טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המועצה הרעה" בהר אצל

תגובות

בתגובה על "סודות מן הארמון" מאת נועם דביר ("הארץ", גלריה, 24.4)

ספר זכריה מביא תיאור של רעש גדול, אשר פקד בשעתו את דרום ירושלים: "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל" (י"ד, 4-5).

את מקום "הר אצל" הנזכר מקובל לזהות בעקבות השתמרות אפשרית של שמו בזה של "ואדי יאצול", היורד מרמת תלפיות אל נחל קדרון.

ועדת השמות הממשלתית קבעה לו, לפיכך (באפריל 1955), את השם "נחל אצל". לימים (במאי 1990) זכה אף "ג'בל מוכאבר", הנשקף על נחל אצל מדרום ו"ארמון הנציב" בראשו, לשם "הר אצל".

מועצת הזקנים, שבה הוחלט להציע לפונטיוס פילאטוס, נציב יהודה, כי יוציא את ישו לצליבה התכנסה, לפי מסורת הנוצרים, בבית הכהן הגדול חנניה. את מקומו היא קובעת בגבעת אבו-תור. מכאן אף כינוי גבעה זו בפיהם - "הר העצה הרעה" (Hill of the Evil Counsel).

אך משקבע מטה האו"ם את מושבו ב"ארמון הנציב", "הזיזו" הירושלמים את השם והחלו מכנים את ההר (שממנו סלדו עוד בימי שלטון המנדט) בשם "הר המועצה הרעה" (Hill of the Evil Council), בעקבות שמה של מועצת הביטחון של האו"ם (Security Council).

"הר אצל" זכה גם הוא ל"שיפור" בפי הירושלמים: רוב הרחובות של שכונת "ארמון הנציב" הסמוכה נושאים את שמות עולי הגרדום - ובעקבות זאת מקובל להגות גם את שמו "הר אצ"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות