חוק יסוד: הצבא קובע, כי "הצבא נתון למרות הממשלה". כפיפותו של הפיקוד הבכיר לדרג המדיני היא מותר הדמוקרטיה מהדיקטטורה הצבאית, ושמירת העיקרון הזה חיונית גם בימי מתיחות, משברים ומלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז שלשום בראיונות לטלוויזיה שבדמוקרטיה הישראלית "הדרג המדיני קובע, והדרג המקצועי מבצע". המדרג הזה נכון, אבל אחריותם של המדינאים אינה מסתכמת בהטלת מרותם על מפקדי הצבא. הדרג המקצועי לא רק "מבצע" את החלטות הממשלה, אלא גם שותף לגיבושן, ועליו להמליץ בפני הדרג המדיני על הדרך הראויה למימושן. ראש הממשלה והשרים חייבים לשאול בעצתם של מפקדי הצבא וראשי המודיעין, בטרם יקבלו החלטות הרות גורל על מלחמה ושלום.

שאלת היחסים בין צה"ל לממוניו הפוליטיים עמדה בלב משברים רבים בעבר, ממלחמת העצמאות ועד לבנון השנייה, ועתה התעוררה מחדש. במוקד הוויכוח בין נתניהו לצמרת הצבא עומדת שאלת היציאה למלחמה יזומה נגד איראן. נתניהו, לדבריו, טרם החליט אם לצאת למלחמה. הרמטכ"ל בני גנץ מתנגד לתקיפה לפני הבחירות בארה"ב ובלי תיאום מוקדם עם הממשל. לדעתו, פעולה ישראלית חד-צדדית בשבועות הקרובים תהיה שגיאה קשה, ולעמדתו שותפים בכירי צה"ל וקהילת המודיעין, כמו גם קודמיהם בתפקיד.

עמדת גנץ מנומקת, משכנעת ונשענת על מיטב שיפוטו כמפקד הצבא, האחראי לבניית הכוח, לאימונו ולניסוח תוכניות המלחמה. נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק צריכים להקשיב לאזהרת הרמטכ"ל ולהימנע מיציאה פזיזה למלחמה נגד מעצמה אזורית, בלי הגיבוי של בעלת ברית חשובה כארה"ב. קבלת המלצתו של גנץ לא תגרע מסמכותם ואחריותם כמייצגי הדרג המדיני. הרמטכ"ל ימשיך להיות "נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון", כאמור בחוק היסוד, גם אם המלצתו הנוכחית תתקבל, ומישראל תיחסך פעולה צבאית רבת סכנות.