"הרעב והצמא היו נוראים. הישראלים ירו עלינו גז פעמיים, דחפו מוט מברזל דרך הגדר וניסו להרחיק אותנו... הגברים התחננו שמונה ימים, וביום השמיני כבר לא היה להם כוח להתנגד. הם היו מעולפים וצרחו 'תהרגו אותנו כאן'". במלים אלה תיאר השבוע ו', נער מאריתריאה, את מה שעברו הוא ועוד 20 מהגרים על גדר הגבול עם מצרים מידי חיילי צה"ל.
התיאור המזוויע הזה ועדויות דומות, שנמסרו בכלא "סהרונים" כתצהיר לעורכי הדין של עמותת "כולנו פליטים", לא זכו לכל תגובה של דובר צה"ל או של רשויות אחרות בישראל. התיאור היה צריך לזעזע כל ישראלי.
פרשת 21 המהגרים שנקבצו בין הגדרות על גבול ישראל, בשטחה הריבוני, הסתיימה בדרך לא אנושית. משרד ראש הממשלה החליט להתיר כניסה רק לשתי נשים ונער, והם נכלאו מיד, ולגרש את 18 הגברים. רשויות המדינה לא טרחו לברר מה עלה בגורל המגורשים. עכשיו מתברר גם, שהם סולקו בכוח ובאכזריות, בגז מדמיע ובמוטות ברזל - ולא כפי שתיארה זאת לשכת ראש הממשלה: "המסתננים שבו על עקבותיהם", כלשונה המתעתעת.
על המעשה המחפיר הזה אי אפשר לעבור לסדר היום. חובה על הרשויות לחקור מיד מי נתן את ההוראה לנהוג כך במהגרים, בניגוד לדיני הפליטים ולאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, ולהעניש את האשמים במעשה. גם התחמקות בג"ץ מלדון בפרשה ¬ בתחילה דחיית הדיון בשלושה ימים, ואחר כך ההחלטה שהדיון נעשה מיותר ¬ מטרידה מאוד.
ישראל ביחסה למהגרים מאפריקה מתדרדרת בהדרגה לכיוון של עשיית פשעים נגד האנושות. על פי חוקת רומא, פשעים כאלה כוללים תקיפה רחבה או שיטתית של אוכלוסייה אזרחית. הגירוש הברוטלי של 18 האריתריאים אינו עונה על ההגדרה הזאת, אך כוונת שר הפנים לכלוא רבבות מהגרים בלא משפט לשלוש שנים ויותר עלולה להתגלות כפשע כזה. את ההתדרדרות הזאת חובה על המדינה לעצור מיד.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
