לא לצינון עיתונאים

החלטתם של חברי כנסת מהליכוד ומקדימה להחזיר לדיון את הצעת החוק "תקופת צינון לאנשי תקשורת" - כתיקון לסעיף 7 בחוק יסוד: הכנסת - היא מעשה איוולת מיותר. הצעת החוק, שהוגשה לראשונה ב-2010, נשלפה מהמגירה לנוכח החשש מפני הקדמת הבחירות, כשהיא נשענת על נימוקים רעועים וכוונתה שקופה. הנימוקים נובעים מפרשנות מעוותת של מקצוע העיתונות והבנה עקומה של הפוליטיקה כסל הטבות (ולא כשליחות ציבורית), והכוונה - לעצור את איש ערוץ 2 יאיר לפיד בטרם יקים מפלגה - מגוחכת. ממילא התקבל ברשות השנייה עקרון הצינון, הנהוג ברשות השידור (3 חודשים), והגדרה זו מספיקה בהחלט.

בניגוד לנאמר בהצעה, עיתונאים אינם כתבים מדווחים בלבד, בוודאי לא בעידן התקשורתי הנוכחי. הבולטים שבעיתונאים ממלאים תפקיד ציבורי ואף פוליטי מובהק, מבטאים עמדה נחרצת ומחויבים לה, ולכן אין טבעי מן המעבר שעשו עיתונאים רבים לפעילות פוליטית, החל בתיאודור הרצל וכלה בח"כים בכנסת הנוכחית.

משונה במיוחד היא הלהיטות של אותם חברי כנסת, שקידמו את עצמם במיומנות רבה באמצעות התקשורת האלקטרונית, כמו ציפי חוטובלי. אלה פוסלים בעצם את עצמם, כשהם מנמקים את הצעת החוק בטענה של "קידום אג'נדה פוליטית-מפלגתית בעת השידור".

עקרון הצינון תקף רק לגבי בעלי משרות בשירות הציבורי, שקיים חשש שמא ינצלו את מעמדם הבכיר לפני המעבר לפוליטיקה. גם תקופת הצינון לבכירים במערכת הביטחון, שהוארכה לשלוש שנים, מוגזמת, ומוטב להחזירה למאה ימים. בשום מדינה לא קיים צינון עיתונאים, כשם שלא קיים צינון מנהיגי דת, פרופסורים ושחקנים. הפוליטיקה זקוקה לאנשים מוכשרים מכל התחומים.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט דוד רותם דחה בינתיים את הדיון בהצעה. מוטב שתיגנז בכלל, בטרם תשים עצמה הכנסת שוב ללעג בחקיקה שנועדה, בתחפושת עקרונית, להכשיל אדם אחד.

Read this article in English: No cooling-off period for journalists

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות