טוהר הגזע העירוני

בין משיאי המשואות ביום העצמאות היו אחדים שייחלו לחיים של שיתוף ואחווה עם האזרחים הערבים של מדינת ישראל. לא נמנה עמם, למרבה הצער, יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שלפני שנתיים כתב בדף הפייסבוק שלו את אבחנתו, ולפיה "האומה הערבית היא אומה נפסדת". האיש העומד בראש נבחרי העם אינו יוצא דופן בהשקפותיו. חסידיו הולכים ומתרבים, והם אורגים בהתמדה ובנחישות את רקמת היחסים העכורה והמעוותת עם המיעוט הערבי.

בערב יום העצמאות שוב נגלו פני הגזענות האפלה כשראש העיר נצרת עילית, שמעון גפסו, שיתף את אזרחי עירו היהודים בהישגו ה"חסר תקדים": "לא עוד עצימת עיניים, לא עוד התרפקות על החוק המאפשר לכל אזרח לגור היכן שיחפוץ. זהו זמן לשמור על הבית! ואכן בעמידה נחושה בפרץ, במאבק יום יומי, באמירות פומביות ברורות ובמעשים שהשתיקה יפה להם, באומץ ובהתמדה, עשינו את הבלתי ייאמן: בלמנו את הנסיגה הדמוגרפית והותרנו את שיעור היהודים באוכלוסייה על 82%", כתב גפסו ב"מנשר לאזרח" שכותרתו "נצרת עילית זהות יהודית לנצח".

גפסו איננו יחיד. בתחילת החודש שלח ברוך מיכאלי, סגן ראש עיריית מעלות־תרשיחא, מכתב לשר השיכון ובו דרש לא לפתוח את מכרזי המגרשים לבנייה לתושבי תרשיחא הערבים. "מעבר לכך שצביון השכונה ייפגע, עצם מתן הרשות לבני תרשיחא להתמודד במכרז נותן להם עדיפות על פני בני מעלות", הסביר מיכאלי. בערים אחרות, כמו צפת וכרמיאל (שבה הופעל בעבר מלשינון לדיווח על מוכרי דירות לערבים), הלחצים למניעת התיישבות ערבים מופעלים ברמה שכונתית ואישית.

אף על פי שההסתה הגזענית הזאת חוסה תחת הסעיף ״חופש הביטוי״ - זאת היתה הסיבה לכך שמשרד המשפטים דחה תלונה נגד גפסו - על היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה, כדי לברר מה הם אותם ״מעשים שהשתיקה יפה להם״, שבהם גפסו מתגאה.

במישור הציבורי יש לתהות היכן קולם של ראשי רשויות מקומיות אחרים - שלמה בוחבוט, יו"ר המרכז לשלטון מקומי, וראש עיריית מעלות־תרשיחא, שהזדעזע מביטויי גזענות שהשמיעו אוהדי בית"ר ירושלים, אבל לא מדברי סגנו. לא חוק נוקשה יותר יחסל את הגזענות, אלא הוקעה ציבורית ודוגמה אישית של ההנהגה.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5