לפנות את כולם

עם התקרב המועד האחרון לקיום צו בג"ץ לפינוי מאחז מגרון, מציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למתנחלים נוסחת פשרה. על פי נוסחה זו, יועתקו מבני הקבע של היישוב, הממוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים, למתחם סמוך, שהוכרז בעבר כ"אדמות מדינה". כפרס על הסכמת העבריינים להימנע מעימות אלים עם כוחות הביטחון, האמורים לאכוף את הצו, הם יקבלו את האדמה בחינם ובלא מכרז. עד אז תאפשר להם הממשלה (ומן הסתם גם הפרקליטות, ואולי גם בג"ץ) לשכון לבטח על אדמה, שהערכאה המשפטית הגבוהה ביותר קבעה כי היא רכוש של אחרים.

יושבי המאחז ופטרוניהם הפוליטיים דחו בעבר את ההסדר שהושג לפני שלוש שנים, בין שר הביטחון אהוד ברק למועצת יש"ע, ולפיו היתה המדינה אמורה להקים בעבורם תשתית לשכונה חדשה בהתנחלות אדם. גם אז דחו הפולשים ותומכיהם הפוליטיים את הצעת הפשרה הנדיבה ואיימו להיפרע מראש הממשלה ולהבעיר את השטחים.

זה המחיר שמדינת ישראל משלמת על התמיכה - במעשה ובמחדל - בהשתלטות על אדמות הפלסטינים, תוך כדי חבלה בפתרון שתי המדינות ובפיוס עם השכנים הפלסטינים.

פרשת מגרון איננה רק ביזיון החוק, המשפט והצדק, היא סמל ליריקה בפרצוף של הקהילה הבינלאומית, תוך כדי הפרת החלטת ממשלה. ב-2003 אימצה ממשלת אריאל שרון (שנתניהו היה משריה הבכירים) את "מפת הדרכים", המחייבת "לפנות לאלתר" את כל המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001, ובהם מגרון. בקרוב ימלאו שבע שנים להחלטת הממשלה לאמץ את דו"ח המאחזים של עו"ד טליה ששון. מגרון מככב במסמך הזה, לצד כשני תריסר מאחזים נוספים, בהם כאלה שהוקמו על מה שהוגדרו כ"אדמות מדינה". קיום הסעיף הזה נועד להיות אחת מאבני היסוד ביצירת אמון הדדי עם הפלסטינים לקראת משא ומתן על הסדר הקבע.

במקום לנהל משא ומתן מבזה עם פולשי מגרון, הגיעה השעה שהממשלה תפנה בלא דיחוי את כל המאחזים. בלי יוצא מן הכלל.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5