טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחקור את הדרג המדיני

תגובות

"כל מי שנמצא באזור של צה"ל... שצה"ל כבש אותו — הוא לא אזרח. זו נקודת ההנחה". אמירה זו, שמופיעה בדו"ח של ארגון "שוברים שתיקה", המבוסס על עדויות של יותר מ–60 חיילים וקצינים שנטלו חלק במלחמה בעזה בקיץ האחרון, מיטיבה להסביר את ההיקף הנרחב של הרג אזרחים במהלך מבצע "צוק איתן". היא ודומות לה, המופיעות בדו"ח, מלמדות גם על המדיניות של הדרגים הבכירים, ובעיקר זו של הדרג הפוליטי. מדיניות זו כוללת פרשנות מעוותת ל"קוד האתי" של צה"ל — הקובע כי חובתה של המדינה לשמור על חיי חייליה גוברת על חובתה לשמור על חיי אזרחים "מהצד שכנגד", שאינם מעורבים בלחימה — ומתירה פגיעה חסרת הבחנה באזרחים.

"אין שום אדם שהוא בלתי מעורב", נאמר בעדות אחרת, החושפת את זניחתו לכאורה של העיקרון היסודי ביותר של דיני הלחימה – הבחנה בין לוחמים לאזרחים. מהעדויות עולה, למעשה, מדיניות המאופיינת בהיתר "לירות לכל מקום כמעט בחופשיות", והעומדת בניגוד לדין הבינלאומי ולדין הישראלי. הפקודות הניתנות במסגרתה צריכות להיחשב כבלתי חוקיות בעליל.

על פקודות המורות לירות ללא הבחנה, גם במחיר הריגת חפים מפשע, נאמר בפסק הדין בעניין כפר קאסם, כי מתנוסס מעליהן "דגל שחור... ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!'... אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת".

עוד עולה מהדו"ח, כי צה"ל ניסה ליצור רושם שלפיו מספר האזרחים שנהרגו קטן יותר מכפי שהיה בפועל, למשל באמצעות סיווג נשים שלא השתתפו בלחימה ונורו למוות כ"מחבלות". יש גם עדויות על הפרות לכאורה של החובה לנקוט אמצעי זהירות כדי לא לפגוע באזרחים, ועל הפרת האיסור לתקוף יעד צבאי, אם צפוי נזק בלתי מידתי לאזרחים.

מה שמטריד במיוחד בדו"ח הוא הרושם שלא מדובר במקרים חריגים אלא במדיניות. לכן בדיקות נקודתיות לא יתרמו לחקר האמת. יש לפתוח בחקירה חיצונית, הכוללת את כל הדרגים, ובפרט הפוליטי, שכן הוא זה שנושא באחריות למדיניות שבוצעה.

בראיון ל"הארץ" בשבוע שעבר, הדגישה פאטו בנסודה, התובעת של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, שבית הדין נכנס לתמונה רק כאשר מדינה לא רוצה או לא יכולה לנהל בעצמה חקירה כנה. ישראל מסוגלת וצריכה לקיים חקירה כזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות