• הגב לתגובה זו
• סגור

מגעיל, היישובים הקהילתיים האלו זה קן צרעות חטטני וטרחני שבהם כולם עסוקים בעניינים של כולם..
לא הייתי מוכנה להצטרף למועדון שמוכן לקבל אותי אליו..

• הגב לתגובה זו
• סגור

המדינה כושלת בניהול אינטרסים החיוניים לקיומה לטווח ארוך. פלגנות, אינטרסים צרים, חוסר אינטגרציה, וניהול לא נכון של מאגר הקרקעות למגורים יפגעו בעתידה של המדינה ובליכוד החברתי של תושביה. על המדינה לתקן עוולות ולאפשר צימצום פערים.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

בבית המשפט אף פעם לא תתקבל עדות של מישהו שיודע מה הייתה כוונת המשורר, אלא אם היא נתמכת בעובדות מוצקות.
מערכת העיתון מרשה לעצמה להצביע על כוונות, כי יש לה עיתון, ולכן היא יודעת מצויין מי רצה מה ולמה.
את ועדות הקבלה הקימו הקיבוצים והיישובים שהשמאל ברובו שייך להם, כבר מתחילת ההתיישבות, אנחנו רצינו לגור ליד מי שמוצא חן בעיננו.
הפריווילגיה לגור ליד מי שמוצא חן בעינך, היא מאושיות הדמוקרטיה, תארו לעצמכם מצב שבו אין לך שליטה על מי יגור לידך.
אתה עלול למצוא את עצמך גר ליד אנשים שתרבותם מתירה להם למשל לדרוש ממך לא לפתוח רדיו בשישי ושבת, ואם הם גם אלימים, הם גם יאיימו עליך, שאם לא תיענה לדרישותיהם, יהיה לך רע מאוד והם ידאגו לכך.
אולי תחליט לעבור דירה, או לערב את המשטרה, אבל לא תצליח באמת לעשות כלום, כי למרר את חייך מותר בדרכים שונות של השמצות, ועלילות דם, ליכלוכים שתמצא ליד הדלת, או סתם הטרדות מזדמנות ומפתיעות.
לגור ליד אנשים שמתאימים לך, הוא איכות חיים שמדינה אמורה לאפשר לאזרחיה שרוצים לבחור את האנשים שיגורו לידם כדי שהחיים יהיו שמחים. אין סיבה למנוע מיישוב המתאפיין בדתיים למשל לרצות בין כתליו דתיים בלבד ולהיפך

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

נראה אתכם מכניסים אליכם הביתה שיכור בטלן שישב אצלכם בסלון יום ולילה.
ישובים קטנים מושפעים מכל משפחה בדיוק כמו שיכור אצלכם בסלון

• הגב לתגובה זו
• סגור

של קרבנות השואה נזכור שהנגיף הגזעני שפלש לגופו של הנאצי פלש גם לגופנו בחסות הדת היהודית הגזענית החשוכה והבזויה.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

צדק חברתי מתבטא גם בכך שאדם יכול לבחור עם מי לחיות את חייו ועם מי לא. בדרך כלל יבחר לחיות עם מי שנעים לו ויש לו מכנה משותף. בתור מי שחבר מושב והחי בו את חייו אני רואה את הנגיסה באורח ואיכות החיים הנגרמים מקליטת תושבים חדשים שלא מתאימים. חלקם חושב להגשים חלום ולעבור מהעיר לכפר מבלי להבין את המשמעות העמוקה של המהלך. חלק לא מבינים שמצופה מהם לתרום לקהילה לא כל שכן לא להפריע לסביבה, לחלק מהם באיזה שהוא שלב הלולים, הרפתות, הדירים, הריסוסים מפריעים (ריחות רעים, רחמנא לצלן) ומתחילים להלחם לחקלאים הותיקים שזו פרנסתם וזהו אורח חייהם מתוך בחירה וערך, לפעמים דור רביעי במשק. חלק גדול מאותם מהגרים מהעיר לכפר הם עירונים נאורים ומתקדמים אשר מגייסים לצידם עורכי דין, משרדי ממשלה ואת החוק, מוצאים דברים מהקשרם ולבסוף מצליחים לפגוע פגיעה אנושה באותם חקלאים. כך שלא מדובר בגזענות כנגד אוכלוסיות שונות, כגון תושבי עיירות פיתוח עם שמות מזרחיים... אך אם נחזור לתחילת דברי, כמו שהעורך חושב שכל אדם זכאי לחיות היכן ואיך שרוצה, גם אני טוען לזכות זו ולכן אני רוצה להבטיח שלא יקרה שאדם זר המגיע אלי יכפה עלי את אורח חייו השונה משלי. באשר לקרקע שכביכול נמסרת על ידי המדינה למשמרת - אנחנו משלמים על קרקע זו כסף רב, מקור הכנסה לא רע למדינה. כדאי שמי שעינו צרה בחברי מושבים וקיבוצים יבדוק עם המדינה מה מעשיה בכספים אלו ואיך הם מוחזרים לחברה...

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

מהו ההבדל בין שכונה בעיר לישוב קהילתי? בישוב הקהילתי יש קהילה. יש אוסף של אנשים שעושים חלק מהדברים ביחד, כמו ארועי תרבות, כמו פעילויות לילדים, כמו גינון ציבורי, ספריה, מועדון ועוד דברים. המכנה המשותף לכל הפעילויות האלה הוא שהן עולות כסף, אותו משלמים חברי הקהילה מרצונם ובהתנדבות מעבר לתשלומי הארנונה. מהותו של הישוב הקהילתי הוא באפשרותו, בדיוק כמו המושב השיתופי הקיבוץ ועוד מסגרות, לבחור את חבריו. ללא אפשרות הבחירה ימכור המינהל את המגרשים לכל המרבה במחיר ונקבל שכונת יוקרה ללא קהילה.
יתרונו חוק ועדות הקבלה הוא בהגבלה ופיקוח על הסיבות לדחיית משפחה, לא עוד גחמות של חברי הישוב אלא קריטריונים שנקבעו מראש. מובן כי לא תמיד הכל מושלם וייתכנו גם טעויות לכאן ולכאן אבל ביטול ועדות הקבלה יביא לביטול מושג הישוב הקהילתי וחבל.

• הגב לתגובה זו
• סגור

תביא סימוכין לקביעתך שאדון שוקן צודק. בעצם, שגם הוא יביא סימוכין לקביעתו.

• הגב לתגובה זו
• סגור

מתוך התיקון לפקודת האגודות השיתופיות:

6ב. (ג) סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.

6ב. (ד) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות.

6ב. (ה) ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר-המשפטים והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל ;עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.

6ב. (ו) ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

6ב. (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים.

6ג. (ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א) תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו.

6ג. (ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.


אם מעיינים בסעיפי החוק, רואים שהמחוקק בהחלט סבר שיש מקום למנגנון בקרה על החלטות של וועדת הקבלה היישובית. מדובר על שקיפות בנימוקים ובתהליכי קבלת ההחלטות, הן של וועדת הקבלה והן של וועדת ההשגות, כאשר לאחרונה, שאינה מורכבת מחברי היישוב, יש זכות לבטל את החלטת וועדת הקבלה.

לכן, לאחר עיון בחוק, אולי דווקא כדאי להרחיב אותו ליישובים יותר גדולים. מובן שאם היה החוק חל על תושבי קריית מלאכי בשכונת בר-יהודה, ולא רק על תושבי מצפים בגליל או קיבוצים בדרום, הדרת האתיופים בנימוק של "אינם מתאימים למרקם החיים הקהילתי ביישוב" לא הייתה עוברת במדינה ועיר קולטת עליה.
ונהפוך הוא: התיקון לחוק מאפשר להילחם בהחלטה לא סבירה דרך בתי המשפט ומוסדות העירעור. ללא החוק, הכלי היחידי הוא המאבק הציבורי, כי אחרת אין שום אפשרות לכפות על וועדת הקבלה.

• הגב לתגובה זו
• סגור

להלן סעיפים נבחרים מהתיקון לפקודת האגודות השיתופיות, כדי שנוכל לשפוט בעצמנו:

6ב. (ג) סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.

6ב. (ד) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות.

6ב. (ה) ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר-המשפטים והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל ;עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.

6ב. (ו) ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

6ב. (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים.

6ג. (ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א) תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו.

6ג. (ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.


אם מעיינים בכל סעיפי החוק, רואים שהמחוקק בהחלט סבר שיש מקום למנגנון בקרה על החלטות של וועדת הקבלה. מדובר על שקיפות בנימוקים ובתהליכי קבלת ההחלטות, הן של וועדת הקבלה והן של וועדת ההשגות, כאשר לאחרונה, שאינה מורכבת מחברי היישוב, יש זכות לבטל את החלטת וועדת הקבלה.

