15:08
כשבועיים לאחר שהונפו באצטדיון טדי בירושלים כרזות שעליהן נכתב "בית"ר טהורה לעד" ו"70 שנים של עקרונות", בעקבות ההחלטה להביא לקבוצה שני שחקני כדורגל מוסלמים מצ'צ'ניה, הוצתו ביום שישי האחרון משרדי הנהלת הקבוצה בשכונת בית וגן בבירה. ההצתה היא חלק מהוויה אלימה וגזענית שהתגברה בימים האחרונים, שמפנים חלק מהאוהדים אל ראשי המועדון ושחקניו. באימוני הקבוצה ספגו שני הצ'צ'נים איומים וקללות, כשלאחר מכן היו אלו יו"ר הקבוצה, איציק קורנפיין, והמאמן אלי כהן, שהפכו מטרת הנאצות והגידופים. כהן נאלץ להסתובב על המגרש עם מאבטחים, ולאחר ההצתה אמר קורנפיין כי "אני באמת חושש לחיי".
העובדה שב-70 שנות קיומה מסרבת בית"ר ירושלים להעסיק שחקן ערבי, היא כתם שחור על המועדון, על הכדורגל הישראלי ובעיקר על המדינה, שאיפשרה גזענות בוטה ואלימה במסגרת רשמית. אולם דווקא ההחלטה להנחית את שני השחקנים הצ'צ'נים בקבוצה, היא הזדמנות גדולה למיגור תופעה מכוערת.
מה שאיפשר את צמיחתה של הגזענות בבית"ר ירושלים, היא ההתייחסות הלאומית אל הספורט הישראלי כאל שדה שמתקיים במקביל למדינה. פעולות אלימות וגזעניות, שבכל מקום אחר היו סופגות תגובות חריפות של גורמי האכיפה ומערכות המשפט, פרחו ביציעי האצטדיונים ללא תגובה ראויה. במובן הזה, בית"ר ירושלים הופקרה על ידי המדינה.
כעת, לאחר שהאלימות התגברה ובאמצעי התקשורת בעולם מציגים את בית"ר כסמל של גזענות ישראלית, נרתמים הגורמים הממלכתיים כדי לגנות את התופעה. אלא שאין ערך אמיתי לאמירות כלליות (בנימין נתניהו: "אסור לנו להשלים עם התנהגות גזענית שכזו"), אלא אם הן יגובו במעשים.
רשויות אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט חייבות להעביר מסר ברור שמגרשי ספורט אינם מחוץ לחוק. מסר כזה יועבר רק על ידי הגשת כתבי אישום משמעותיים והחמרה מכוונת של הענישה. במקביל, בית"ר ירושלים חייבת לפעול כדי לשלב בשורותיה שחקנים ערבים.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
