בעיצומו של העימות האלים בשטחים בראשית העשור הקודם, הסביר הרמטכ"ל אז, משה יעלון, כי היעד של ישראל הוא לצרוב בתודעת הפלסטינים את ההבנה, שהאלימות אינה משתלמת.
בימים אלה, הממשלה שבה מכהן יעלון אינה מחמיצה הזדמנות לצרוב בתודעתם של הפלסטינים, כמו גם של הישראלים, את הרעיון שהסדר מדיני המבוסס על פתרון שתי המדינות עבר מן העולם. הרחבת ההתנחלויות והכשרת המאחזים תורמות למחיקתו הפיסית של הקו הירוק. הקמת "היכל התרבות" באריאל, סיורי תלמידים בגדה, וכעת - הכוונה להפוך את "המרכז האוניברסיטאי" באריאל לאוניברסיטה - מוחקים את קווי 67' מהתודעה הקולקטיבית של הפלסטינים והישראלים.
המשמעות התקציבית של קביעתה של ועדת המעקב במל"ג יו"ש, כי "המרכז האוניברסיטאי" באריאל עומד בתנאים הנדרשים להפיכתו לאוניברסיטה, מתגמדת לעומת המסר המדיני והחינוכי של ההחלטה. המסר הזה עולה בבירור מהצהרתו של שר החינוך, שהבטיח באחרונה בביקור באריאל לקדם את המרכז, שבו הוא רואה "עוגן חשוב" בשומרון.
כפי שמציינים כ-300 האקדמאים שחתמו על עצומה נגד שדרוג "המרכז", הקמת מכללת אריאל נבעה משיקולים פוליטיים, ללא קשר לצורכי הפיתוח של האקדמיה בישראל. בתגובה טען נשיא המרכז באריאל, פרופ' דן מאירשטיין, כי הכרה באוניברסיטאות צריכה להיבחן לפי קריטריונים אקדמיים ולא לפי מיקום. אבל אריאל אינה עוד "מקום". היא מצויה בשטח כבוש השנוי במחלוקת בישראל ובקהילה הבינלאומית. מדינת ישראל הדירה את הפלסטינים מרוב שטחי הגדה. הם רשאים לבנות את בתי אריאל, אך לא לגור בהם. אריאל, כמו כל ההתנחלויות, היא שטח צבאי סגור.
אם הממשלה מבקשת להותיר את פתרון שתי המדינות בתודעה וגם להגן על מעמד האוניברסיטאות הישראליות בקהילה האקדמית הבינלאומית - מוטב שתעצור את המהלך המסוכן שמוביל שר החינוך.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