לכן, לאחר עיון בחוק, ייתכן שיש אפילו מקום להרחיבו לישובים גדולים יותר. אם היה החוק חל למשל על תושבי קריית מלאכי בשכונת בר-יהודה, ולא רק על תושבי מצפים בגליל או קיבוצים בנגב, הדרת האתיופים בנימוקים גזעניים לא הייתה עוברת. וגם הנימוק של "אינם מתאימים למרקם החיים הקהילתי ביישוב" היה נדחה במדינה ועיר קולטת עליה.
נהפוך הוא: אם היו נדחים העולים החדשים מאתיופיה על יסוד החלטת וועדת קבלה בשכונה, ניתן היה להילחם בהחלטה דרך ועדת ההשגות ובית המשפט. כרגע הכלי היחידי הוא המאבק הציבורי, ואין שום אפשרות לכפות על הדיירים פיתרון.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

מר כליפא תפסיק להתבכיין , אז לא קיבלו אותך אז מה. זה הופך אותך לפחות טוב? אם כן, זה לא אומר עליך דברים טובים ואולי הם צדקו?
ולכל המגיבים וכועסים ומשלתחים יאפה הייתם בזמן הקאסמים? ישבתם בכורסאות שלכם במרכז הארץ ולא עשיתם כלום אז אולי תפסיקו לבלבל את המוח על גזענות וכו.....

• הגב לתגובה זו
• סגור

מאמר המערכת מבוסס על מידע חלקי שגוי ומגמתי של גופים שמטרתם העיקרית היא הכפשת ההיתישבות העובדת.
חבל שעיתון מכובד כמו הארץ לא טרח לברר את העובדות, ברור קצר היה מעלה שביתם של הזוג מתחנכת בקיבוץ מיום הוולדה ובכל יום מגיעים הזוג לקיבוץ ומתקבלים בברכה במוסדות החינוך שלו.
ברור העובדות גם היה מגלה שתושבי הקיבוץ וגם אלו שהתקבלו לשכונה מהווים חתך מייצג של תושבי מדינת ישראל ומגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית.
אבל למה לברר אם אפשר לזכות בריטינג על חשבון כמה קיבוצים.
אני מקווה שעיתון הארץ מגלה יותר אחריות בנושאים נוספים אותם הוא מסקר.

• הגב לתגובה זו
• סגור

אני מבקש לחיות במדינה שאזרחיה רואים אותה קיימת בשבילם - ולא ההפך. יש לכך השלכות רבות על חובות וזכויות אזרחיה. אני מבקש לציין את הזכות לחיות בישוב בעל אופי מסוים; אם יש מינימום אנשים המעונינים לחיות בחברה "סגורה", בחברת אנשים "כמותם", אזי למה אנחנו כמדינה לא נאפשר זאת? להפך, בואו נתמוך בכך, במסגרת הגדרות שנגדיר, שמטרתן לשמור על ה"צדק" בענין זה, כלפי כל יתר האזרחים.

• הגב לתגובה זו
• סגור

לכל מדינה יש תנאים מוגדרים לקבלת אזרחות. מי שלא עומד בהם לא מתקבל. אז מדוע האזרח לא יוכל לקבוע מי יהיה שכנו?

• הגב לתגובה זו
• סגור

בישוב קטן שלא כמו בעיר, מעורבות החברים בקהילה משמעותית והכרחית.
חוסר שילוב של משפחה גורם סבל לשאר התושבים ולמשפחה.
קל לעירוניים לצעוק גזענות, ולעיתון הארץ לשדר את האג׳נדה הפוליטית שלו על גב הישובים, בפועל, הישובים הללו נבנו במחיר אישי של קריירה ועלויות מחייה בגלל בחירה מושכלת וסדר עדיפויות שונה ובכללם הבחירה לבנות קהילה שמתאימה יותר לעקרונות החיים שלהם.
אז עכשיו אחרי 20 שנה, יושבים להם העירוניים/עיתונאים וצועקים אפליה וגזענות, כשהמניע האמיתי לטרוניות שלהם הוא לא יותר מקינאה פשוטה.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

כנראה שבעיתון הארץ כבר אמצו את דרישתם ואין ועדת קבלה לכותבי מאמר המערכת, אחרת טמטום כזה לא היה מתפרסם.
אחרי מאמר מערכת כזה אני נגד חופש העיתונות. עיתון הזוי עם דוקטרינה שלא מתבלבל מהעובדות.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור