בתגובה על "צה"ל אחר" מאת עמוס הראל ("הארץ", 18.11)

אני אחד מ-19 האלופים במיל' אשר חתמו על המכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל בעניין הדרת נשים בצה"ל. ביקשנו לבטא את דאגתנו מהמציאות ומהמגמות המתפתחות וביקשנו התערבות והחלטות מיידיות.

אביחי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר, טען כלפינו, שכולנו פרשנו מצה"ל לפני זמן רב וכי תמונת המצב בצה"ל של היום איננה מוכרת לנו. הרב רונצקי צודק. אכן, רוב החותמים, אם לא כולם, פרשו מצה"ל לפני זמן רב (אני פרשתי לפני יותר מ-30), אולם תמונת המצב מוכרת לנו היטב.

אינני מוטרד אם תהיה או לא תהיה שירת נשים בטקסי צה"ל, או אם מעגלי הרוקדים בשמחת תורה יהיו קרובים זה לזה או רחוקים. מטרידה אותי השאלה, אם יוכלו חיילות להמשיך לשרת בצה"ל.

אם יימשך התהליך המדאיג, הרי שבמוקדם או במאוחר יידרשו החלטה ובחירה - או שירות חיילים חרדים, או שירות חיילות. זאת שאלה קשה והחלטה קשה. אולם אם שר הביטחון והרמטכ"ל יתחמקו מהכרעה בשאלה זו היום, ייתכן כי בעתיד הלא רחוק כבר לא יהיה אפשר לקבל החלטה בעניין. המציאות המתפתחת בחברה הישראלית ובצה"ל לא תותיר ברירה.

כפר סבא