבור הוא ההיגוי הצרפתי של השם המקורי, כפי שהצרפתים קוראים לברלין ברלן, ללונדון לונדר ולירושלים ז'רוזלם.

נכון שבשנת 842 נערך ונחתם בשטרסבורג הסכם בין לואי הגרמני לשארל הקירח (בניו של לואי הראשון, האדוק) נגד אחיהם לותן הראשון. הסכם זה נחשב לטקסט הראשון בשפה הצרפתית, אם כי מרבית הצרפתים היום לא יבינו את הכתוב בו.

ואולם, שטרסבורג היתה שייכת לגרמניה, ולחלופין היתה עיר גרמנית עצמאית עד לסיפוחה לצרפת בידי לואי ה-14 בשלהי המאה ה-17. בשנת 1870 חזרה העיר לשלטון גרמניה עד שנת 1918 - ומאז ידועים הדברים. עם כל הכבוד למרשל לקלר ולאוגדתו, במהלך רוב תולדותיה דיברו אנשי העיר שטרסבורג בדיאלקט גרמני. גם עכשיו, בעיקר בסביבה הכפרית האלזסית, הדיאלקט הגרמני עדיין נפוץ מאוד ולעיתים בעל גון ייחודי.

אריה פינסון

ירושלים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 לדוד אסף צחי
  • 18:22
  • 14.12.12

הציונים תמיד טוענים שכמעט ולא קיימות עובדות וממצאים היסטוריים המוכיחים את קיומה של הממלכה הכזרית . אבל לפי דבריך בדיוק החל במאה ה 13 לפתע התחיל תעוד מדויק ורצוף של הקיום היהודי בפולין . לדעתי אם תחפשו טוב אתה וחבריך אתם תמצאו שהיה תעוד של הממלכה הכזרית צריך פשוט לבוא בידיים נקיות כשמדובר במחקר מדעי. מר דוד אסף זכור : על הרי הקווקז מתנוססת הכתובת " שער היהודים" . מר דוד אסף זכור : במפות שהתנוססו בארמונות החליפים המוסלמים הים הכספי נקרא "ים הכוזרים". אתם האשכנזים הציונים הארורים לא תוכלו לזייף את ההיסטוריה ולשכתב אותה לטובת הצרכים שלכם.

02 אברהם פירקוביץ וזיופיו המקור (הקראי) לטענה על הכוזרים, בהפוך על הפוך משה פלאם
  • 14:48
  • 19.06.13

אברהם פירקוביץ, הזייפן המפורסם, מנהיג הקראים בחצי האי קרימאה (קרים) הוא המקור לכל הטענות המגוכחות לגבי יהודי אירופה. הוא טען שהם (הכוזרים) היהודים האמיתיים, שקיבלו את התורה, ואילו אנו (היהודים הרבניים) סתם אוסף זייפנים מבני הגויים. במין גיבובי טענות, טען נגד המסורת היהודית והקולקטיב היהודי.

האימוץ של טענות אלו, והיפוכם, בידי זנד, מורים על סילוף מכוון ופוגעני, למען המטרה, שאינו מודה בה: סיוע ואהדה לכל מי שיפגע בישראל ובישראלים (ובמעגל שני - ביהדות וביהודים). ונגד המטרה המוצהרת שלו: אהבת האדם, ותפישה כלל אנושית.